ניר גלעד: "אי אפשר להבטיח שום דבר"

החשב הכללי במשרד אוצר, ניר גלעד, אינו מבין על מה כל המהומה, ומדוע התקשו אתמול (ג') רבים במשק להבין את ההודעות המבולבלות הזורמות מירושלים, בנוגע לקיצוץ בתקציב. ביום חמישי האחרון, בתום ישיבה בהשתתפות ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, החליטו השלושה על קיצוץ מיידי של 2 מיליארד שקל. ארבעה ימים מאוחר יותר, הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר כי בכוונתם לגבש קיצוץ של לפחות 5 מיליארד שקל, שעיקרו יבוצע בשנת 2003.

מה בעצם קרה בין יום ראשון לחמישי? התאוששות פתאומית במשק?

גלעד: "אין כאן שינוי כל-כך דרמטי. ביום חמישי התקבלו שתי החלטות מרכזיות. האחת, לשמר את הגירעון של 3.9% לשנה הנוכחית ולקצץ מיד עוד 500 מיליון שקל, במקום הקיצוץ המוקטן בקיצבאות הילדים. ההחלטה השנייה היתה להסיט 2 מיליארד שקל לתיגבור נושא התשתיות בתמורה לקיצוץ מקביל. כמו כן, הוחלט להעמיד את הגירעון בשנת 2003 על 3% ולא על 3.5%-3%".

אז מדוע שונתה ההחלטה מיום חמישי?

"באנו אתמול לדיון עם ראש הממשלה, עם המשמעויות של ההחלטה מיום חמישי. נוצר צורך לייצר הערכות ותחזיות לגבי 2003, שעוד לא נעשו, לצורך קבלת ההחלטות לתקציב השנה הבאה".

לא ידעתם שצריך להעריך כמה תהיה הצמיחה וכמה מסים תגבו בשנה הבאה? מה, זאת פעם ראשונה שאתם מתכננים קיצוץ?

"בהתחלה רק הצענו איך לקיים את ההנחיה של ראש הממשלה ושר האוצר כדי שנעמוד ביעד הגירעון ונתגבר את ההשקעות בתשתיות. כדי ליישם זאת התברר שצריך להתחיל לעשות הערכות לגבי הצמיחה וההכנסות בשנת 2003. כמו כן צריך להחליט היכן יבוצעו ההתאמות בתקציב".

אולי קצת הזדרזתם בהודעת הקיצוץ המיידי מיום חמישי?

"בהחלט לא. אני חושב שהמסרים שאנחנו מעבירים הם מאוד ברורים, הן בביצוע והן באמירות. העמקת הקיצוץ נועדה להגביר ולתגבר את תקציבי התשתיות. זה מה שקרה".

ואולי התברר לכם שאין לכם בעצם עוד מאיפה לקצץ השנה?

"לא נכון. יש לנו בהחלט מהיכן לקצץ ואנחנו נגבש הצעה טובה כבר בימים הקרובים. רוב הקיצוצים יהיו בשנת 2003, כיוון שבחודש אוגוסט כבר קשה מאוד לבצע קיצוץ לשנה הנוכחית, כאשר רוב התקציבים רק הוצאו ועל כספים רבים יש כבר התחייבויות. אבל, אפשר לקצץ גם לשנה הנוכחית, וכך נעשה".

אתה יכול לגלות מהיכן?

"אפשר בהחלט לקצץ עוד בתשלומי ההעברה או בתשלומים למוסדות מסויימים".

למוסדות חרדיים?

"לא אמרתי מהיכן".

מדוע לא החלטתם לפני מספר חודשים על קיצוץ גדול אחד?

"מערכת ההחלטות לגבי מדיניות תקציבית או גודל ההוצאה היא מערכת של איזונים בין התחזיות להמשך השנה לבין המצב בפועל. כאשר הלכנו לכנסת עם ההחלטה על 13 מיליארד שקל עדיין דיברנו על גירעון של עד 3.5% בשנה הבאה. עכשיו הוחלט לעמוד על גירעון של 3%. גם לא היה ברור אז עד מתי תימשך המתיחות הבטחונית. אבל היא נמשכת ויש לכך השפעה מצטברת על הפעילות הכלכלית. למערכת של קיצוצים חסרי תקדים, כפי שסוכמו בממשלה הנוכחית וחלקם כבר בוצע, יש השפעה ממתנת על המשק. לכן צריך לחשוב על כמה מקצצים בבת-אחת".

ואתה יכול להבטיח שאחרי ה-5 מיליארד ביולי לא יבוא עוד קיצוץ השנה?

"להבטיח אי אפשר שום דבר. אפשר לקוות שלא, אבל בהחלט יכול להיות שבעוד חצי שנה נצטרך לחשוב עוד פעם מה עושים, אם יווצרו בעיות בתקציב. כרגע השלמנו את הקיצוצים לשנה הנוכחית. לפי התחזיות שלנו אנחנו נעמוד השנה בגירעון שקבענו בשיעור של 3.9%".

האם יהיו עכשיו גזירות נוספות על הציבור?

"קיצוץ עלול להיות כואב. ובכל זאת, אנחנו ננסה להכאיב כמה שפחות. כעת אנחנו רק מתחילים לגבש את ההצעות. אי אפשר לדעת עוד מה יוחלט".

האם תבחרו שוב בפיתרון הקל של הטלת מסים על הציבור?

אני מקווה מאוד שלא. אנחנו הולכים כעת במסלול של הורדת המס, במסגרת הרפורמה. מצד שני העלתם מסים על הסולר, על הסיגריות ואת המע"מ. המגמה תהיה שלא להעלות מסים. להבטיח בשלב הזה של הדיונים אינני יכול עדיין דבר".

מה עם מיליארד השקלים שצריך להקציב לרפורמת במס?

"את זה אני כן יכול להבטיח. יהיה כסף ליישום ועדת רבינוביץ'. לכבוד זה נבצע קיצוץ בתקציב במיליארד שקל".

ושוב תקצצו את קיצבאות הביטוח הלאומי?

"צר לי, אך כמי שמכיר את המבנה של ההוצאה התקציבית, אני נאלץ להצהיר שהפעם לא תהיה לנו ברירה אלא להעמיק את הטיפול בנושא צמצום תשלומי ההעברה ושבירת מעגל התעסוקה והעוני, שבו אנשים מעדיפים שלא לצאת לעבודה ולהסתמך על מדיניות הרווחה של הממשלה.

זאת אומרת שתקצצו בקיצבאות?

"התשובה היא כנראה חיובית".

ותקציב הבטחון יקוצץ?

"סביר להניח שגם כאן לא תהיה לנו ברירה אחרת ותקציב הביטחון אכן יקוצץ".