הוועדות לבנייה לא חוקיות

ביום חמישי האחרון לפנות בוקר הציתו אלמונים בתל-אביב את מכוניתו של יו"ר הוועדה המרחבית רכס-הכרמל, בנצי מורדוב. החשד המיידי נפל על תושבים דרוזים מהכרמל, שעבודתו של מורדוב היא לצנינים בעיניהם. משטרת ישראל מפקירה את ראשי הוועדות לתכנון ולבנייה, הנאבקים לאכיפת החוק. "אוזלת היד הזאת עוד תביא לרצח של ראש ועדה. הכתובת היא על הקיר", אומר מורדוב.

בוועדת רכס-הכרמל העניינים הולכים ויוצאים מכלל שליטה דווקא בשל הניסיונות להחזיר את החוק למקום: ביתו של מנהל הפיקוח בדליית אל-כרמל הוצת השבוע, וכל רכושו נשרף. על חייו של היו"ר בנצי מורדוב מאיימים.

ואם לא די בכך, הרי תושבים דרוזים יזמו בשבוע שעבר ישיבה במשרד ראש-הממשלה, שבה שטחו את טענותיהם נגד מורדוב. למרות היותו איש ליכוד ותיק לא הוזמן מורדוב לישיבה.

במסמך שפירסם משרד הפנים לפני כחודש נכתב: "ברכס-הכרמל משתוללת תופעת הבנייה הלא חוקית בכל עוזה, ולמעשה לתושבים אין כלל מורא מהחוק, והמושג אין דין ואין דיין בהחלט מתאים". בבית-המשפט העליון דובר לפני מספר שבועות על מערב פרוע בתחום הבנייה הלא חוקית ברכס הכרמל בתקופה שלפני כניסתו של מורדוב לתפקידו.

וכך נכתב במכתב שנשלח ממשרד הפנים לפרקליטות המדינה בנושא הבנייה הבלתי חוקית ברכס הכרמל: "ראשי היישובים - בעיקר של דליית אל-כרמל - והתושבים לא קיבלו את מינויו של מורדוב בשל העובדה שהפסיק להנפיק היתרים על-פי השיטה של קודמו (לכל דיכפין), דבר שגרר הפגנות אלימות נגד מורדוב ונגד הוועדה, כרוזי הסתה ואלימות פיזית, שבסופה גם הוצתו משרדי הוועדה".

מהדברים האלה עולה, כי בתקופה שקדמה למינויו של מורדוב נהגה הוועדה המקומית לאשר, למעשה, בנייה בלתי חוקית בהיקף נרחב. אולם אי-הסדרים המרובים שהתגלו בעבודת הוועדה המקומית רכס-הכרמל אינם אופייניים רק לה. חדשות לבקרים דנים במשרדי הממשלה במצב הבלתי נסבל בוועדות האלה, הנגועות במקרים רבים בשחיתות חמורה, שבאה לידי ביטוי בחריגות מסמכות, במתן הטבות לבעלי עניין, בניגוד עניינים, בהעדר פיקוח על חריגות בנייה, בשימוש לא חוקי בכספים הנגבים כהיטל ההשבחה, במתן שלא כדין של היתרי בנייה לשימושים חורגים ועוד.

מה שמקומם במיוחד הוא שהוועדות האלה נוהגות לרדת לחייו של האזרח הקטן בגלל מרפסת שהוא סגר, בעוד שלקבלנים הגדולים מאשרים ללא כל קושי חריגות בהיקפים עצומים, המכניסות להם רווחים עצומים.

מסורבלות, עכורות, תמוהות

הסמכויות בחוק של הוועדות המקומיות הן רחבות: להכין תוכניות מתאר מקומיות, לתת היתרי בנייה, להפקיע מקרקעין, להוציא צווים מנהליים, לתת היתרים לשימושים חורגים בקרקע. יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, עדי צביקל, טוען כי במקרים רבים אין לחברים בוועדות התכנון ידע מקצועי הולם, והוועדות אינן נעזרות במידה מספקת באנשי מקצוע, דוגמת שמאים, כפי שמקובל במדינות מתוקנות בעולם.

הוועדות המקומיות גם סובלות מכך שנציגים של משרדי הממשלה מרבים להיעדר מישיבות חשובות, ובכך גורמים לסחבת אין קץ בהכרעות ולשיבוש בעבודת הוועדות.

כתוצאה מכך גם הקבלנים לא תמיד מלקקים דבש בוועדות. למשל, קבלן ידוע מאיזור ירושלים אומר במונולוג ממורמר: "למרות העובדה שיש ירידה גדולה בהיקפי הגשת התוכניות, עבודות הוועדה המקומית ממשיכות להיות מסורבלות וחסרות שקיפות, ולפעמים מתעוררת תמיהה על דרך קבלת ההחלטות, ומה מסתתר מאחורי החלטה לדחות תוכנית או לקבלה. חוץ מזה הגיעה השעה שלמדינת ישראל תהיה תוכנית מתאר ארצית מושלמת, שתעודכן מעת לעת".

פרשת מיכאל רועה

על אי-הסדרים החמורים בוועדות המקומיות יכולה להעיד, למשל, פרשת מיכאל רועה, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל-אביב. בשבוע שעבר הוא השעה את עצמו מתפקידו בוועדה, לאחר שפורסם במקומון תל-אביב כי הוא עושה שימוש פרטי בשטח ציבורי שנמצא סמוך לביתו. לבירור הפרשה מונה שופט-בודק.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל-אביב דנה באישורם של פרויקטים כלכליים מרכזיים במדינה, ומכאן שהעומד בראשה מרכז בידיו כוח רב. מאדם כזה יש לדרוש התנהגות ללא רבב.

הדוח האחרון של האגף לביקורת הרשויות המקומיות במשרד הפנים, שהוקדש לוועדות התכנון והבנייה, קובע, בין היתר: היקף הליקויים והחריגות בתחומי הפעילות שנבדקו מצביע על תופעה חמורה של חוסר הקפדה על קיום הוראות החוק ועל כללי המינהל הציבורי התקין. מספרם הגדול של הליקויים בכל אחד מסוגי הוועדות שנבדקו מהווה בחלקו חריגה מהוראות החוק ולעיתים פגיעה בשלום הציבור, באינטרס הציבורי ובערכים חברתיים חשובים.

כך, למשל, נמצאו מקרים רבים שחברי ועדות לא הודיעו על ניגוד עניינים )למשל, כשהם השתתפו בדיונים על פרויקטים, שבהם יש להם עניין(. בחלק גדול מהמקרים אפילו לא ניתן היה לבדוק את החשד הזה בגלל היעדרם של פרוטוקולים. חמור לא פחות: בוועדות ניתנה עדיפות לפונים שהיו בעלי משרות בכירות, או שהיו מקורבים למקבלי ההחלטות. בולטת עדיפות לפניות של חברי מועצה או של בכירים לשעבר ברשות, שהיום הם בעסקים. צעדי אכיפה לא נאכפו, למרות סכנה לשלום הציבור.

דו"ח הביקורת מתייחס גם לתופעת המאכערים, תוקף את הנורמה של סחר-מכר בוועדות על גובהו של היטל ההשבחה שצריכים לשלם יזמים וקבלנים וקובע כי בשל כך נוצר הפרש של עשרות מיליוני שקלים בין המצוי לרצוי בגביית היטלי ההשבחה. מרבית הוועדות לא טיפלו בפניות הציבור באופן הראוי. אין רישום פניות, נאמר בדוח.

כל אלה מביאים למציאות עבריינית: 38 אלף עסקים פועלים ללא רשיון עסק ברחבי המדינה, מתוכם 400 עוסקים בחומרים מסוכנים, 500 בדלק ו-13 אלף במזון.

השבוע פורסם דוח נוסף של מבקר המדינה, שהתמקד בשערוריית הוועדות. מהדוח עולה, כי הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לא הקפידו במקרים רבים על כך שהבונים ימציאו להן את כל התיעוד שנקבע בחוק ובתקנות, כגון חישובים ליסודות, לעמודים, לעומס רוח ולרעידות אדמה. בתיקי הבנייה שנבדקו חסרו מסמכים מהותיים, ובהם כתבי מינוי של האחראים לביקורת הביצוע. באשר לפיקוח במהלך הבנייה, העלתה הביקורת כי הוועדות לא הקפידו על קבלת התיעוד, הכולל אישורי מודדים על התאמת מיקום הבניין לקבוע בהיתר ודיווח האחראים על הביקורת בגמר כל אחד מהשלבים במהלך הבנייה.

בשתי ועדות מקומיות שנבדקו לא הוגשו בקשות לתעודות גמר (וממילא גם לא ניתנו) ובוועדה אחרת הוגשו בקשות וניתנו תעודות גמר רק למספר קטן של בניינים. מתוך חמש הוועדות שנבדקו, שתיים לא הוציאו כלל צווי הריסה מנהליים, ושתיים אחרות הוציאו צווים כאלה במספר מקרים קטן. ועדה אחת השתמשה באמצעי זה בהיקף נרחב, אולם לא נהגה להגיש כתבי-אישום נגד מי שהוצאו נגדם צווי הריסה מינהליים.

להלן ממצאים נבחרים מתוך הדוח האחרון של מבקר המדינה על הוועדות המקומיות ומתוך דו"ח הביקורת של האגף לביקורת הרשויות המקומיות במשרד הפנים:

פתח-תקווה

2,000 דונם של אדמות חקלאיות בתחום שיפוטה של העיר פתח-תקווה, מהיקרות והנחשקות ביותר באיזור המרכז, שיועדו בחלקן לגן לאומי, הופשרו בניגוד לחוק לצורכי מסחר והפכו מכרה זהב עבור היזם עמוס לוזון, המקושר היטב לעיריית פתח-תקווה. מדובר במתחם ירקונים, המאכלס כיום עשרות מבנים בלתי חוקיים, שבהם פועלים עסקים רבים ללא רשיונות, ללא היתרי בנייה, ללא מקלטים, ללא תשתית ביוב ותוך סלילת דרכי גישה באורח בלתי חוקי.

בדו"ח האחרון של מבקר המדינה נאמר כי בסך הכול נבנו במתחם כ-40 מבנים וכ-30 מבני-עזר (מחסנים וסככות), שבהם מנוהלים כ-50 עסקים. מבקר המדינה קבע כי רוב המבנים שבמתחם הוקמו ללא היתרי בנייה וחלקם על-פי היתרים לבניית מבנים חקלאיים. לדברי המבקר, למספר עסקים ניתנו רשיונות עסק, אך הדבר נעשה בניגוד גמור לחוק. המבקר קבע כי מפקחי העירייה ביקרו באתרי הבנייה - בדרך כלל לאחר סיום הבנייה הבלתי חוקית - ולרוב לא נקטו צעדים משפטיים נגד העבריינים.

המבקר קבע כי הוועדה המקומית ועיריית פתח-תקווה לא מילאו את חובתן למנוע את הקמתם של המבנים ואת השימוש בהם לעסקים ולא עשו די לסגירת העסקים ולהריסת המבנים. "על העירייה והוועדה המקומית לפעול בתקיפות ובאפקטיביות נגד הבנייה והשימוש הבלתי חוקיים", נאמר בדו"ח.

רמת-גן

הקבלן משה אביב ז"ל בנה את המגדל הכי גבוה במזרח התיכון, אבל העירייה - אולי מתוך תחרות יוקרה על הגובה מול עיריית תל-אביב, שבשטחה נבנו מגדלי עזריאלי - שכחה כמה דברים. מהדו"ח האחרון של מבקר המדינה עולה כי בתיק הבנייה והפיקוח של עיריית רמת-גן לא נמצא התיעוד הדרוש - בין היתר של חישובי החוזק והעמידות של המגדל הגבוה הזה. העירייה טוענת מנגד, כי המסמכים השונים נמצאים בתיקים.

הרצליה

בשמונה פרויקטים בהרצליה, המצויים בתהליכי בנייה, נבדקה מידת ההתאמה בין ההיתרים שניתנו לתוכניות לבין הביצוע בפועל. במרבית הפרויקטים נמצאו ליקויים וחריגות מתנאי ההיתר, שלא היו ידועים למחלקת הפיקוח על הבנייה בעירייה. אחת מחברות הוועדה לא השתתפה ב-15 מתוך 21 דיוניה בלי שיימצא לה מחליף - כמתחייב על-פי החוק. לא היתה הקפדה על רישום פרוטוקולים בישיבות.

אשקלון

לעיריית אשקלון אין מידע מדויק על זכויותיה בנכסים שונים בעיר. ב-1990 הכינה חברה קבלנית עבור העירייה כרטסת נכסים, אולם זו אינה משקפת נכונה את הנכסים שבבעלות העירייה. בכרטסת מצויות טעויות רבות בנוגע לבעלויות על הנכסים. מי שניצלו את התוהו-ובוהו הזה היו מספר קבלנים שמכרו נכס של העירייה ללא ידיעתה.

הדו"ח חושף ניגודי עניינים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. כך, לדוגמא, עם סיום תפקידו בוועדה השתתף מנכ"ל החברה הכלכלית לשעבר כיזם בפרויקטים שהיו בעבר בטיפולו במסגרת תפקידו בוועדה.

חדרה

בעיר זו ניתנו היתרי בנייה רבים בדיעבד. לדעת מחברי הדוח, האפשרות לפנות לוועדה ולבקש היתר לבנייה בלתי חוקית היא פסולה, כמובן.

נוהג פסול נוסף הוא אי-אכיפתם של פסקי-דין המורים על הריסת מבנים לא חוקיים. הפיקוח של העירייה אינו דואג - כפי שהוא נדרש - לאכוף את פסקי-הדין, ובכך מעודדים, למעשה, את הפרת החוק כמעט באורח קבע.

נתניה

הוועדה המקומית אישרה להפקדה תוכניות שלא היה בסמכותה לאשרן. כך, למשל, אושרה להפקדה תוכנית להגדלת מספר המקומות במלון קורל. זוהי תוכנית שרק הוועדה המחוזית מורשית לאשר.

בביקורת התגלה כי העירייה לא הקפידה על ניהול נכסיה. כך, למשל, הוענקו לחברת בנייה פרטית זכויות בקרקע לבניית מעונות לסטודנטים במכללה האקדמאית בנתניה - ללא מכרז וללא תמורה, אף שמדובר במוסד ציבורי. גם נמצא שהעירייה העבירה כספים מקרנות לפיתוח לכיסוי גרעונות בתקציב הרגיל.

ירושלים

בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה התגלו ניגודי אינטרסים של שני חברים, המעורבים בפרויקטים רבים – עו"ד שלמה דרעי (אחיו של אריה דרעי) וניסים אבולוף.

בתגובה לכל אלה, אומר שר השיכון, נתן שרנסקי: לוועדה המקומית משקל רב במוסדות התכנון, ומשום כך יש להקפיד על מינוי אנשים מקצועיים ויעילים. לא כל הוועדות המקומיות עומדות בסטנדרטים הנדרשים, ויש אולי מקום לשקול את ביטולן ואת העברת סמכויותיהן לוועדות המחוזיות - לצורך קיצור הליכים והתייעלות.