תביעה נגד הטכניון: גרם ל"כישלון קולוסאלי" בלגונה באילת

החברה לפיתוח חוף אילת (חפח"א) הגישה תביעה נגד הטכניון והמכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בעקבות הפיכת פרויקט הלגונה המזרחית באילת ל"מאגר של מים עכורים ודוחים", "מפגע אסתטי" ו"כישלון קולוסאלי", כלשון התביעה.

הרעיון בבסיס הקמת הלגונה המזרחית באילת לפני 8 שנים נבע מהצורך להגדיל את רצועת החוף הצפוני בכ-1,200 מטרים, לאחר שבאיזור זה לא נותרו כמעט רצועות חוף לפיתוח. לשם כך הוחלט על חפירת לגונה מלאכותית, שסביבה, כך קיוו בחפח"א (חברה ממשלתית שהוקמה לצורך פיתוח החוף הצפוני באילת) יוקמו בתי מלון ואטרקציות לנופש ורחצה.

חפח"א פנתה אל הטכניון ומוסד המחקר שלו על מנת לבדוק את היתכנות הפרוייקט וסיכויי הצלחתו. על פי כתב התביעה סיפקו הטכניון ומוסד המחקר מספר חוות דעת, סקרים ומחקרים מדעיים, אשר כולם הסתיימו במסקנות חיוביות, לפיהן ניתן להקים לגונה לרחצה ללא כל חשש.

לאחר קבלת חוות הדעת החיוביות, החלה בשנת 94' חפירת הלגונה ולאחר סיום העבודות שעלותן מוערכת בכ-30 מיליון שקלים, נערך טקס הפתיחה החגיגי עם מופע זיקוקין מרהיב בשנת 95'.

אלא שחודשים ספורים בלבד לאחר טקס הפתיחה, התגלו סימנים שמשהו אינו כשורה: מי הלגונה היו עכורים, המתרחצים התלוננו על תחושה של עקצוצים ובוצה שחורה החלה להיווצר בקרקעית.

חברת חפח"א הזמינה בדיקה ממומחה לחופים ומומחים ללגונות מלאכותיות ואלו קבעו כי הכשל הוא בתכנון: מי הלגונה אינם מתחלפים בתדירות גבוהה. חומר אורגני מהים נכנס ללגונה, אולם אינו יוצא ממנה, ואצות מצטברות על הקרקעית. וכך, למרות שבלגונה אין סכנה בריאותית למתרחצים, המקום עומד שומם מזה שנים.

לאחר שהתברר לחפח"א כי שורש הבעיה הוא בקצב תחלופת המים, הועלו מספר רעיונות לניקוי הלגונה. בין היתר נבדקה אפשרות להחליף את כל המצע החולי, הכנסת מיני דגים שניזונים מהאצות, וסחרור המים בעזרת משאבות.

"אט אט התפוגג, לעיניה הכלות של התובעת, רעיון מרהיב אשר הפך למציאות עגומה וכושלת", נאמר בכתב התביעה.

התוכניות לשיווק המגרשים סביב הלגונה נשארו במגירה והלגונה המזרחית "הפכה להיות מפגע סביבתי, הדוחה מתרחצים ממנה והלאה, ועל כן נותרה מקום שומם ומוזנח", נטען.

את הנזיקין תובעת חפח"א מהטכניון וממוסד המחקר שלו משום שלטענתם הציגו בפניהם מצג שווא באשר ליכולתם ומיומנותם המקצועית לעניין מחקר בנושא הפרוייקט, התיימרו להיות בעלי ניסיון וידע בכל הקשור ללגונות רחצה, והעסיקו עובדים וקבלני משנה שאינם מקצועיים ואינם מיומנים בביצוע מחקר.

חפח"א תובעת מהטכניון וממוסד המחקר שלו את כל התשלומים ששלומו בעבור ביצוע עבודות המחקר, את התשלומים ששולמו לקבלן המבצע, את התשלומים עבור הוצאות הגינון, למתכננים, ולאדריכלים. ובסך הכל למעלה מ–24 מיליון שקלים.