"במקרה הכי גרוע, צה"ל יחלץ אותנו"

כבר כמה ימים ששמועות מציפות את הקהילה הישראלית בהודו. שמועות על מלחמה קרובה בגבול הודו-ופקיסטן, הגבול הקרוב אלינו.
שלושה מקומות ממקדים את האטרקציה הישראלית - מרכזי הקרחנות, גואה (עכשיו ריקה, לא העונה), מאנלי והעמקים קולו ופארווטי, ודהרמסלה, מקלוד ג'אנג והסביבה.
שני הכפרים שליד מקלוד ג'אנג מכונים "ישראל הקטנה", או "הקיבוץ". מעל ל-80 אחוז ישראלים. אתמול, מוצאי שבת, סביב השולחן בגסט האוס במקלוד ג'אנג, ישבו כ-20 ישראלים מודאגים. השמועה בישרה שביום שישי שידר "היומן", כתבה על המצב והדגיש את הקירבה של דהרמסלה אל הגבול הבוער. בסוף השבוע ישראלים רבים שמעו מההורים, והרבה דאגה הורגשה באוויר.
כבר אתמול היו שני ישראלים מהרצליה שחשבו שהמצב לא הוגן כלפי ההורים וקנו כרטיס טיסה לתאילנד. בחורה צעירה, נרגשת, אמרה: "זה לא פייר, זה הטיול שלי, מי צריך את כל הלחץ הזה בטיול שלי". יש לה כרטיס לתאילנד לעוד שבועיים והיא מתלבטת אם להקדים את מועד הטיסה. "ההורים נורא דואגים", היא אומרת, "וזה הכי גרוע, כי במקום להגיד לי לחזור, הם אומרים לי תחליטי את, כל זמן שאת נהנית, אנחנו סומכים עליך". אתמול בערב היא עוד התלבטה.

"צה"ל יחלץ אותנו במבצע מרהיב"

סביב השולחן העלינו תסריטים. במקרה הכי גרוע, אמרנו, צה"ל יחלץ אותנו, יישלחו הרקולסים, במבצע מרהיב. יש פה הרי חטיבה שלמה. מכשיר הטלוויזיה שהביא בעל הגסט האוס אחרי תחנונים אין סוף כדי שהחבר'ה יוכלו לראות מונדיאל, העביר לחדשות.
אמרנו שבכל רגע אפשר לברוח לדלהי, שער היציאה מהודו.
הכי חשוב לא להגיע יותר צפונה, לא לעלות ללדק, זה היה התכנון המקורי של הטיול, כי שם אין מונסון ומזג האוויר נשאר נעים. אמרו שההודים לא יעשו כלום לפני שכל התיירים ייצאו. שלא יעצרו טיסות. שיוסיפו אוטובוסים לדלהי במקרה הצורך, שתמיד אפשר לשלם יותר למונית. העיקר להישאר במרחק סביר, מרחק לילה מדלהי, כך סיכמנו. יש דרכי מילוט.
ככה ישבנו ודיברנו. ובסוף הלילה, 03:00 בערך, הלכו הרוב למסיבה, כי יש מסיבה ומסיבה דוחה מלחמה.

"החרדה התעוררה בשנייה"

בבוקר הכל כבר היה אחרת. הודעת משרד החוץ צוטטה בשולחן ארוחת הבוקר. האווירה השתנתה. אם משרד החוץ קורא לצאת, סימן שזה רציני.
הפאניקה, הלחץ, החרדה התעוררו בשנייה. בתי הקפה המחוברים לאינטרנט מלאים, כולם קוראים עיתונות בעברית, מקריאים, מצטטים. במרכז לוויפסנה התחיל אתמול קורס, הרבה ישראלים נרשמו אליו והבוקר הם פרשו, אחרי יום אחד בלבד, בעקבות טלפונים של הורים מודאגים.
אחר הצהריים התחילה הבריחה הגדולה. האוטובוסים לדלהי מלאים כרגע לשלושת הימים הקרובים. מצפים לראות אם יוסיפו אוטובוסים מיוחדים, לעמוד בדרישה.
רוב המטיילים נוסעים לדלהי, שם יעשו חושבים. אחרים כבר שיריינו את הטיסה לתאילנד. 260 דולר, מהלך שלא היה בתכנון שלהם.
"הכי גרוע", הם אומרים, "יהיה להגיע לתאילנד ואחרי שבוע הכל יירגע ואנחנו נפספס את העונה". אז מתכננים להישאר בדלהי. בתי המלון הישראליים בדלהי, הרי רמה ואג'ייה מלאים, לפי השמועות.
בעיר עצמה ניכרת תכונה, כוחות צבא נמצאים בה. ערוצי הטלוויזיה מכוונים על חדשות, לא על המונדיאל. הטלפונים עמוסים. הרבה פרצופים מודאגים. הרבה עוזבים.
מחר נותן הדלאי למה יום לימודים פתוח. יש ציפיה שהוא יתייחס למצב. אני מחכה.