קנס אחד, תשלום כפול

עורך-הדין רז נבון הופתע לגלות, לדבריו, כי עיריית תל-אביב גבתה ממנו קנס על חנייה שלא כחוק פעמיים, למרות שלא ניסה להתחמק מתשלום. נבון טוען, כי שילם את הקנס, בסך 70 שקל, לעיריית תל-אביב באמצעות כרטיס אשראי, דרך המוקד הטלפוני העירוני. הוא קיבל מספר אסמכתא, והובטח לו כי הקבלה על התשלום תישלח אליו בדואר.

אלא שהקבלה בוששה מלהגיע. כשקרב המועד האחרון לתשלום הקנס פנה נבון לעירייה, ציין את מספר האסמכתא שנמסרה לו בעת ביצוע התשלום וביקש לברר מדוע לא נשלחה אליו הקבלה. המוקדנית בצד השני של הקו בדקה ופסקה, לדבריו, כי על-פי רישומי העירייה - הודעת הקנס טרם שולמה.

נבון מיהר לשלם שוב את הקנס, הפעם במזומן. אלא שמאוחר יותר גילה כי כרטיס האשראי שלו חויב, וכי למעשה שילם פעמיים לעיריית תל-אביב את אותו הקנס.

נבון פנה לעירייה ומבקש להשיב לו את 70 השקלים המיותרים ששילם לה, אבל איש לא טרח, לטענתו, להיענות לבקשתו או אפילו להשיב על מכתבו.

חלף חודש, חלפו חודשיים, ונבון חזר וכתב לעירייה, הפעם ישירות למנהלת מחלקת החנייה והאכיפה של עיריית תל-אביב. גם הפעם, הוא טוען, נותר מכתבו ללא מענה, והוא החליט לבקש את התערבותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בתל-אביב.

הפעם תבע נבון מהעירייה לשלם לו, בנוסף ל-70 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, גם פיצויים עבור ביטול זמן שנגרם לו, לדבריו, וכן בשל הצורך לכתת רגליים ולשלם בשנית בסניף הדואר את הקנס, לאחר שכבר שילם אותו באמצעות כרטיס האשראי.

למרבה הצער, כתב נבון לבית המשפט, תובענה זו היא סיפור קפקאי, המעיד על כך שבמקום לשרת במסירות ובנאמנות את הציבור, בחרה העירייה לנהוג תחת זאת מנהג אדנות ושררה.

בדיון בבית המשפט הכחישה העירייה את טענות התובע. בא-כוח העירייה טען, כי אין זה ברור על שום מה מיהר התובע לשלם פעם נוספת את הקנס, וביקש לדחות את התביעה על הסף. התובע הוא זה שהביא על עצמו, בפחדיו הבלתי מבוססים, את התלאות המתוארות בתביעתו, טען.

בסופו של דבר הושג הסדר פשרה בין הצדדים, לפיו התחייבה עיריית תל-אביב לשלם לנבון 166.20 שקל.