סקסי שרה

"המשחק המוקדם ייקח לנו מיום שני עד ראשון / בוא נחזור למיטה, בוי".

שמה שרה קונור. תיקון: היא קוראת לעצמה שרה קונור. זה לא שמה האמיתי (מייד נדבר על זה). היא לא אמריקאית, אבל לא הייתם מנחשים זאת לפי הביטחון העצמי בו היא שרה (ומדברת) באנגלית נטולת מבטא זר. הסינגל הראשון שלה, "בוא נחזור למיטה, בוי", הגיע למקום השני בגרמניה - שוק המוסיקה הגדול והחשוב באירופה - ונמכר לא רע בארצות נוספות באירופה, כולל בריטניה. אחריו הוציאה את "מתנשקים צרפתית" ואת הסינגל השלישי, "משרה באהבה", שהגיע למקום הראשון בגרמניה.

כולם ועוד 13 קטעים (ועוד רימיקס ל"בוא נחזור למיטה, בוי") כלולים באלבום הבכורה שלה, "נשמה ירוקת עיניים" ("אן.אם.סי"). ביניהם עוד שיר סקסי מאוד, "להתפשט", השואל-מציע: "מתי נתפשט / אני לא רוצה לחכות, בוא נתחיל / מתי נתפשט / אני רוצה לדעת מתי הזמן המתאים לעשות את זה".

נוסיף לזה את הופעתה בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית של תומס גוטשלק (יותר מ-14 מיליון צופים בממוצע), לבושה בבגד נועז וללא תחתונים! קונור (כאן המקום לגלות ששם משפחתה המקורי הוא גריי, אבל אולי הוא נראה לה אפרורי מדי...) נשבעת שלבשה תחתונים בצבע הגוף, ורק התאורה באולפן יצרה אשליה אופטית כאילו היא עירומה מתחת לבגדים. מכל מקום, המרכזייה באולפן הטלוויזיה הוצפה בטלפונים, רובם כעוסים.

אז מה, שרה, את סמל סקס?

"טוב, אתה יודע איך זה: לפעמים כן ולפעמים לא כל כך... לפעמים אני אומרת לעצמי שאם המעריצים שלי היו רואים אותי כפי שאני באותו רגע, בלי איפור, פרועה, איש לא היה חושב שאני סקסית במיוחד. אבל על הבמה זה סיפור אחר לגמרי. שם אני מאוד סקסית. בכל אופן, אני מקווה. בגרמניה באמת רואים בי סמל סקס, אבל תאמין לי שהייתי מעדיפה שיאהבו אותי בזכות המוסיקה שלי. זה חשוב לי הרבה יותר. נחמד שאומרים עלי שאני סקסית, אבל כשאני יורדת מהבמה אני בסך הכל עוד בחורה עם קול טוב... אף אחד לא יכול להיות סמל סקס 24 שעות ביממה".

אגב סקס ומוסיקה, אמרו לך ש"בוא נחזור למיטה, בוי" מזכיר מאוד את הסגנון הסקסי של קרייג דייוויד?

"באמת? תודה רבה על ההשוואה, אני באמת אוהבת את השירים שלו. אבל במקרה הזה לא אני כתבתי את השיר, אם כי בכל אחד מהשירים באלבום יש חלק ממני, מהנשמה שלי, מהחיים שלי. אבל כידוע לך, כתבתי שירים אחרים באלבום (עם שותפים)".

כמו "משרה באהבה"?

"נכון. זה היה רעיון שלי, לכתוב שיר שיהיה כאילו כרטיס ביקור, שיציג אותי לקהל".

את "בוא נחזור למיטה, בוי" את שרה עם הראפר האמריקאי טי.קיו. עשיתם רק מוסיקה יחד? כי היו שמועות שיש ביניכם יותר מזה.

היא צוחקת, ולא בפעם הראשונה בראיון. "נו, כן, גם אני שמעתי. מה אני יכולה לומר על זה? הוא נחמד. מאוד נהנינו לעבוד יחד. אבל יחסים רומנטיים? לא".

טוב, לא איתו. אבל יש לך חבר, לא?

"אין תגובה! בחורה צריכה לשמור על קצת פרטיות בחייה. העיתונות בגרמניה עוסקת הרבה בנושא הזה, מעלה ספקולציות, אבל אני לא מגיבה. בכל יום אני לומדת דבר חדש על המקצוע שלי, איך לעבוד עם העיתונות, אבל בהסתייגות המתבקשת, שלא ייכנסו לי לעצמות יותר מדי".

היא בת 21, נולדה בגרמניה, ליד העיר ברמן. בבית שמעו הרבה מוסיקה שחורה, מורשת של הסבא - כבר מגיעים לזה, סבלנות - ג'אז ובלוז וסול. היא למדה פסנתר, ובגיל 13 נכנסה לראשונה לאולפן והקליטה כמה שירים, מעין כרטיס ביקור מוסיקלי. לא הצלחה בן לילה. לקח זמן רב עד שהוציאה את "נשמה ירוקת עיניים". אבל יש דיווידנדים, כמו שאומרים בבורסה: צופי ערוץ המוסיקה הגרמני "ויוה" בחרו בה לתגלית השנה. בקיץ היא יוצאת לסיבוב הופעות באירופה.

"נשמה ירוקת עיניים" מיצה את עצמו, או שיהיו סינגלים נוספים?

"לא, נראה לי שלא נוציא עוד סינגלים מתוך האלבום הזה. כבר התחלתי לכתוב שירים לאלבום הבא. יש לי בראש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לכתוב עליהם. אבל קודם כל, תן לי לעבור את סיבוב ההופעות שלי. אני מאמינה שביוני-יולי אתחיל להקליט את האלבום השני".

נדבר קצת על המשפחה שלך?

"ברצון. יש לי משפחה נהדרת, חמישה אחים ואחיות, כולם צעירים ממני. כשאני בהופעות או בסיבוב ראיונות באירופה, אני נורא מתגעגעת אליהם. אגב, אמא שלי צמודה אלי כל הזמן ונוסעת איתי לכל מקום. זה נורא חשוב לי".

סבא שלך היה אמריקאי?

"נכון. הוא הגיע לגרמניה כחייל אמריקאי, התאהב בסבתא שלי, ואבי הוא התוצאה...".

למה בחרת להיקרא דווקא שרה קונור? בגלל שכך נקראת הבחורה שמגלמת לינדה המילטון ב"שליחות קטלנית"?

"אתה יודע כמה פעמים שאלו אותי אם זה בכוונה?! האמת, לא. רק כשהתחלתי להתפרסם וסיפרו לי על כך, התברר לי הקשר. זה בגלל שלא צפיתי ב'שליחות קטלנית'. לא הסרט הראשון ולא השני. תבין, אני לא מעריצה גדולה של הסרטים של שוורצנגר. ממש לא הטעם האישי שלי. כשבחרתי בשם קונור, זה היה לאחר שחשבתי על כמה שמות אפשריים, כמו קונל וכדומה, וקונור פשוט מצא חן בעיני. אחרי שנודע לי ששרה קונור היא דמות בסרט, החלטתי לצפות ב'שליחות קטלנית'. החזקתי מעמד חמש דקות, משהו כזה... מצטערת. רק רציתי לראות אם יש דמיון ביני לבין לינדה המילטון".

ויש?

"לא ממש. אולי רק מהבחינה הזאת שהיא אשה קשוחה, יודעת מה היא רוצה ואיך להשיג את זה. אני אוהבת את הגישה הזאת. אבל לומר לך שאני מעריצה שלה? אני לא מסוגלת לצפות בסרטים כאלה".

יש עוד מכנה משותף: גם לך יש מושג בקרב מגע. קיקבוקסינג?

"נכון, אני מתאמנת בקיקבוקסינג. זה נהדר בשביל לשמור על כושר".

ולכסח מעריצים חצופים...

"לא, למה? הם אוהבים אותי".

את חולמת להצליח גם בארצות הברית?

"מי לא. כמובן שאני מתה שתהיה לי קריירה מצליחה באמריקה, ומוכנה לעבוד קשה מאוד בשביל זה. אבל צריך לקחת בחשבון שזה הימור רציני. מצד שני, אני רואה בזה אתגר: להוכיח לאמריקאים שיש אר. אנד בי. טוב גם מחוץ לארצות הברית".