מי אבא שלי?
בהחלטה ראשונה מסוגה פסק לאחרונה בית-המשפט כי על גבר לעבור בדיקת רוק, שתוכיח אם הוא אביה של ילדה שנולדה מחוץ לנישואים. הנתבע, שמערער על ההחלטה, טוען כי אי-אפשר לכפות עליו בדיקה בניגוד לרצונו. ואם זה לא מספיק, בסיפור הסבוך הזה מעורב גם גבר נוסף
מה יכריע את הכף, רצונה של ילדה בת 11 לדעת מיהו אביה או זכותו של גבר לא לדעת אם הוא אב? השאלה העקרונית הזאת מעסיקה זה חמש שנים את המערכת המשפטית בישראל. היא נדונה כבר בכל הערכאות המשפטיות - בבית-משפט השלום, במחוזי ובעליון - והחלטה סופית עדיין אין.
תחילתו של הסיפור ביחסים מזדמנים בין גבר ואישה בתקופת מלחמת המפרץ, יחסים שהובילו להריון וללידת בת. כמה שנים לאחר הלידה ביקשה האם מהגבר לו הרתה, לטענתה, לעבור בדיקת רקמות. לדבריה, בקשתה לא נבעה מצורך כלכלי, אלא מצורך נפשי של הילדה – להגדרתה - לדעת מיהו אביה הביולוגי.
האיש, גבר נשוי ואב לילדים, סירב בתוקף לכל בדיקה שתקבע אם הוא האב. בסופו של דבר התגלגלה הפרשה לאולמות בית-המשפט, לאחר שהאם והבת תבעו לחייב את הגבר לעבור בדיקה שתוכיח אם אכן הוא האב.
האב: זכותי לא לדעת
התחנה הראשונה היתה בית-המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע. בתגובה לתביעת הבת והאם טען האב, כי עצם הפעולה בגופו בכפייה מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לדברי פרקליטו, עו"ד שמעון שובר, אין לזלזל בטענה זו, גם כשמולה עומדת זכותה של ילדה לדעת מיהו אביה כיוון שהחקיקה בנושא זה קפדנית ביותר.
לדבריו, כל פתח שייפרץ בתחום זה עלול להוביל למעשים חמורים, שישללו זכויות בסיסיות וחירויות יסוד של האדם. בנוסף טען עו"ד שובר, כי בדיקת הרקמות תפגע ב"אוטונומיית הרצון" של הגבר, כלומר, בזכותו לדעת או שלא לדעת על עצמו.
במהלך המשפט חלה התפתחות מפתיעה, לאחר שהתברר כי במקביל ליחסיה עם הגבר הנתבע, ניהלה האישה רומן נוסף עם גבר אחר. הגבר הזה העיד בבית-המשפט והודיע כי גם הוא מסרב לעבור בדיקת רקמות, אלא שלהבדיל מהגבר הנתבע, הוא כלל לא נתבע לעשות כן על-ידי האישה. עו"ד שובר טען, כי במצב דברים זה, בו הסיכוי שאחד מהשניים הוא האב, לא ייתכן שרק אחד מהגברים יתבקש לעבור בדיקת רקמות.
הילדה והאם טענו, באמצעות עו"ד אבי יהב, כי מול כל חירויותיו וזכויותיו של הגבר עומדת זכותה הבסיסית של ילדה לדעת מיהו אביה ואל מול טיעון זה מתגמדים כל טיעוניו של הגבר הנתבע.
בערכאה הראשונה קבע סגן נשיא בתי-משפט השלום בדרום, השופט פנחס אסולין, כי סירובו של הגבר הנתבע לעבור בדיקת רקמות עומד לחובתו ולכן קבע כי הוא האב. על כך הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, שאישר, ברוב דעות, את ההחלטה של השופט אסולין והותיר את הקביעה כי הגבר הנתבע הוא האב.
הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון, ששינה את ההחלטה ופסק כי אין לקבוע עדיין מיהו האב. בהחלטה של בית-המשפט העליון נקבע עוד, כי ייתכן והאינטרסים של האמא - ובכך רמז על שיקולים אחרים שלה בבחירתה איזה גבר לתבוע מן השניים - שונים מזו של בתה, והורה על מינוי אפוטרופוס לילדה.
התיק חזר לשופט אסולין, שקבע החלטה ראשונה מסוגה, לפיה זהותו של האב תיקבע בבדיקת רוק, שממנה יופק פרופיל די-אן-אי שייתן מענה סופי לשאלה מי האב.
בהחלטתו קבע השופט אסולין, כי מול זכותו של הגבר לא לדעת עומדת זכותה של הבת לדעת, ובמאזן בין השניים גובר רצונה של הילדה לדעת מיהו אביה. השופט התייחס גם לבעיה המשפטית, הנוגעת לשאלת הסמכות שלו להורות על בדיקה שכזו, וקבע כי חיוב הגבר בבדיקה הוא "עשיית משפט צדק" ולפיכך סמכותו וחובתו של בית-המשפט להורות עליה. השופט הבדיל בדיקה באמצעות דגימת רוק מבדיקה באמצעות בדיקת רקמות, המחייבת זריקה - כלומר, פגיעה חודרנית.
עו"ד שובר, פרקליטו של הגבר הנתבע, לא ויתר ופתח "סיבוב שני" של הליכה לערכאות, לאחר שפנה בבקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. הבקשה תידון אצל השופט ניל הנדל.
האם: אני אגיע לאמת
הגבר הנתבע, איש משפחה החרד לפרטיותו, סירב להתראיין. האם התובעת אומרת בראיון ל"ידיעות אחרונות", כי מבחינתה, היא תלך "עד הסוף" כדי לברר את האמת.
"הרומן בינינו התחיל במלחמת המפרץ", משחזרת האם. "כשגיליתי שאני בהריון, החלטתי לא להפיל. אמרתי לעצמי שאני אגדל את הילדה ושזה יהיה הסוד הפרטי שלי. לא חשבתי בכלל לבוא אליו בטענות על אבהות או לדרוש ממנו כסף.
"הוא חשש שהתינוק יהיה דומה לו ואנשים יגלו את הקשר בינינו. אחרי שהילדה נולדה הוא נרגע, כי הוא שחום והיא בלונדינית עם עיניים ירוקות.
"הוא חשב שהיא בתו של גבר שהיה לי קשר איתו במשך כמה שנים, אבל הגבר ההוא היה רק חבר טוב שלי. אף פעם לא קיימנו יחסי מין. הוא בכלל לא היה בארץ באותה תקופה.
"ארבעה חודשים אחרי הלידה ביקשתי ממנו לעבוד בדיקת רקמות, כדי שהילדה תדע מי אביה ולא יהיו לה בעתיד בעיות. לא רציתי ממנו כסף, כי אני מסודרת מבחינה כלכלית. אבל הוא לא רצה בשום פנים ואופן לבצע בדיקת רקמות. כשראיתי את הבת שלו מאשתו, שדומה שתי טיפות מים לבת שלי, ידעתי בוודאות שהוא האב.
"אחרי שנים, כשראיתי שהוא מתנגד, עברתי לפסים תוקפניים יותר שלחתי לו מכתב מעו"ד כך החל ההליך המשפטי.
"הבת שלי כבר היתה בת תשע כאשר בית-המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע החליט להאמין לי, בגלל שהוא סירב לבדיקת הרקמות, אבל הוא עירער לעליון וכל העולם התחיל לבחוש בסיפור שלנו.
"אין לו לאן לברוח. בסוף הוא יצטרך להתמודד עם המציאות: הוא האבא של הילדה שלי. הוא עקשן, אבל אני עקשנית פי מאה. העקשנות שלי הובילה לתקדים המשפטי הזה, שמכריח גבר לעבור בדיקת רוק כדי לגלות אבהות.
