איך נראים דו"חות החברות שבבעלות הקיבוצים?

בבורסה של תל-אביב נסחרות מספר חברות הנמצאות בבעלות קיבוצים. החברות הקיבוציות פועלות בתחום התעשייה המסורתית, כמו יצור צינורות, לוחות, מכלים מפלסטיק ומערכות השקיה. בשנים האחרונות, כך מסתבר, אפשר היה להתפרנס יפה מאוד מהכלכלה הישנה, והחברות הקיבוציות ידעו לייצר במהלך השנים רווחים נאים מפעילותן השוטפת.

אלא שהמיתון במשק לא פסח כמובן גם על התעשייה שנחשבה בעבר לפאר התעשייה המקומית. יחד עם זה, תוצאות הרבעון הראשון של החברות הקיבוציות מעלה, כי חלקן ידעו לשמור על רווחיות, או לכל הפחות להתייעל במטרה לשפר בעתיד ביצועים. וגם זה לא מעט בימים אלה.

גן-שמואל: גידול של 40% ברווח הנקי

חברת גן-שמואל, הפועלת בתחום אספקת חומרי גלם לתעשיית המשקאות הטבעיים והקלים, פתחה את שנת 2002 ברגל ימין. החברה, הנמצאת בשליטת קיבוץ גן-שמואל, סיימה את הרבעון הפותח של השנה עם רווח נקי של 10.5 מיליון שקל, גידול של כ-40% ביחס לרווחי הרבעון המקביל. הרווח ברבעון הראשון אף גבוה מהרווח אותו השיגה החברה בשנת 2001 כולה - 10.4 מיליון שקל.

הסיבות לתוצאות הטובות נובעות, בין היתר, מעלייה שחלה בסוף 2001 במחירי רכז התפוחים, שהשפיעה לטובה על היקף המכירות של החברה בחודשים האחרונים של 2001 ובחודשים הראשונים של 2002. ואכן, מכירות החברה ברבעון הראשון גדלו ב-41% ביחס למכירות ברבעון המקביל והסתכמו ב-131 מיליון שקל. זאת, למרות העובדה שבמהלך הרבעון עיבדה החברה כ-46.5 אלף טון פרי הדר לעומת עיבוד של 52.5 אלף טון ברבעון המקביל אשתקד. בחברה אומרים, כי הגידול בהכנסות מיוחס, בין היתר, להגברת המכירות במזרח-הרחוק, התאוששות מסוימת בשווקים במערב ומזרח-אירופה.

בגן-שמואל מעריכים, כי כמות פרי ההדר שתעובד העונה תגיע לכדי 80 אלף טון, לעומת 103 אלף טון בעונה הקודמת, נתון המצביע על ירידה של 22%. חלקה שלך החברה בסך הפרי המעובד אמור להגיע ל-30%, בדומה לחלקה של החברה בשנה שעברה. התוצאות החיוביות ברבעון באו למרות עלייה חדה בסעיף הוצאות המימון של החברה, פועל יוצא של עליית הדולר, והפרשה של 1.8 מיליון שקל בגין ירידת ערך על השקעת קבע בניירות-ערך סחירים.

כפר עזה: הרעה בשורה התחתונה

בתוצאות הכספיות של חברת כפרית, הנשלטת על-ידי קיבוץ כפר עזה, דווקא חלה הרעה ברבעון הראשון. החברה, העוסקת בייצור תערובות תרכיזים ותוספים המשמשים לתעשיית הפלסטיק, הרוויחה ברבעון הראשון 3.88 מיליון שקל - ירידה של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

אלא שההרעה בשורה התחתונה לא באה לידי ביטוי בשורה העליונה. הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-43 מיליון שקל בדומה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הרווח הגולמי ושיעור הרווח הגולמי מכלל המכירות גדלו במהלך הרבעון ל-8.77 מיליון שקל, המהווים 20.4% מכלל המכירות. הסיבה לשיפור נעוצה בתמהיל שונה של סל המוצרים שנמכר ברבעון הראשון לעומת הרבעון המקביל. בנוסף, נהנתה כפרית מירידה בהוצאות הנהלה, מהלך שהוביל לכך שהרווח התפעולי גדל ברבעון הראשון ב-9% ביחס לרבעון המקביל והסתכם ב-5.4 מיליון שקל.

ההרעה בשורה התחתונה של כפרית נובעת מירידה חדה בהכנסות המימון של החברה. בעוד שברבעון הראשון של 2001 נהנתה החברה מהכנסות מימון של 4.4 מיליון שקל, הרי שברבעון הראשון של השנה ירדו הכנסות מסעיף המימון ל-1.7 מיליון שקל בלבד. בכפרית מסבירים, כי הקיטון בהכנסות המימון נובע משחיקת פריטים כספיים הנובעת מהאצת האינפלציה בארץ. מכל מקום, הנהלת החברה פועלת במהלך הרבעון הראשון לשינוי המגמה, בדרך של העלאת מחירי התפוקות.

ברמת יוחנן נהנים מהפיחות

עוד חברה קיבוצית שנהנתה מרבעון ראשון טוב היא פלרם, הנמצאת בשליטת קיבוץ רמת יוחנן. פלרם עוסקת בייצור ושיווק של לוחות טרמופלסטיים קשיחים, המתבצע באמצעות החברה-הבת פלטוב, בה שותף גם הקונצרן הגרמני באייר (20%). בנוסף, עוסקת החברה בייצור של לוחות טרמופלסטיים מ-PVC ותוספים אחרים. ייצור זה מתבצע על-ידי שני מפעלים, אחד בארץ ואחד באנגליה. פלרם, ש-89% מכלל מכירותיה מיועדות לחול, סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם הכנסות של 111 מיליון שקל, גידול של כ-10% ביחס למכירות ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות מיוחס לעלייה של 15 מיליון שקל במכירות לחול, שקוזז בקיטון של 5 מיליון שקל

במכירות לשוק המקומי. הגידול במכירות לחול מיוחס לתחילת איחוד הדוחות המלאים של החברה הבת DPL, שלה מפעל בצפון אנגליה, שהבעלות המלאה עליה נרכשה במחצית השנייה של השנה שעברה. אולם, מאחר שחלה ירידת מחירים בשוק, הרי שלמרות הגידול הכספי בכמויות הנמכרות, נרשם קיטון במחזור הכספי, בניטרול תוצאות DPL. עם זאת, פלרם נהנתה מהפיחות בשער השקל מול הדולר, מאחר ומרבית מכירותיה מופנות ליצוא. הרווח התפעולי של פלרם ברבעון הראשון גדל ב-53% ל-5.5 מיליון שקל, והוא היווה כ-5% מהמכירות. ושוב, כמו במקרה של כפרית, ירידה חדה בהכנסות המימון שחקה את הרווח הנקי של החברה ל-3.4 מיליון שקל, ירידה של 20% ביחס לרווחי הרבעון המקביל. אגב, באחרונה פרש עוד דב וייסגלס מתפקיד יור החברה, לאחר שמונה לראש לשכת ראש הממשלה. בינתיים לא דיווחה החברה על מחליף לוייסגלס.

בכנרת מפרישים לחובות מסופקים

חברת חופית, הנשלטת על-ידי קיבוץ כנרת, עברה ברבעון הראשון של השנה מרווח של 1.2 מיליון שקל להפסד של 2.9 מיליון שקל. חופית, העוסקת בייצור מיכלים פלסטיים, שוחות בקרה לביוב ותשתית ומוצרי בטיחות לדרכים, ביצעה במהלך הרבעון הפרשה של 2 מיליון שקל לחובות מסופקים בגין הלוואת שניתנו. בנוסף, הפרישה החברה עוד חצי מיליון שקל בגין חובות הנמצאים בטיפול משפטי. אבל גם השורה העליונה של חופית מצביעה על האטה במחזור המכירות של החברה ברבעון הראשון, שהסתכם ב-10.4 מיליון שקל - ירידה של 14% לעומת מכירות של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. קיטון זה נובע מירידה של 1.6 מיליון שקל במכירות החברה ליצוא, שהוא המרכיב הרווחי ביותר בחברה. הירידה במכירות הובילה את החברה להפסד תפעולי של 1.9 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי של 2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בחופית יכולים להתנחם בעבודה שהפעילות השוטפת של החברה יצרה תזרים מזומנים חיובי של 2.4 מיליון שקל, בעוד שברבעון המקביל, בו נרשם רווח בשורה התחתונה, נרשם גירעון של 4.7 מיליון שקל בתזרים המזומנים. בחופית ניצלו את המזומנים שנבעו מהפעילות השוטפת בכדי לפרוע אשראים בנקאיים.

לא הכל דבש ביד-מרדכי

אחת ההנפקות הכושלות של גל הגיאות שאפיין את הבורסה בשנת 2000, היתה ההנפקה של חברת פיטק, הנשלטת על-ידי קיבוץ יד-מרדכי. הקיבוץ, שידוע בעיקר בדבש המפורסם שהוא מייצר, לא הצליח לשכפל את ההצלחה בפיטק העוסקת בייצור מוצרי בקרה שונים לחקלאות. וכך, נותרה ההבטחה הגדולה בתחום בקרת הצומח (שעל בסיסה הונפקה החברה במאי 2000) בצל, בעוד מכירות החברה ממשיכות להתבסס על יצור מערכות שליטה ובקרה למערכות השקיה.

פיטק סיימה את הרבעון הראשון של 2002 עם מכירות של 4.5 מיליון שקל - ירידה מתונה של 4.3% ביחס למכירות הרבעון המקביל. מכירות החברה-הבת, אלדד שני, הפועלת בתחום מערכות ההשקיה הסתכמו ב-2.88 מיליון שקל (ירידה של 21% לעומת הרבעון המקביל), בעוד שמכירות חברה-בת נוספת, הנקראת גם כן פיטק, הסתכמו ב-808 אלף שקל, המהוות גם כן קיטון של 21%. הירידה במכירות מערכות ההשקיה מוסברת במשבר העולמי המתמשך בשוקי האגרוטכנולוגיה, ומהתחרות הקיימת בענף הבקרה. הירידה במכירות פיטק נובעת, בין היתר, מהחלטה אסטרטגית. בפיטק החליטו להתחיל ולהפיץ מוצרים חדשים בחול תוך בחינת האסטרטגיה לייצוג החברה על-ידי מפיצים מתאימים. כך למשל, נחתם במהלך הרבעון הראשון הסכם ייצוג עם חברת דשנים וחומרים כימיים מקבוצת כימיקלים לישראל, שמונתה למפיצה הבלעדית של מוצרי פיטק בישראל ובשטחי הרשות הפלשתינית.

כך או כך, בשורה החתונה רשמה פיטק הפסד של חצי מיליון שקל, שיפור ניכר ביחס להפסד של 3.2 מיליון שקל שרשמה החברה ברבעון המקביל. בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת נרשם עודף של מיליון שקל, לאחר שבשנתיים האחרונות שרפה החברה כמעט את כל כספי ההנפקה.

בארות-יצחק כבר לא מחלק דיבידנדים

מפעל ציפוי הצינורות הנמצא בבעלות קיבוץ בארות-יצחק, אברות, התאפיין בשנים האחרונות בעיקר במדיניות חלוקת דיבידנדים נדיבה. אלא שהיום התמונה השתנתה. המיתון במשק ובפרט ההאטה בענף התשתיות, הובילה לירידה של 30% במחזור המכירות של החברה ל-4.71 מיליון שקל. במקביל, ירד הרווח התפעולי של החברה ל-1.2 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 2.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה, דיווחה אברות על רווח נקי זעום של 79 אלף שקל, לעומת רווח רבעוני מרשים של 2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. הפער בין הרווח התפעולי לנקי מוסבר בהוצאות מימון גבוהות במיוחד, איתם התמודדה החברה ברבעון הראשון, בעיקר בשל הפרשי שער בגין אשראי בנקאי במטח, כמו גם מהוצאות ריבית על אג"ח הניתנות להמרה.

בשנה שעברה (2001) הגדילה אברות את כמות האג"ח להמרה שלה כשחברה-בת מכרה בשוק אג"חים בהיקף של 6.7 מיליון שקל. המכירה הזאת אפשרה לחברה לממן, בין היתר, דיבידנד של 6.1 מיליון שקל. היום כבר יהיה יותר קשה לאברות לחזור על המהלך. על החברה רובצים חובות של למעלה מ-50 מיליון שקל לבנקים ולבעלי האג"ח. במקביל נרשם גירעון של 2.6 מיליון שקל בתזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת במהלך הרבעון הראשון.