פוענח אחד מסודות בעיטת הפנדל
מדענים מאוניברסיטת גריניץ' מצאו כי על ידי פיענוח שפת הגוף של הבועט, ניתן לשפר בתשעה אחוזים את הסיכוי לעצור בעיטת עונשין מ-11 מטרים. איברי הגוף העיקריים בהם יש להתמקד: הכתפיים והרגל שעליה נשען השחקן בזמן הבעיטה
בשורה משמחת לנבחרות שהגיעו לשלבים הגבוהים במונדיאל, ובעיקר לאלו שבונות על בעיטות הכרעה מ-11 מטרים: מדענים העוסקים בחקר הספורט בבריטניה הגיעו למסקנה כי ניתן לאמן שוערים לעצור פנדלים ביתר יעילות, על ידי פענוח שפת הגוף של הבועט.
חוקרים באוניברסיטת גריניץ', העובדים בשיתוף פעולה עם הקבוצה הלונדונית ווסטהאם יונייטד, נוכחו לדעת כי בועטי הפנדלים נותנים, בשפת הגוף שלהם, רמזים פיסיים לגבי הכיוון אליו הם מתעתדים לבעוט את הכדור. שוערים שלמדו כיצד לקרוא את אותם סימנים קידמו בתשעה אחוזים את יכולתם לנחש לאיזה כיוון ייבעט הכדור.
המדענים, בראשות הד"ר מארק גוס-סמפסון ואחד המתמחים שלו, אל-אמין קאסם, מדדו זוויות שונות של בועט כדורי עונשין מ-11. שני אברי גוף עיקריים - הכתפיים והרגל שעליה נשען השחקן, כלומר לא הרגל הבועטת - התגלו כנתון המקדם המשמעותי ביותר לגילוי כיוון הבעיטה. משתנים אלו מצביעים האם הכדור יפנה שמאלה, ימינה או לכיוון מרכז השער.
המחקרים בוצעו באמצעות שחקן מקבוצת הנוער של ווסטהאם, אשר בעט 64 בעיטות עונשין מ-11 מטר לכיוון שער במידות תקניות וללא נוכחות שוער. מצלמת וידאו הוצבה מאחורי השער, בגובה העיניים לערך, כאשר היא ממוקדת על גופו של הכדורגלן הבועט כדי לדמות את התמונה שאותה רואה למעשה השוער. תמונות של כל 64 הבעיטות הוזנו למחשב ובו תוכנה מיוחדת המפענחת תנועות ובודקת זוויות גוף, ואשר התמקדה בבועט בעיקר בזמן הריצה וברגע הבעיטה.
הווידיאו קליפים הוקרנו בפני עשרה שוערים והוקפאו ברגע שלפני הבעיטה עצמה. השוערים נשאלו האם יש באפשרותם לנחש לאיזה צד יגיע הכדור. לאחר מכן כוונו השוערים לרמזים שבשפת הגוף של הבועט. כאשר התבקשו לצפות באותה בעיטה, הסתבר שהניחוש שלהם השתפר בכתשעה אחוזים.
