אותרו 4,000 חברי קו-אופ חדשים
רו"ח ברלב, האחראי על איתור החברים, פירסם מודעות בעיתונים היומיים, הפעיל אתר אינטרנט, וקיבל קבצי מחשב ובהם פרטים של מיליוני חברי ההסתדרות; שווי המניה של כל "חבר" שאותר יכול להגיע לעשרות אלפי דולר
משרד רו"ח יהודה ברלב איתר עד כה 4,000 חברים בעלי מניות באגודת הקו אופ, אגודה החולשת על רשתות הסופרמרקטים הקו-אופ, סופר סנטר ו'זיל וזול' ועל המשביר לצרכן. האגודה שולטת באחת משתי רשתות המזון הגדולות בארץ (הרשת השניה היא השופר סל)ומכאן העניין הרב סביב נושא הבעלויות בה.
לאותם חברים המאושרים שאותרו לאחרונה ישנם המסמכים המוכיחים את חברותם באגודה. כך עולה מנתונים ראשונים של אחד מהמבצעים הגדולים בתולדות המדינה לאיתור אנשים על ידי גורמים אזרחיים. עלות החיפושים עד היום עשרות אלפי דולרים.
החברים שאותרו לא היו ידועים עד כה לאגודה. 100 מהם אותרו בעזרת קובץ נתונים שהתקבל מחברת חשמל. הקובץ כלל נתונים של העובדים והפנסיונרים במצבת כוח האדם בחברה בשנים בהם אגודת הקו-אופ שיווקה מניות קו אופ במרוכז לעובדים חברת חשמל.
בר לב פנה גם, בהוראת רשם האגודות השיתופיות, לגופים נוספים לקבלת פרטים על חברים ועובדים. בין הגופים שהעבירות נתונים כלולה ההסתדרות, שהעבירה פרטים בסיסיים לגבי 2.4 מיליון חברי הסתדרות, פרטים המהווים את "עמוד השדרה", כהגדת ברלב, לאיתור החברים החדשים.
כמו כן התקבלו קבצי נתונים מבזק. ל- ynet נודעו הגופים הנוספים שהתבקשו לספק לבר לב מידע על עובדים וחברים בהם: ביטוח לאומי, משרד הפנים, קופת חולים כללית, נציבות שירות המדינה, הסתדרות המורים, עיריית תל אביב, עיריית חולון, עיריית בת ים ועריית ראשון לציון.
למעשה, נוצר במשרדו של בר לב, מבלי משים, וביוזמת רשם האגודות, מאגר נתונים מהגדולים בארץ ובו פרטים על מיליוני תושבים, אך הפרטים כוללים בעיקר את השם והכתובת, שלא תמיד נכונה.
גיוס חברי האגודה, ששילמו עבור המנייה, בוצע תחילה על ידי חברת שיכון עובדים, חברה הסתדרותית בימים הללו, שבנתה שיכונים עממיים וכללה במחיר הדירה 15 לירות עבור מניה בצרכנייה. הצרכניות הללו עודדו את תושבי השכונה האחרים לרכוש גם הם מנייה המזכה בהנחה קבועה של 2% - הנחה ממנה הם נהנים עד היום.
בשנת 1966 הוקם "מפעל המניות" של מי שנקראה אז 'האגודה הצרכנית שיתופית בע"מ'. האגודה פנתה במכתבים לחברים ובהם דרישה להשלים את התשלום לכדי 100 לירות למניה. התשלום הנוסף היקנה זכות לבחור ולהיבחר להנהלת הקו אופ בבחירות שקיימה האגודה.
במקביל, החלה האגודה לשווק עצמה במרוכז לעובדי חברת חשמל, קופת חולים הכללית, בזק, עובדי כל הגופים ההסתדרותיים, ועובדים המדינה. מעובדי הסופרמרקטים ניקו תשלום חודשי עבור המנייה.
ברלב עומל כעת על איתור החברים גם בעזרת אנשי מפתח ועובדי הצרכניות ופעילים שהיו מעורבים במיזוגים של האגודות השונות.
נקודת המוצא הם הנתונים שליקט מיכאל בן יאיר, היועץ המשפטי לממשלה שנשכר בזמנו על ידי אגודת הקו-אופ, במטרה לאתר את כל חברי האגודה שלא השתתפו בבחירות הלפני אחרונות.
בן יאיר איתר 20 אלף שמות, מהם 12 אלף שאותרו, והשאר לא: מחציתם בשל כתובת שגויה (המכתבים חזרו) ומחציתם לא החזירו תשובה. מבין אלפי המאותרים נפטרו, לפי ממצאי בן יאיר, 900 איש, ובר לב איתר עוד מאות מקרים בהם בעל המניה כבר אינו בחיים.
בן יאיר העביר נתונים של קרוב ל- 39 אלף חברים נוספים, מהם 31 אלף שמופיעים עם שם פרטי, שם משפחה, וכתובת שלא תמיד מעודכנת, יותר מ- 6,000 המופיעים גם עם מספר מזהה, ויותר מאלף המופיעים רק בשם בודד.
בכדי לאתר את החברים הנעדרים, פירסם בר לב מודעות בכל העיתונים היומיים החשובים (ידיעות, מעריב, הארץ, גלובס, וג'רוסלם פוסט), וכן שני מחזורים של מודעות שהודבקו בכל סניפי הקו-אופ בארץ. הוא הפעיל גם אתר אינרטנט מיוחד (www.coop-barlev.co.il) בו ביקרו 35 אלף גולשים, (2,500 השאירו פרטים) . פניות נוספות הגיעו לתיבת הדואר (3,300 פניות), ועוד 2,500 פניות ל- E-mail. בר לב ימשיך לקבל פניות עד סוף השנה.
לכל עשרות אלפי החברים שלא יאותרו או יזוהו, ימונה כנראה נאמן, שייצג אותם בתהליך ההפרטה של האגודה, ובסיומו יקבל כל בעל מניה סכום, שלפי ההערכות המקובלות כיום, יגיע לעשרות אלפי דולרים או שווה ערך במניות בבורסה.
