"קצבאות הביטוח הלאומי אינן לחם חסד"

"תוכנית החירום הכלכלית שאישרה אמש הכנסת כוללות פגיעות חמורות בביטחון הסוציאלי. פגיעות אלה הן חלק ממסע ציבורי מתמשך נגד רשת הביטחון שמעניקות קצבאות המוסד לביטוח לאומי. הקצבאות מוצגות כמעמסה בלתי נסבלת, ההולכת וגדלה, על אוצר המדינה, ואילו מקבלי התשלומים מוצגים כנסמכים על צוואר אלה שעובדים ומשרתים בצה"ל". כך אומר ד"ר שלמה סבירסקי, ראש מרכז אדוה, המפיץ מידע על שיוויון וצדק חברתי.

לדברי סבירסקי, רוב הקצבאות אינן בבחינת לחם חסד, אלא הסדר ביטוחי הממומן בראש ובראשונה על ידי העובדים ומעסיקיהם. החלק המופנה למימון הביטוח הלאומי מתוך תקציב המדינה לא גדל במהלך העשור האחרון. סבירסקי: "חלק התקציב המופנה להשתתפות האוצר במימון הקצבאות מצוי בעלייה מ-4.6% ב-1992- ל-7.5% ב-2000, אך גידול מקביל חל גם בחלקם של העובדים והמעסיקים במימון".

"לקצבאות יש בסיס ביטוחי"

לדבריו, רשת הביטחון הסוציאלי שמעניקות קצבאות הביטוח הלאומי היא בראש ובראשונה מערכת ביטוחית, הממומנת על ידי דמי ביטוח לאומי שמשלמים העובדים והמעסיקים. המערכת מיועדת לספק ביטחון כלכלי מינימלי לאנשים המוצאים עצמם מחוץ לשוק העבודה בלא אפשרות פרנסה: קשישים, מובטלים, נכים, נשים יולדות ועוד.

סבירסקי אומר, כי המסע הציבורי נגד קצבאות הביטוח הלאומי, המתבסס על הרושם המוטעה והמטעה לפיו נטל תשלום הקצבאות מוטל כל כולו על אוצר המדינה, מתעלם מן הבסיס הביטוחי של הקצבאות. המסע הזה מסייע בידי הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט, הפונים אל רשת הביטחון הסוציאלי בכל עת שהם מבקשים לסתום חור בתקציב.

"שלא כמו במקרה של מס הכנסה, שאותו משלמים בפועל רק כ-60% מן העובדים (שכן שכרם של יתר העובדים אינו מגיע לסף המס), דמי הביטוח הלאומי משולמים על ידי רוב העובדים", אמר סבירסקי.

בנוסף, טוען סבירסקי, חלק התקציב המופנה למימון הביטוח הלאומי כולל תשלום דמי ביטוח לאומי על ידי האוצר במקומם של המעסיקים – תשלום שהוא "מימון רווחת המעסיקים" ולא "מימון רשת הביטחון הסוציאלי". עוד מציין סבירסקי כי חלק גדול מן הגידול בהיקף התשלומים נובע מנסיבות חולפות: עולים חדשים קשישים רבים, הלחימה ברשות הפלסטינית והמיתון הכלכלי.

סבירסקי: להגדיל השתתפות המעסיקים בביטוח לאומי

סבירסקי טוען, כי הדרך הראויה להקטנת נטל תשלומי הביטוח הלאומי איננה שחיקה של רשת הביטחון הסוציאלי, אלא השקעה בפיתוח כלכלי ובהרחבת ההשתתפות של הישראלים בשוק העבודה, ולצד זה, הגברת שיעור ההשתתפות של המעסיקים הישראליים במימון דמי הביטוח הלאומי. שיעור זה כיום הוא נמוך בהשוואה לארצות המערב.