סוד הסימונים

האם ידעתם שהריח הוא הגורם מספר אחת לתגובות אלרגיות בעת שימוש במוצרים קוסמטיים? על פי מומחי עור אמריקנים, קרוב לעשירית מהאוכלוסייה סובלת מתגובות אלרגיות אלו או אחרות למוצרי קוסמטיקה או טואלטיקה, בהם מגיני שמש, קרם לחות, בושם, אפטר שייב, שמפו, דיאודורנטים, מייק אפ ועוד ועוד.

הבעיה הגדולה היא שלמרות כל הסימונים הנהוגים היום, הצרכן אינו יכול לדעת איזה מוצרים קוסמטיים יכולים להזיק לעורו ואיזה לא. הסימון "היפואלרגני", שכביכול מסמן מוצרים שאמורים להיות חפים מגורמי אלרגיה, מוכר אמנם לכולם, אבל בפועל, כפי שמעידים נתוני ה-FDA וה"קונסומר רפורט" – מדובר באשליה.

המונח "היפואלרגני" נולד לפני עשרות שנים, כאשר יצרני קוסמטיקה הצליחו להוציא ממוצריהם מספר גורמי אלרגיה בולטים, ביניהם מרכיבי ריח וחומרים משמרים, אבל לא את כולם. המונח "היפואלרגני", מבחינת הצרכן האלרגי, פירושו הבטחה מסוימת כי אכן רמת סיכויי הפגיעות שלו מהמוצר ירדה, אבל לא נעלמה לחלוטין.

היום אין גוף נייטרלי, לא בארץ ולא בארה"ב או באירופה, שבודק אם היצרניות העושות שימוש במונח אכן עומדות בקריטריונים מסוימים. לצרכן אין שום דרך לדעת מהם חומרי הריח או החומרים המשמרים המצויים במוצרים שהוא צורך.

את המידע המרתק הזה למדתי באתר באינטרנט הפועל בחסות ארגון הצרכנות האמריקני "קונסומר יוניון" ומוקדש לסימונים שונים הנהוגים בתעשיית המזון והקוסמטיקה. מתוך המידע על כל אחד מהסימונים המנותחים באתר, ניתן לעמוד על רמת אמינותו של המוצר: מי הגוף שעומד מאחוריו? מי מחליט על הסימון? על פי אילו קריטריונים? האם גוף נייטרלי בודק את המוצר אם הוא אכן עומד בקריטריונים?

אמנם המידע באתר מתייחס למוצרים המיוצרים בעיקר בארה"ב ומעט באירופה, אבל על רקע כמות הייבוא האדירה המציפה אותנו הן במוצרי מזון והן בתחום הקוסמטיקה, כולל הסימונים החדשים להם אנחנו מתוודעים חדשות לבקרים – מעניין ללמוד מה עומד מאחורי הסימון.