ביהמ"ש לא תמיד סומך על המחירון

פסק דין מוזר ניתן באחרונה בבית משפט השלום בירושלים בתביעה שהגיש מבוטח נגד חברת ביטוח, לאחר שרכבו מסוג קרייזלר נגנב באפריל 99' מירושלים, בשעה שחנה ליד ביתו. המבוטח הביא לבית המשפט את מחירון לוי יצחק, בו נקבע כי ערך הרכב שנגנב ממנו הוא 81,500 שקל. בנוסף תבע המבוטח גם את שווי הרדיו (1,000 שקל), הוצאות נסיעה וטלפון בסך 500 שקל ו-9,000 שקל בגין הפסד ימי עבודה.

חברת הביטוח נגה מקבוצת הפניקס טענה, כי התובע לא הוכיח את שוויו של הרכב, והיה עליו להמציא לבית המשפט חוות דעת של מומחה שמאי, שיעריך את ערכו הספציפי של הרכב - לפי גילו, מצבו, מספר התאונות שעבר, ירידת הערך שנגרמה בגין התאונות, מספר הידיים שעבר, מצב סחירותו בשוק וכו'.

השופטת אילתה זיסקינד קבעה, כי חברת הביטוח והסוכן ישלמו למבוטח רק 70% מערך רכבו, משום שהוא לא הצליח להוכיח מה גובה הנזק שנגרם לו בגין הגניבה. השופטת לא הסתפקה במחירון הרכב של לוי יצחק, שהוא בדרך כלל כלי-העזר לחישוב ערכה של מכונית. לטענתה, המבוטח צריך היה להמציא לבית המשפט הערכת שמאי לגבי שווי הרכב. זאת, למרות שהרכב נגנב - ולכן לא ניתן היה לבדוק אותו על-ידי שמאי.

היה אימובילייזר?

וזה רק חלק אחד מההתנהלות המוזרה שהתרחשה בבית המשפט. מתברר שחברת הביטוח סירבה לפצות כלל את המבוטח, בטענה שברכב שנגנב לא היה אימובילייזר (שולל התנעה) - בניגוד לדרישת תנאי המיגון של החברה. במהלך הדיון בבית המשפט התברר, כי הרכב נבדק אצל מתקין אזעקות - לפי דרישתה של סוכנת הביטוח - וקיבל אישור בו נכתב כי אמצעי המיגון ברכב נבדקו על ידי תחנת התקנה "רדיו פורמולה-1 ירושלים", ונמצאו תקינים ומתאימים למיגון המפורט לעיל בהתאם למפרט תחנת ההתקנה שנמצא בתיק החברה. המפרט הזה כלל אישור, לפיו ברכב מותקן אימובלייזר.

אבל לחברת נגה היתה עמדה שונה: לטענתה, בנוסף לאישור זה, היה בתיקו של המבוטח אישור נוסף, החתום על ידי אותו מתקין אזעקות בפורמולה-1 - ולפיו אין כל אזכור להתקנת אימובילייזר ברכב.

המבוטח טען, שגם אם יש שני אישורים סותרים - מה שחשוב הוא הכתוב בפוליסה, בה ציינה חברת הביטוח שאמצעי המיגון ברכב נמצאו תקינים ומתאימים לדרישות המיגון של החברה. לפיכך, טען המבוטח, חברת הביטוח מנועה לבוא עתה בטענות למבוטח שברכבו לא הותקן מיגון.

השופטת קיבלה את עמדת התובע, וקבעה כי אם חברת הביטוח ידעה על קיומם של שני טפסי אישור מיגון סותרים בתיק המבוטח - היה עליה לבדוק את הנושא עוד קודם לכן. בית המשפט קבע, כי גם סוכנת הביטוח היתה אחראית לאישורי המיגון, ולכן החליט לחלק את האחריות - 70% לחברת הביטוח ו-30% לסוכנת.

קשה להשלים עם החלטת בית המשפט

משפטנים לא ימצאו פסול בהחלטה של השופטת אילתה זיסקינד, שקבעה כי התובע לא הוכיח את הנזק שנגרם משום שלא צירף חוות דעת של שמאי על השווי הספציפי של הרכב הגנוב. לפי דיני הראיות, המבוטח חייב להוכיח את הנזק. אומר עוד ג'ון גבע, מומחה בנושאי ביטוח, "היו כבר פסקי דין בהם קבעו בתי המשפט שלתובע שרכבו נגנב לא מגיע שום פיצוי, משום שלא הוכיח את נזקו. השופטת נהגה כאן במידת הרחמים כלפי התובע, כשהחליטה בכל זאת לפצות אותו חלקית".

קשה להתווכח עם הגיון משפטי קר, אבל קשה גם להשלים עם פסיקת בית המשפט. הרי כולם מסכימים על כך שהמכונית נגנבה, ונותר רק לקבוע כמה היא שווה. כשחברת הביטוח מוציאה פוליסה בעת עשיית הביטוח (בשפה המקצועית קוראים לזה חיתום), היא צריכה - לפי הוראות הפיקוח על הביטוח - לקבוע לפי איזה מחירון היא מתכוונת לפצות את המבוטח. ההוראות קובעות, כי המחירון לפיו יפוצה הלקוח ייצא לאור בקביעות, כדי שלא כל חברת ביטוח תקבע בעצמה את שווי הרכב כטוב בעיניה.

במחירון לוי יצחק, שמקובל על חברות הביטוח ובכללן קבוצת הפניקס, שחברת נגה היא חלק ממנה, מופיעים כל הפרמטרים שבגינם צריך להפחית ו/או להוסיף למחיר הרכב המופיע במחירון, שהוא מחיר ממוצע של מכונית של אותו יצרן ומאותה שנת מודל.

במקרה שלפנינו הרכב נגנב. המבוטח הביא לבית המשפט את מחירון הרכב של לוי יצחק כהוכחה לנזק שנגרם לו. השופטת לא קיבלה את דף המחירון כהוכחה, ודרשה הערכת מחיר ספיציפית של שמאי - שמטבע הדברים לא יכול היה להעריך את השווי של המכונית טוב יותר מאשר מחירון הרכב של לוי יצחק, מאחר שהרכב נגנב ולא ניתן היה לבדוק אותו. יותר מכך: מומחיותו של שמאי אינה בקביעת מצב סחירותו של הרכב, כפי שמבקשת השופטת. הוא גם אינו מומחה בקביעת מחיר השוק של מכוניות. לשם כך קיים מחירון, והנחיות המפקחת על הביטוח נועדו למנוע בדיוק מצב כזה, בו כל חברת ביטוח עושה דין לעצמה. המחירון משקף גם את שיעור ההפחתה או תוספת המחיר לרכב לפי מספר הבעלים וסוג הבעלים (ואת זה אין בעיה להוכיח) ואת ערכו לפי עברו התאונתי.

בסיכומו של דבר נראה לנו, כי המחירון של לוי יצחק היה עושה צדק עם בעל הרכב יותר מקביעת האצבע של השופטת המכובדת, שהחליטה בהינף יד להוריד 30% מערך המכונית לצורך הפיצוי. בהיעדר אפשרות טובה יותר להעריך שווי ספציפי של רכב, מחירון לוי יצחק משקף אותו נאמנה, והוא