סדר עולמי חדש

ארבעה שבועות לאחר שהשמש זרחה על המונדיאל הראשון של המילניום החדש, אנו נפרדים ממנו ביום ראשון הקרוב ברגשות מעורבים. מצד אחד, אין כמעט עוררין על כך שהמונדיאל ה-17 היה המונדיאל הטוב ביותר מאז מקסיקו 70'. מצד שני, הציפיות מהמונדיאל הבא, שיתקיים בגרמניה ב-2006, יהיו קשות מאוד למימוש, לנוכח הרף הגבוה שהציבו משחקי הגביע העולמי הנוכחי, שהיו גדושים תהפוכות והפתעות.

בריח ההפתעה, שנישא באוויר לאורך כל המונדיאל, ניתן היה כבר לחוש במשחק הפתיחה של הטורניר - כשפאפה בובה דיוף הסנגלי שלח את הכדור לרשתו של בארטז הצרפתי, ובכך סימן את שיבתן המוקדמת הביתה, ללא כל נקודות ושערים, של אלופת העולם היוצאת ושל מועמדת מובילה נוספת לזכייה. מעט מאוד פרשנים, אם בכלל, צפו מראש שארגנטינה, שסומנה אף היא כמועמדת ודאית להנפת הגביע העולמי, ופורטוגל, שגם לה צפו נצורות וגדולות, ייאלצו לארוז את המזוודות בתום השלב המוקדם. העובדה שלרבע הגמר הגיעו נבחרות שאינן נחשבות למעצמות כדורגל - כמו ארצות הברית, דרום קוריאה, סנגל וטורקיה - על חשבון נבחרות עטורות בהישגים ומסורת, כגון איטליה, מקסיקו ושוודיה, מלמדת אף היא על המהפך המדהים שהתחולל במפת הכדורגל העולמי במונדיאל 2002.

עם תום שלב שמינית הגמר וזמן קצר לפני שאנחנו נכנסים מחדש לספירה הארוכה לאחור, ביקשנו מפרשני ומגישי ערוץ הספורט וממספר כדורגלנים לחוות את דעתם על המונדיאל.

רן בן שמעון: "בזכות המאמנים"

"קרו במונדיאל הזה שני דברים מאוד קרדינליים מבחינתי: האחד, כל מה שידענו ודיברנו עד עכשיו בתיאוריה על צימצום פערים בין מדינות קטנות לאימפריות גדולות, התרחש בפועל. השני, שיטת העבודה החדשה של המאמנים, שמתבטאת בהרבה יותר פתיחות, הליכה לקראת השחקנים ושבירת המחיצות עם השחקנים. אם בעבר היו מאמנים כמו ולרי לובנובסקי, שהתייחסו אל השחקנים כאל עבדים, הרי שהפעם מאמנים ושחקנים הם אחד".

אילו נבחרות הפתיעו אותך לטובה?

"כמובן, כמו את כולם, קוריאה וסנגל, ואירלנד שלא רק הפתיעה, אלא גם היתה הנבחרת שהכי אהדתי במונדיאל".

מאילו נבחרות התאכזבת?

"קל מאוד למצוא מועמדות בקיטגוריה הזאת, ולכן אציין שמעל כולם פורטוגל. עם סגל כל כך ותיק ורב כישרון, ציפיתי להרבה יותר מאשר סתם אוסף של שחקנים שנע על המגרש".

מיהם השחקנים המצטיינים בעיניך?

"יש הרבה שחקנים טובים מאוד במונדיאל, אבל אל-חאדג'י דיוף מסנגל בולט מעל כולם. הוא שחקן מאוד מרענן וכייפי לצפייה".

אילו גולים הכי זכורים לך?

"הגול שהכי ריגש אותי שייך לקוריאני אן ג'ונג הוואן, שהעיף את איטליה בשמינית הגמר. זהו גול שיש בו את כל המרכיבים של סיפור מהחיים: אכזבה, רגש ודרמה, ולכן מבחינתי הוא הגול הכי מיוחד".

שמעון גרשון: "די טוב"

"לא ראיתי הרבה משחקים, אבל המונדיאל די טוב. התרשמתי מאוד מכל ההכנות שנעשו לקראתו, רמת האיצטדיונים וכדומה. מה גם שבמונדיאל יש הרבה הפתעות. עובדה שנבחרות רבות שהימרו עליהן כעל מועמדות לזכייה נשרו בשלבים המוקדמים, ויש הרבה אנדרדוגים בשלבים הגבוהים".

אילו נבחרות הפתיעו אותך לטובה?

"יפן ודרום קוריאה יותר מכולן".

מאילו נבחרות התאכזבת?

"כמו כולם, מהנבחרות הגדולות שעפו בשלבים המוקדמים, ובעיקר התאכזבתי מארגנטינה".

מיהם השחקנים המצטיינים בעיניך?

"קשה לי לציין שחקנים בולטים בשלב זה, אם כי מאוד התרשמתי מחסן סאש הטורקי".

אילו גולים הכי זכורים לך?

"השער של ריבאלדו מברזיל נגד בלגיה וגם של רוברטו קארלוס במשחק בין ברזיל לסין".

מירי נבו: "מונדיאל מהסרטים"

"את המונדיאל הזה אני מסכמת בשתי מילים - מונדיאל מהסרטים. אין יותר בלתי אפשרי, אין יותר קבוצות חלשות וקבוצות חזקות - הכל פתוח".

אילו נבחרות הפתיעו אותך לטובה?

"סנגל כמובן, כי ידעתי שהיא טובה אבל לא עד כדי כך. עוד הופתעתי מדרום קוריאה, יפן וקוסטה ריקה".

מאילו נבחרות התאכזבת?

"צרפת כמובן איכזבה מאוד, לא ציפיתי לראות כזאת חולשה, וגם איטליה היתה די מאכזבת מבחינתי".

מיהם השחקנים המצטיינים בעינייך?

"אל-חאדג'י דיוף מסנגל, רונאלדו מברזיל והשוער הספרדי איקר קסיאס. אני רוצה להוסיף ציון לשבח לקהל המקומי, שהפך את כל המונדיאל הזה למשהו מרגש בצורה בלתי רגילה, עם האווירה המדהימה, השירה וההתרגשות".

אילו גולים הכי זכורים לך?

"השער של אנדרס סוונסון השוודי מול ארגנטינה, השער של ריבאלדו הברזילאי נגד בלגיה, כשהוא בעט במספרת אחרי שעצר את הכדור על החזה בשמינית הגמר, ושער המספרת של אדמילסון הברזילאי מול קוסטה ריקה".

אלי אילדיס: "מפתיע"

"אין ספק שזהו מונדיאל של הפתעות. הוא גם היה הכי מהנה שאני זוכר וזה היה לי פשוט תענוג, הן כצופה והן כמגיש באולפן".

אילו נבחרות הפתיעו אותך לטובה?

"אני מאוד אוהב את הסנגלים, שבעצם משחקים את הכדורגל הצרפתי האמיתי. הם משחקים בצורה אטרקטיבית ומשוחררת, יודעים לשחק כדורגל טקטי, ויש להם מאמן צרפתי מצוין, ברונו מטסו, שהוא ללא ספק אחד המאמנים הבולטים במונדיאל. הופתעתי לטובה גם מהנבחרות המארחות: יפן עם המאמן הצרפתי פיליפ טרוסייה וקוריאה, שהדהימה והעפילה לרבע הגמר הרבה בזכות המאמן ההולנדי, חוס הידינק".

אילו נבחרות איכזבו אותך?

"צרפת וארגנטינה הן אכזבה מאוד גדולה. הימרתי על צרפת כמועמדת לזכייה, ובמשחק הראשון היא בכלל לא נלחמה. במשחק השני והשלישי מול אורוגוואי ודנמרק היא השתפרה, אבל בסופו של דבר הודחה, כי המאמן שלה לא הפגין שום גמישות טקטית. הברק הוא הדבר שהיה הכי הרבה חסר לי במשחק הצרפתי, ולכן האכזבה כפולה. האכזבה מארגנטינה מאוד גדולה וגם היא נובעת מהמאמן: כל כך הרבה כישרון, כל כך הרבה כוכבים, וכמעו שום דבר על המגרש. זה פשוט לא נתפס, איך שתי הנבחרות האלה הלכו הביתה".

מיהם השחקנים המצטיינים בעיניך?

"מי שעוקב אחרי הליגה הצרפתית לא הופתע מיכולתו הפנטסטית של רונאלדיניו. לדעתי הוא היה השחקן הבולט של ברזיל במונדיאל. גם פאפה בובה דיוף מסנגל הוא מועמד ראוי לתואר השחקן המצטיין של הטורניר, וגם לרונאלדו היה מונדיאל מאוד מוצלח".

אילו גולים הכי זכורים לך?

"שער המספרת של אדמילסון, בלם נבחרת ברזיל, נגד קוסטה ריקה".

נדב יעקובי: "אקשן"

"המונדיאל היה מאוד מאוד מהנה, עם הרבה אקשן, ולמרות שיש גם דברים שמפריעים לי - הסך הכל מאוד חיובי. מה שהכי הפריע לי הוא התופעה ההולכת וצוברת תאוצה של נבחרות שמתבצרות בהגנה, יוצאות לשלוש-ארבע התקפות, מבקיעות שער אחד ולפעמים שניים, ומנצחות על חשבון היריבות, שתקפו במרבית שלבי המשחק, כמו גרמניה, איטליה, אנגליה וארה"ב. זו אומנם שיטה לגיטימית, אבל לא כזאת שאני רוצה לראות".

אילו נבחרות הפתיעו אותך לטובה?

"סנגל כמובן, וכבר במשחק הראשון נגד צרפת יכולנו לעמוד על הפוטנציאל העצום שלה. חשבתי שהם פחות טובים, והם מאוד הפתיעו אותי באופן שבו שיחקו. מקסיקו הפתיעה אותי ונהניתי לראות אותה במשחקים בבית המוקדם. לא הופתעתי מהעלייה של שתי הנבחרות המארחות, אבל בהחלט התרשמתי מהיכולת של שתיהן".

אילו נבחרות איכזבו אותך?

"קמרון וניגריה, כי אני מאוד אוהב את הכדורגל האפריקאי ומאמין בנבחרות האלה. גם פורטוגל היא אכזבה אדירה. הימרתי עליה שתגיע לפחות לחצי הגמר, והיא כשלה בשלב המוקדם. לא נפלתי מהכיסא כשצרפת הודחה, כי מראש צפיתי את הבעיות של הנבחרת הזאת, בעיקר בהגנה, מה גם שהיא פחות טובה לא רק מקודמתה, אלא נופלת אפילו מזו של מישל פלטיני וחבריו מ-84'".

מיהם השחקנים המצטיינים בעיניך?

"אל-חאדג'י דיוף, החלוץ של סנגל. הוא בסך הכל בן 21, אבל יש לו כישרון מדהים וחוצפה של אחד שכבר שיחק בארבעה מונדיאלים. בקטע של אחד על אחד הוא לדעתי השחקן הכי טוב בעולם, וכיוון שהוא רק בתחילת הדרך, מפחיד לחשוב להיכן עוד יכול להגיע. בעונה הבאה הוא בליברפול, ויחד עם מייקל אואן זו הולכת להיות קבוצה מטורפת. אני מאוד אוהב את איך שרונאלדו משחק במונדיאל. חיכינו ארבע שנים, והוא בהחלט פרע את השטרות שנותרו מצרפת".

אילו גולים הכי זכורים לך?

"היו הרבה גולים מרגשים, כמו הפנדל של אירלנד מול ספרד בשמינית הגמר, שכבש רובי קין בדקה ה-90 וכפה הארכה, אבל הגול הכי יפה היה של דאריו רודריגז מאורוגוואי בבעיטה אדירה לחיבורים, מול דנמרק בשלב הבתים. גם הגול של אדמילסון נגד קוסטה ריקה היה מדהים והשער השלישי של סנגל נגד אורוגוואי, כשפאפה בובה דיוף נתן שפיץ למשקוף והכדור נכנס פנימה".

אבי נמני: "הפער צומצם"

"במונדיאל הזה צומצמו הפערים בין הנבחרות מהדרג הגבוה ביותר לנבחרות מהדרג הבינוני. המונדיאל הוא טוב ויש בו הרבה גולים. כמובן שהיינו רוצים לראות בשלבים הגבוהים את הנבחרות הגדולות, צרפת, איטליה וארגנטינה, אבל ההפתעות הרבות שנפלו מפצות על כך".

אילו נבחרות הפתיעו אותך לטובה?

"כל נבחרת שהגיעה בהפתעה לשלב רבע הגמר: טורקיה, דרום קוריאה, ארצות הברית וסנגל. יחד עם זאת, אני לא חושב שאחת מהנבחרות הללו תגיע לגמר בגלל היעדר ניסיון. מה שבטוח, אף נבחרת, כולל הנבחרות הקטנות כביכול, לא הגיעה במקרה למעמד הזה".

אילו נבחרות איכזבו אותך?

"צרפת איכזבה, כי היא לא עלתה לשלבים הגבוהים, אבל מבחינת יכולת יש פה שילוב של חוסר מזל ופציעות של שחקנים מאוד משמעותיים ובראשם זידאן. פורטוגל מבחינתי היא אכזבה גדולה, בגלל טיב השחקנים שעמדו לרשותה, והעובדה שלא הצליחה לעלות מבית קל יחסית שכלל את דרום קוריאה, ארה"ב ופולין. ארגנטינה, לעומת זאת, היא נבחרת מעולה שהגיעה להזדמנויות מול אנגליה ושוודיה והחמיצה, כך שהיא סבלה מחוסר מזל".

מיהם השחקנים המצטיינים בעיניך?

"לברזיל יש שחקנים מאוד איכותיים כמו רונאלדו, ריבאלדו, רוברטו קארלוס ורונאלדיניו. בסנגל בלטו דיוף, פאדיגה וקמארה, וגם אן ג'ונג הוואן, שכבש את השער שהעלה את דרום קוריאה לרבע הגמר, הוא שחקן ברמה מאוד גבוהה".

אילו גולים הכי זכורים לך?

"שער הניצחון שכבש פארק ג'י סונג לזכות דרום קוריאה נגד פורטוגל, השער של פאפה בובה דיוף במשחק הפתיחה בין סנגל לצרפת, והשער של ריבאלדו במשחק של ברזיל נגד בלגיה".

אבי מלר: "הטוב ביותר"

"זה המונדיאל הכי פנטסטי בכל הזמנים מבחינת ההתפתחויות הספציפיות שלו, ודי מהנה גם מבחינת הכדורגל. אומנם היו עליות ומורדות, והכדורגל עצמו אינו כביר כמו שהיה במקסיקו 70', אבל השילוב הנפלא בין הפתעות, סדר עולמי חדש ונבחרות לא מסורתיות המשחקות כדורגל מענג, כמו סנגל ודרום קוריאה, הופך אותו למונדיאל הטוב ביותר מאז 1970".

אילו נבחרות הפתיעו אותך לטובה?

"סנגל ודרום קוריאה הן שתי ההפתעות הכי גדולות, ועצם ההעפלה שלהן לרבע הגמר אומרת הכל. גם יפן ואירלנד הפתיעו אותי ביכולתן הגבוהה. ארצות הברית היא הפתעה נהדרת וגם אנגליה, שהעפילה בזכות לרבע הגמר".

מאילו נבחרות התאכזבת?

"צרפת ראשונה כמובן, כי הימרתי עליה כאלופת העולם הבאה. איטליה היתה אכזבה מאוד גדולה, כי סוף סוף היתה אמורה להגיע קבוצה איטלקית שיש לה כישורים נהדרים כדי לא לשחק על הגנה, ובכל זאת שיחקה על הגנה, ולכן עפה בצדק. פורטוגל היתה גם אכזבה גדולה, כיוון שלא מימשה את הפוטנציאל שלה".

מיהם השחקנים המצטיינים בעיניך?

"יש שתי תופעות נהדרות שקרו במונדיאל הזה: הראשונה - חזרתו של רונאלדו, ואני מוכרח להודות שלא האמנתי שהוא יצליח לחזור מכל הפציעות והמשברים, ועוד בגדול בטיימינג כזה. השנייה היא תופעת זידאן-בקהאם. זינדין זידאן היה אמור להיות הכוכב הגדול של המונדיאל עם הכישורים שלו, עם הניצוצות שיש לו בכמויות בלתי נדלות, והוא נגמר למרות ששיחק רק משחק אחד. לעומת זאת, דייוויד בקהאם, שנחשב לכוכב קטן בהרבה, הוכיח את המנהיגות והכישרון שלו, והוא כנראה התחליף של זיזו למונדיאל הזה. למעשה, בקהאם הוא בעיני הכוכב החדש של מונדיאל 2002".

אילו גולים הכי זכורים לך?

"השער הגדול ביותר עד רבע הגמר הוא של חארד בורגטי ממקסיקו, שהשלים בנגיחה מרהיבה 20 מסירות נגד איטליה בעלת ההגנה המשובחת. במקום השני השער של אדמילסון מברזיל, ובמקום השלישי השער של רודריגז מאורוגוואי נגד דנמרק".

שגיא כהן: "פנטסטי"

"זה היה מונדיאל פנטסטי, שסיפק חוויה בלתי רגילה ופקח עיניים לגבי מצב הכדורגל וחשיבותו. גם למי שלא אוהב כדורגל, זו היתה חגיגה של אנושיות וצבע, שחשבנו שאחרי ה-11 בספטמבר כבר לא נראה".

אילו נבחרות הפתיעו לטובה?

"כמעט כולן: יפן, ארה"ב, אנגליה, אירלנד ובעיקר ברזיל, שחשבתי שתהיה יותר חלשה".

והפתעות לרעה.

"לא הופתעתי לרעה. צרפת, פורטוגל וארגנטינה הן נבחרות שהכישלון שלהן היה פחות מפתיע בעיני מכפי שנטו לראות אותו".

מיהם השחקנים המצטיינים?

"השוער של ארה"ב, בראד פרידל, הרשים אותי וגם הקשר הקוריאני, יו סאנג צ'ול. אהבתי גם את חאלילו פאדיגה, ואילו את רובי קין האירי אני אוהב מזמן, כאוהד של לידס".

איזה גול זכור לך?

"הגול של אדמילסון הברזילאי נגד קוסטה ריקה".

מה אומרים בעולם הבידור

מיקי גבע: "משהו לברוח אליו"

אתה צופה אדוק?

"למען האמת אני אוהב יותר כדורסל, אבל אי אפשר שלא להתייחס למונדיאל".

איך הוא השפיע עליך?

"זו היתה הפוגה קצרה בין כל הפיגועים שאנו רואים על המירקע, משהו שאפשר לברוח אליו".

מי הקבוצה האהודה עליך?

"סנגל".

ושחקן אהוד?

"בקהאם, הוא ענק".

בקי גריפין: "התאכזבתי שהגרמנים עלו"

את גריפין תפסנו במהלך חופשה בניו יורק. "מכיוון שרוב הזמן אני כאן, לא יצא לי לעקוב אחרי כל המשחקים, אבל אני יכולה לומר לך שהאמריקאים צוחקים על זה שהם עלו לרבע גמר".

מבין מה שראית, הופתעת ממשהו?

"התאכזבתי מכך שהגרמנים עלו".

נאור ציון: "נקודת האור היחידה"

איך השפיע עליך המונדיאל?

"זו היתה נקודת האור היחידה במדינה, לצפות כל שעה ביום במשחקים הכי יוקרתיים בעולם. השתדלתי לראות את כל המשחקים. לפני ארבע שנים הייתי בפריז בגמר וזה היה מדהים, לראות חצי מיליון צרפתים צורחים בשאנז אליזה".

מי הקבוצה האהודה עליך?

"אין לי אחת ספציפית, אבל אני מתעניין באנגליה וברזיל".

היו דברים שהפתיעו אותך?

"הכל, כל משחק מרגש ומפתיע. זה היופי בספורט".

מה בעיקר הפתיע?

"שיפן ניצחה את רוסיה, שארגנטינה לא עלתה ועוד".

שרונה אבנרי

מר גורלי

כשהייתי ילדה, הייתי בטוחה שהמונדיאל נמשך לפחות חצי שנה. אז, בימים הרחוקים ההם של שלושה ערוצים וחצי, ההפקעה החצופה של כל שידורי הטלוויזיה הישראלית לטובת קילומטרים של דשא רענן גרמה לכל יום להרגיש כמו שלושה מינימום. ככה זה כשאין טלוויזיה.

ואכן, מר היה גורלם של מי שלא מתים על המונדיאל גם בחודש האחרון. אומנם לא מר כמו גורלם בשנים עברו, בהם היו הרבה פחות ערוצים אחרים שיציעו אלטרנטיבות, אבל עדיין. כמעט כל תוכנית טלוויזיה עסקה בעניין מזווית זו או אחרת, התור להתחברות לכבלים הדיגיטליים התארך והלך, ומודי בר-און הפך לסופרסטאר. אם זאת לא מחלה מדבקת, אני לא יודעת מה זה כן.

במערכת "פנאי פלוס" הוכרזו, לפחות בימים הראשונים, אין ספור שביתות ספונטניות, וחובבי הז'אנר התכנסו מול מכשירי הטלוויזיה כאילו מחלקים שם את המספרים הזוכים בהגרלת הלוטו הבאה. אנחות האכזבה וצעקות השמחה התערבבו, ובכלל רמות הרגש לקחו בקלות את אלו שהנפיק, למשל, הפרק האחרון של "לחיי האהבה".

אבל מבחינתי, השיא היה במסעדות. בכל פעם שנכנסו אנשים למסעדה בזמן שידור משחק, דבר ראשון נחקרו המלצריות בסוגיית מיקום הטלוויזיה. המקומות הטובים נתפסו בידי משכימי הקום, ואלו שסעדו במקומות לא מחוברים דאגו להתעדכן באמצעות אס.אמ.אסים וסתם טלפונים של חברים בכל מקרה של שער, נבדל ועוד כל מיני מילים שאין להם שום קשר אלי.

אבל כל זה לא הפריע לי כמו דבר מעצבן אחד: פתאום כולן מכירות את דייוויד בקהאם. מילא חובבי הכדורגל שעוקבים אחריו כבר שנים, אבל פציעתו ממש לפני המונדיאל עוררה בו עניין כזה עצום, שאין היום כמעט בחורה שמכבדת את עצמה ולא יודעת לדקלם את קורות חייו של המלאך הבלונדיני שלי. פעם, כשהוא היה רק הבעל של פוש ספייס ויקיר חובבי הכדורגל האנגלי - היתה הילה מיוחדת מקיפה אותי בכל פעם שהוכחתי בקיאות חשודה בענייני הזוג המלכותי. עכשיו כבר כולם בחבר'ה, וזה, כמו שאתם יודעים, אף פעם לא דבר טוב.

מיטל גלם