שתף קטע נבחר

שבע השנים הרעות של הנדל"ן

כבר שבע שנים שמחירי הדירות בארץ במגמה מתמשכת של ירידה וענף הנדל"ן סובל מהאטה, מיתון, ועכשיו אפשר לומר בפה מלא: משבר; הביקושים נמוכים, קבלנים קורסים, מלאי הדירות הולך ומצטמצם ופרויקטים נתקעים; איך הגענו למצב הזה, ואיך מנווטים בתוכו: איפה כדאי לקנות דירה, איך להיזהר מפשיטות רגל, איך לקנות דירה מכונס, ומה כדאי לדעת לפני שיוצאים להרפתקת רכישה בחו"ל; שבע שנות משבר בנדל"ן - סיכום ולקחים

איפה ירד, איפה עלה מחירים ירדו מחירים עלו פרויקטים תקועים 
נדל"ן בחו"ל מבט לעתיד 

ב-1995 רכשו בני הזוג ישראלי דירת שני חדרים בגבעתיים, "כי כולם אמרו שהמחירים צפויים לעלות". בני הזוג הצעירים לא היו היחידים. רבים עשו כמותם, כולל קבלנים רבים שרכשו מגרשים לבנייה במחירים גבוהים, מתוך ציפייה לגרוף מיליונים. דיברו אז על סינגפור החדשה, על עידן השלום הקרב, ועל אזורי סחר חופשי עם הפלשתינים בקו התפר. לפני כמעט שנתיים פרצה האינתיפאדה וטרפה את הכלים.
בשנה האחרונה תקועים בני הזוג ישראלי עם דירה ששילמו עליה 160 אלף דולר, ועוד שיפצו אותה ב-30 אלף דולר נוספים. "היום גם 140 אלף דולר אין מי שמוכן לתת עבורה. יחד איתם נתקעו גם הקבלנים, שהאמינו שהם בפתחו של עידן בו תהפוך תל-אביב לניו-יורק קומפקטית".
עד פרוץ האינתיפאדה תואר עדיין מצבו של ענף הנדל"ן במושגים כמו אטה, מיתון, ירידה בביקושים. היום אפילו שר השיכון, נתן שרנסקי, שניסה תמיד לשדר אופטימיות, מאמץ את המונח משבר, ובהופיעו השבוע בפני הקבינט הכלכלי-חברתי הזהיר "כי המשבר בנדל"ן מעמיק והולך".
"במבט לאחור אנו יודעים שהמשבר החל בסוף 1995. עודף הביקוש לדירות, שהיה בשנות ה-90, ואשר נבע בעיקר מגלי העלייה מחבר המדינות, הוביל לנסיקה חדה במחיריהן. למרות המחירים הגבוהים היו בשוק ביקושים גבוהים לדירות טובות", והקבלנים הוסיפו לבנות בציפיה להמשך העלייה במחירים, עד אשר נוצר לבסוף עודף משמעותי בהיצע הדירות.
בשנים הבאות לא השכילו ממשלות נתניהו וברק לעודד את הביקוש, בעיקר בפלח השוק של זוגות צעירים. תחלופת שרי השיכון בעקבות משברים קואליציוניים (מאיר פרוש, יצחק לוי, בנימין בן אליעזר, נתן שרנסקי) לא סייעה גם היא.
לדברי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, עדי צביקל, עם מעט תושייה ויוזמה השוק יכול היה לקבל זריקת מרץ ולהיראות אחרת. עד כמה - ניתן ללמוד ממבצע שרנסקי שנערך במחצית האחרונה של 2001, ובמסגרתו הצליח האוצר, בעלויות נמוכות יחסית, לעודד ביקושים בפריפריה באמצעות מענקים והלוואות בתנאים נוחים. אלא שהאוצר נבהל מעלויות המבצע וסירב להרחיב אותו גם לאזורים אחרים.
נשיא התאחדות הקבלנים, סם אולפינר, תולה את אשם המשבר בשוק הנדל"ן בעליית הריבית על המשכנתאות, שהתרחשה במקביל לשחיקה ריאלית של השכר במהלך המיתון הארוך. יש המאשימים גם את הקבלנים, שלא השכילו לקרוא את המפה: בשלהי שנות ה-80 תפסו ההשקעות בענף הבנייה כ-8% מההשקעות במשק. העלייה ההמונית הקפיצה את חלקן ליותר מ-13%. כאשר פחתה העלייה, ורוב העולים כבר רכשו דירות, היה מקום לצמצם את התחלות הבנייה, אבל הקבלנים צמצמו את קצב הבנייה הרבה מעבר לצורכי השוק, בציפייה ליצור צוואר בקבוק" שיעבוד לטובתם.
התוצאה של כל אלה היא משבר בענף הבנייה. היום מחירי הדירות נמוכים בכ-30% לעומת השיא ב-95', אתרי הבנייה הולכים ופוחתים, ובאלה הקיימים מתקשים הקבלנים לסיים את העבודות, בגלל קשיים כלכליים ומחסור בעובדים. רוכשי דירות פוטנציאליים נמנעים מלקחת משכנתאות ולהתחייב לטווח ארוך ברכישת דירה, מחשש לעתידם התעסוקתי. מפת
הנדל"ן משתנה בעקבות האירועים הביטחוניים, ויישובים שהיו בשיא פריחתם לפני האינתיפאדה הפכו ליישובי עימות והביקושים בהם אפסיים.
בנוסף, מלאי הדירות הולך ואוזל. במשרד השיכון חוזרים על המנטרה: "מלאי תכנוני של קרקעות בהיקף מתאים אינו זמין כיום", קרי: תוכניות יש למכביר, אך הקרקעות אינן זמינות לבנייה, בעיקר בגלל קשיים בירוקרטיים בוועדות התכנון. בנקודה זו משרדי הממשלה מגלים אוזלת יד, והתנהלותם בעניין זה מוגדרת על-ידי גורמים בענף ככישלון קולוסלי.
הבעיה המטרידה במיוחד היא שמספר הדירות בבנייה, שאינן מכורות עדיין, יורד בהתמדה, בעיקר בשלוש השנים האחרונות. היעד הממשלתי של התחלות הבנייה הוא 40 אלף יחידות בשנה. בסוף 2001 הגיע מלאי הדירות בבנייה לשפל של 24 אלף יחידות. זוהי ירידה של 21% יחסית לסוף 2000.
על-פי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות למכירה בשוק הפרטי (כ-70% מהמלאי הכולל) ירד מתחילת השנה בכ-3,000 יחידות נוספות, כך שניתן להעריך כי המלאי הכולל מסתכם כיום ב-20 אלף יחידות דיור בלבד. לפי חישוב כלכלני משרד השיכון, אם יימשך קצב הבנייה הנוכחי, יספיק המלאי לשנה אחת בלבד.
בעקבות זאת חוששים עכשיו במשרד השיכון מהתפרצות קרובה בביקושים ובעקבותיהם במחירי הדירות. סקר שערך המכון לשמאות והנדסה עבור רשת התיווך סנצ'ורי 21 קובע, כי במחצית הראשונה של 2002 כבר נבלמו הירידות במחירים.
בערים מסוימות המחירים אפילו עלו ב-8% ויותר. סקר אחר, של לשכת שמאי המקרקעין, מזהיר כי במחצית השנייה של השנה צפויה התייקרות נוספת של 4%.
לפי מחקר של ד"ר רינה דגני, המתמחה במודלים כלכליים בשוק הנדל"ן, עליית הריבית במשק דווקא תפחית באופן משמעותי את הביקוש לדירות בתקופה הקרובה. לפי דגני, 7% מכלל הרוכשים הפוטנציאליים עלולים לבטל את ההחלטה לרכוש דירה בשל העלאת הריבית. המשמעות היא כי הביקוש
יפחת בכ-2,300 דירות בשנה, ולפיכך בשנת 2002 יימכרו כ-31 אלף דירות בלבד.
המיתון בשנים האחרונות לא פסח גם על שוק דירות היד השנייה. המחירים בשוק זה ירדו ב-15% בממוצע. אבל בעוד שעל דירות חדשות הקבלנים מציעים לרוכשים פריסת תשלומים, הקפאה של שער הדולר ומגוון פינוקים - המוכר הפרטי נאלץ פשוט להוריד את מחיר הדירה.
למרות המצב יש עלייה יחסית בביקושים לדירות יד שנייה, בעקבות הירידה בהתחלות הבנייה, האיחורים במסירת דירות על-ידי קבלנים ופשיטות הרגל של קבלנים. בניגוד לשוק הדירות החדשות, המושפע מתמורות חברתיות וכלכליות, שוק דירות היד השנייה הוא יציב יותר. לדברי מאיר נחשון, מנכ"ל אנגלו סכסון, בחמש השנים האחרונות התבצעו בשוק הזה מדי שנה יותר מ-60 אלף עסקות.
יוני הולצר, מנכ"ל בנק אדנים, אומר: "המשק הישראלי נשען על עסקות המבוצעות בשוק דירות היד השנייה. הדירות הללו הן הקלות ביותר לרכישה, משום שהן עונות על צורכיהם של זוגות צעירים רבים בתחילת דרכם, המחפשים דירות קטנות וזולות יחסית. גם משפרי הדיור מעדיפים אותן על פני החדשות, כי הן ממוקמות באזורים מבוססים תרבותית וחברתית".
גם בשוק הדירות להשכרה המצב לא קל: בשוק הזה, שמשרת 300 אלף בתי-אב, יש עתה עודף ביקוש באזורים המועדפים, המעלה את מחירי שכר הדירה. במשרד השיכון הכינו תוכנית לעידוד הבנייה להשכרה, אבל בימים אלה של קיצוצים תקציביים תוכניות כאלה אינן פופולריות במיוחד באוצר.
באוצר לא מודים בכך, אבל מבינים שיש בעיה קשה בענף.
ועדת רבינוביץ' קבעה הקלות מיסוי רבות על נדל"ן (בעיקר לדירות להשקעה לאלפיון העליון), הנכנסות לתוקף בימים אלה וחלות רטרואקטיבית מ-7 בנובמבר אשתקד. מדובר בהקלות כמו ביטול מס המכירה והקטנה משמעותית במס שבח
ומס רכישה. האם זה מה שיעיר את השוק? קשה להניח, כשהאבטלה רק הולכת וגדלה והריבית מתנהגת בקופצנות. אם לא יימכרו לפחות 2,000 דירות בשנה מעבר לקצב הנוכחי, בעקבות ההטבות המוגדלות שקבעה הוועדה לשנים 2003-2002, ייאלץ האוצר לספוג כ-200 מיליון דולר - בדיוק מה שחסר עכשיו לקופה הציבורית.

איפה ירד, איפה עלה
ב-95' היו מחירי הדירות בשיא, אבל זוגות צעירים גייסו חסכונות והלוואות וניסו להגשים את חלום הדירה. אחר-כך החלו המחירים לרדת, ודווקא אז התיישבו הרוכשים הפוטנציאליים על הגדר. בדרך היו עליות וירידות לסירוגין. מפה שהוכנה על-ידי המכון לשמאות והנדסה מראה היכן היו ירידות בולטות והיכן היו עליות בולטות בשנים 1995-2002 (נתונים ממוצעים המתייחסים גם לדירות חדשות וגם ליד שנייה):
חזור למעלה
מחירים ירדו

* כרמיאל (12%-): עיר עם סיכויי פיתוח טובים, הנבנית בסגנון מודרני ומעניקה איכות חיים סבירה, הצטיינה בקליטת עלייה מחבר העמים, אך לא הצליחה לפתח תשתית תעסוקתית הולמת למשיכת זוגות צעירים מאזור חיפה. לפי דיווחי לשכת שמאי המקרקעין, בכרמיאל נבנים לא פחות מ-32 פרויקטים עם היצע דירות גדול, שלוחץ את המחירים למטה. לאחרונה הצליח משרד השיכון להעניק לעיר מעמד של אזור עדיפות א', מה שיעלה כנראה את הביקוש לדירות.

* טבריה (17%-): עיר שרבים ראו בה את אילת של העתיד, אך היא סובלת מהזנחה מוניציפלית ומהמיתון הארוך בענף תיירות. למרות הביקוש הנמוך וירידת מחירי הדירות, בעיר נבנים עתה 16 פרויקטים. רק לאחרונה הוחלט לשנות תוכנית לבניית מלונות בעיר ולהמירה לשכונת מגורים גדולה.

* מרכז חיפה (10%-): העיר נמצאת בתחרות קשה עם אחיותיה הקטנות: קרית-אתא (30%+), קרית-מוצקין (23+) ונשר 13%+). הדירות בחיפה יקרות יותר, ולכן זוגות צעירים יוצאים למקומות הסמוכים.

* זכרון-יעקב (10%-): מחירי הדיור ביישוב צנחו, למרות שהוא יעד אטרקטיבי לרוכשי בתים צמודי קרקע המבקשים לחיות בנוף פסטורלי. נראה שהניסיונות לטשטש את אופי המקום עם בנייה לגובה, שעוררו פולמוס והתנגדויות בוועדות התכנון, הורידו את הביקושים וגם את המחירים.

* חדרה (13%-): הפיגועים שספגה העיר השפיעו ב-81 החודשים האחרונים על המחירים.

* ירושלים (13%-): הבירה סובלת מהגירה שלילית, בגלל המצב הביטחוני, ומתחרות קשה עם ערים יותר אטרקטיביות - לפחות מבחינת מחירי הדירות - כמו מודיעין ובית-שמש.

* ראשון-לציון (13%-): סבלה בשנים האחרונות מעודף היצע, כתוצאה מבנייה בלתי מבוקרת באזורים מסוימים. עם זאת, שמאי המקרקעין טוענים כי מחירי הדירות צפויים לעלות עם התאוששות המשק. השבוע נמכר פנטהאוז במרכז פרס נובל לשלום במחיר שיא של חצי מיליון דולר.

* באר-שבע (8%-): צפויה להפוך למטרופולין הרביעי במדינה. בינתיים עודפי ההיצע בעיר הורידו את מחירי הדירות.

* אילת (8%-): בלשכת השמאים אומרים שאם תתחדש תנועת התיירות, תבוא עדנה מחודשת לעיר ומחירי הדירות יעלו. בינתיים המחירים בשפל חסר תקדים.

חזור למעלה
מחירים עלו

* פרדס חנה-כרכור (15%+): ביישוב צפוי המשך הפיתוח וגידול באוכלוסייה.

* בנימינה (20%+): מושבה ותיקה שהפכה ללהיט, ועדיין לא מיצתה את הפוטנציאל שלה.

* הרצליה (25%+): העיר מצויה בתנופת פיתוח, שנבלמה בגלל המיתון במשק, אבל עדיין צפוי לה עתיד טוב.

* רעננה (29%+): עיר אטרקטיבית שנהנית מדימוי מעולה. אם תיפתר בעיית הפקקים בשעות העומס, המחירים יזנקו עוד.

* דרום תל-אביב (33%): חוק הכלים השלובים פועל, ודרום העיר מתפתח ומתקדם לעבר רמת הצפון. כבר עשרות שנים אומרים שמי שישקיע בדרום, יניב בעתיד רווחים ותשואה יפה בעתיד. אולי בסוף זה יקרה.

הקבלנים: 41% מהם בקשיים, רבע – בקריסה המיתון במשק וחוסר הוודאות הכלכלי והביטחוני מעמידים קבלנים רבים בפני קריסה. קשה לחזות בוודאות איזה קבלן יפשוט את הרגל ומתי, בין היתר מפני שגם הבנקים, לא פחות מהקבלנים, מסובכים בפרויקטים ומנסים למנוע נפילות קשות מדי (עד כמה שניתן).

בהנהלת משרד השיכון יש נתונים שנאספו על-ידי כלכלני המשרד על מצבן של חברות הבנייה, אך אלה חסויים משום מה. השר שרנסקי ציטט השבוע נתונים של חברת ביזנס-דאטה, שכנראה משקפים גם הם את אותה המציאות: "41% מקבלני הבניין נתונים בקשיים תפקודיים מהותיים, ויכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות והמקצועיות מוטלת בספק".

עוד עולה מהנתונים, כי רבע מחברות הבנייה מצויות בתהליך קריסה. אלה כוללות מן הסתם גם הרבה חברות קטנות עד קיקיוניות.

באורח אירוני, דווקא יציאת חברות בנייה רבות לחו"ל, מהלך שזכה למידה של ביקורת, מוכיח עצמו כמוצא חיובי. החברות מחפשות מנועי צמיחה ורווחים בחול כדי לאזן את ההפסדים המצטברים בפעילותן בישראל. הבעיה היא שחלק נכבד מההון העצמי שלהן יוצא מחוץ לגבולות המדינה, והשאלה היא האם הן יוכלו לחזור כאשר השוק יתאושש.

לנוכח המצב, יש כמה דברים שכדאי להקפיד עליהם בעת רכישת דירה מקבלן. עו"ד שחר ולנר ממשרד זאב ולנר ושות' אומר לפני חתימת הסכם כדאי לנסות לבדוק האם בכוחו של הקבלן לסיים את כל הפרויקט. אפשר לעשות זאת בכמה דרכים: בהתאחדות הקבלנים, אצל הבנק המלווה (עדיף לרכוש דירה בפרויקט המלווה על-ידי בנק או קבלן בעל הון עצמי), אפשר גם לבדוק עמידה של הקבלן בתשלומים לקבלני המשנה ולספקים, ואפילו בחברת דן אנד ברדסטריט. אפשר להוציא תדפיס מרשם החברות כדי לבדוק אם החברה פעילה ומהם השעבודים שלה, ולערוך בדיקה בעירייה אם הקבלן עמד בכל מטלותיו, כולל תשלום מסים על הקרקע, עד יום ביצוע העסקה. בחוזה שחותמים יש לוודא קבלת בטחונות מהקבלן, כנהוג בחוק המכר, ושהתשלום מבוצע לפי התקדמות הבנייה.

המלצה חשובה: לא לחסוך בעלויות - לשכור עורך-דין שיגן על זכויותיכם, ולא להסתפק בעורך-הדין של הקבלן, שאינו מייצג אתכם.

מה קורה אם הקבלן פושט רגל? אם אכן מדובר בפשיטת רגל לכל דבר, ניתן לממש את הערבויות שנתן הקבלן ולקבל בחזרה את הכסף ששילמתם, אבל במצבים בהם הבנייה של הפרויקט נמצאת בעיצומה, יש לשקול המשך הבנייה בעצמכם, תוך הסרת התחייבויות הקבלן והשעבודים המוטלים על הנכס. נהוג שהבנק המלווה את הפרויקט בוחר בין שתי החלופות.

בעקבות נפילתם של קבלנים רבים מוצעות עכשיו אלפי דירות למכירה ברחבי הארץ על-ידי כונסי נכסים. זו הזדמנות אטרקטיבית מאוד לרכישת דירה, והנה כמה דברים שכדאי לדעת בקשר לכך:

* ודאו שהתהליך מתבצע על-ידי רשות מוסמכת (הוצאה לפועל, בית-משפט או רשות אחרת לפי דין), כלומר: שהכונס החתום על חוזה המכר מונה על-ידי הרשות המוסמכת.

* בקשו לעיין בהחלטת המינוי של הכונסים ובהיקף סמכותם.

* לפני משלוח ההצעה בדקו שיש חוות דעת שמאית ומהי, כדי לא לחרוג ממנה בהרבה.

* החוזה הראשוני שייחתם ביניכם לבין הכונס יהיה חוזה מותנה, שייכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור של הרשות המוסמכת. בידקו שהחוזה אושר על-ידי הרשות המוסמכת.

* סעיף 34 בחוק המכר מקנה לקונה הגנה מפני חובות הרובצים על הנכס, שלעתים עלולים לעלות על שווי הנכס.

אם המכירה נעשית על-ידי רשות מוסמכת כנגד תשלום מלא על הנכס, הקונה זכאי לקבל את הדירה נקייה, בין אם נפרעו כל החובות ובין אם לא. אבל הסעיף הזה אינו מספק הגנה מפני בעיות כמו צווי הריסה או חריגות בנייה. הגנת הסעיף הנ"ל לא תחול אם לא שולם מלוא המחיר שנקבע בחוזה.

* בדקו היטב את החוזה, כך שהכונס לא יטיל עליכם חובות כמו היטל השבחה או תשלומים אחרים. יש לזכור כי במהלך רכישה מכונס אין כמעט אפשרות למיקוח ולניהול מו"מ. התנאים מוצעים וצריך להחליט אם לחתום או לא.

* בחוזה נדרש הקונה לוותר על טענות עתידיות בדבר פגמים, לעומת רכישה רגילה של דירה, שבה רשאי הרוכש לדרוש תיקון פגמים שיתגלו אחר-כך. לכן בדקו אם התיקונים קיבלו ביטוי במחיר.

* למרות שהמכירה מכונס נעשית תחת לחץ של זמן, אל תימנעו מבדיקת דברים חשובים לעומק, כדי ששכרכם לא ייצא בהפסדכם.

* בעקבות תיקון בפקודת המסים דורשת לשכת המקרקעין לצורך רישום זכויות הקונה גם אישור על מסים שהמוכר משלם - מס שבח, מס מכירה ואישור עירייה.

חזור למעלה
פרויקטים תקועים

קבלנים רבים שילמו ביוקר ומכרו בזול בשבע השנים האחרונות, וטרפו את מסגרות האשראי שלהם. רק לאחרונה הוציא בנק דיסקונט חוברת עם רשימת נכסים נכבדה למכירה, בהיקף של כמיליארד שקל, של קבלנים שנתקעו ולא הצליחו להחזיר את חובותיהם. היום יש בארץ אין-ספור פרויקטים תקועים. הנה כמה בולטים:

1. שכונת המשתלה בצהלה, תל-אביב: דוגמה קלסית. הקרקעות במקום נרכשו ב-1996 במחירי עתק. כעבור שנתיים, במהלך הקמת הפרויקט, צנחו המחירים. לנוכח המצב הקימו כל קבלנים המתחרים בפרויקט היוקרתי פורום משותף כדי לעודד את מכירת הדירות. כיום נמכרות הדירות לאיטן.

2. שכונת רמת רחל בפאתי ירושלים: השכונה, בצמוד לקיבוץ רמת רחל, תוכננה להיות שכונת יוקרה על קו התפר בעידן של שלום. מיטב החברות, בהן אזורים, קלד"ש (פולאר) ואחרות, בנו בה. אבל האינתיפאדה הפכה את האזור לחזית, והקבלנים מתקשים להיפטר מהדירות, למרות הנוף והיוקרה.

3. מרכז דן בבני-ברק: המשקיעים הקנדיים, שתכננו להקים קניון מתחרה לקניון אילון ומעליו מגדל משרדים ומגורים בן 40 קומות, לא שיערו לרגע שהוא יהפוך לפיל לבן. גם בנק דיסקונט, שנתן את ההלוואה, לא חשב כך. אבל היום הפרויקט היומרני תקוע, למרות המיקום המצוין בפינת בן גוריון-ז'בוטינסקי, על גבול רמת-גן. בשלב מסוים נעשה ניסיון למכור אותו לקבוצה בראשות אורי דורי, אך הוא הוקפא לעת עתה.

4. פרויקטים של עזרא הראל בזכרון-יעקב: המראה הפסטורלי מן ההר היה אמור לשכנע רבים לרכוש כאן דירות נופש. אבל הראל נקלע לקשיים, ובנק דיסקונט הוציא את הפרויקטים למכירה לכל המרבה במחיר. אלה שקנו דירות במקום הקימו עמותה, בעקבות תלונות רבות על איחורים במסירת הדירות ועל איכות עבודה.

5. שכונת המרינה בהרצליה: זה היה אמור להיות סיפור הצלחה. שכונה קרובה לים, עם בתי-קפה, טיילת, קניון וחניון ליאכטה. הרבה מבני האלפיון העליון התפתו לרכוש שם דירות. אלא שלפי תוכנית בניין הערים, מדובר בדירות נופש בלבד, ואילו הפרויקט שווק כדירות למגורים. ראש העיר, יעל גרמן, יצאה למלחמה נגד היזמים, ותביעות הדדיות מצידה ומצד הקבלנים בעשרות מיליונים מונחות כעת בבית-המשפט. בינתיים הדירות נמכרות לאיטן, תוך חוסר ודאות לגבי אופן השימוש העתידי בהן.

6. כפר הנופש עין חמד (אקווה בלה) בהרי ירושלים: לא להאמין, אבל בלב שמורת טבע בהרי ירושלים הקים יזם שכונת מגורים יוקרתית, בניגוד למצוין בתוכנית בניין ערים.

בעקבות תביעה שהוגשה על-ידי ארגוני הירוקים קבע בית-המשפט, כי השכונה תשמש לנופש בלבד. כל מי שרכש וילת מגורים במקום חייב להסב אותה לדירת נופש, כמצוין בתוכנית בניין ערים.

7. מודיעין: פרויקט הדגל של משרד השיכון אמור להפוך, בתוך שנים מעטות, לרעננה של אזור השפלה. ספק אם זה יקרה, בגלל בעיות תשתית קשות ומלחמות בלתי פוסקות בין המועצה המקומית למשרדי הממשלה על קצב הבנייה הרצוי. גם המצב הביטחוני ביישוב, הצמוד לקו התפר, מביא לבריחת תושבים.

8. אזורי סחר חופשי על קו התפר: לפני כמה שנים היו תוכניות גרנדיוזיות של סטף ורטהיימר, שמואל דנקנר ויזמים גדולים מחו"ל להקמת אזורי סחר חופשי לאורך הגבול עם הפלסטינים. כספים רבים הובטחו מהאיחוד האירופי, אבל נכון לעכשיו התוכניות חזרו למגירה, עד הודעה חדשה.

9. אזורי תעשיית היי-טק: בעקבות פריחת ההיי-טק הגדולה בנו יזמים רבים מבני תעשייה להיי-טק, אבל אלה נשארו ריקים. כך קרה בנתניה דרום, ברעננה, בכפר-סבא, ברחובות ובמקומות רבים אחרים שהתיימרו לפתח אזור תעשייה מתקדמת. דוגמה בולטת היא קניון רעננה במחלף העיר, שהחליף את ייעודו להיי-טק, והיום גם שטחי ההיי-טק מתפנים. עוד דוגמה: הפרויקט הלא נגמר ביזנס פארק של הקבלן יוסי מושקוביץ ביד-אליהו.

חזור למעלה
נדל"ן בחו"ל
ועדת רבינוביץ' המליצה למסות את הכנסותיהם של תושבי ישראל שהם בעלי דירות בחו"ל, הן משכר דירה והן מרווחי הון בעת מכירת הנכסים. וזה מעלה את השאלה: מהו היקף ההשקעות שעשו ישראלים בנדל"ן בחו"ל מאז נכנסה לתוקפה הליברליזציה במטבע חוץ והותר לרכוש נכסים מעבר לים?

לפי הדיווחים של משווקי הדירות בחו"ל, מדובר בסכום מצטבר של מיליארדי דולרים, ואילו מנתוני בנק ישראל עולה כי מאז פרוץ האינתיפאדה (אוקטובר 2000) הוצאו לחו"ל 51 מיליון דולר בלבד. כיצד מיישבים את הסתירה? בלי שום קושי: סביר להניח שבמקרים רבים הוצא כסף שחור, ועל כך אין דיווחים. בכל זאת, התמונה הכללית בהחלט מצביעה על בריחת הון לחו"ל, אם ניקח בחשבון גם השקעות של תאגידים. אלה מעורבים בפרויקטים בחו"ל המוערכים במיליארדי דולרים.

הבעיה עם דירה להשקעה בחו"ל: קשה לעקוב אחרי הנכס ממרחק כה רב, חברת ניהול לא תמיד מספקת את הצרכים, ולעתים גם מוכרים לישראלים חתול בשק. כך, למשל, בפלורידה הוצעו לישראלים בתים יפהפיים על שפת אגם נידח. הבתים אמנם זולים בקנה מידה ישראלי, 90 אלף דולר, אבל בגלל המקום המרוחק, יהיה קושי להשכיר או למכור אותם.

במקרים רבים המשקיעים בחו"ל גם אינם מודעים להוצאות הנלוות, המפחיתות למעשה את התשואה על ההשקעה, כמו עמלה לחברת הניהול, הוצאות תחזוקה ונסיעות לחו"ל לצורך טיפול בענייני הדירה.

כך או כך, יש מודעות גוברת בקרב שכבות רחבות, לא בהכרח מהעשירונים העליונים, לכך שניתן לבזר את הסיכון בהשקעת נדל"ן ולנצל את היתרון שבכלכלות ובשווקים בינלאומיים", אומר שמאי המקרקעין ניקו פרימו, מראשי לשכת שמאי המקרקעין.

באחרונה שלחה אפילו חברת טרידל הקנדית, שבונה בטורונטו כבר 80 שנה ונחשבת לחברת הבנייה הגדולה בעיר, משלחת לארץ כדי לקיים כאן יריד דירות. לדברי בצלאל וילדר, יועץ השיווק הישראלי של החברה, "בחברה הבינו שהישראלים רוצים דירות להשקעה עם תשואה נוחה במקום סולידי כמו קנדה, אבל כשהבחינו בעמלות התיווך שנוטלים סוכנים ישראלים, החליטו לחדור לשוק הישראלי ולהציע כאן מחירי אמת".

שלוש חברות ישראליות מוכרות היום במרץ דירות לישראלים בטורונטו: סקיי ליין, קנדה-ישראל וטי-ג'י-איי. מאות דירות כבר נמכרו. גם קבלנים גדולים כמו יצחק תשובה, חברת מליבו, אפריקה ישראל ואחרים בונים שם. דירות סטודיו חדשות נמכרות ב-120 אלף דולר, לעומת 160 אלף דולר בצפון תל-אביב. התשואה המובטחת: 7% )ואף יותר( לעומת 5% בתל-אביב.

בשנה האחרונה גילו הישראלים את קפריסין. מאות ישראלים יצאו בטיסות פרטיות שיזמה חברת גלובל ריאליטי וסיירו באי כדי לראות דירות פוטנציאליות להשקעה. באתר היוקרה אפרודיטה, ליד פאפוס, מוקמת על-ידי חברת סייברקו הקפריסאית (שהיתה שייכת בשנות ה-70 לסולל בונה) שכונה מיוחדת לישראלים, עם דירות ליד הים הנמכרות ב-100 אלף דולר. לדברי עמי איטח, מנכ"ל גלובל ריאליטי תל-אביב, יש התעניינות של אנשים מכל מגזרי האוכלוסייה בארץ, שמחפשים מקום קרוב ובטוח להימלט אליו בעת הצורך.

אהבה קצת יותר ישנה של הישראלים היא מזרח אירופה, במיוחד פולין, הונגריה וצ'כיה. דירה בפראג, למשל, עולה 53 אלף דולר, אם כי לא בפראג התיירותית המוכרת. עם זאת, אומר רו"ח פרדי צנוע: "למשקיעים הישראלים המשקיעים במזרח אירופה כדאי מאוד לנקוט זהירות יתר. לעומת מדינות

אלה, מדינות המערב נהנות ממערכות חקיקה ובנקאות בעלות מסורת ארוכה, מיציבות שלטונית וממדיניות ברורה המעודדת השקעות לטווח ארוך".

להלן עשרה טיפים לרכישה מוצלחת של דירה בחו"ל:

1. במדינות רבות בעולם אין טאבו, והגדרת הזכויות על הדירה נעשית בצורה שונה מזו שבארץ. אל תנסו להבין - היעזרו ברואה-חשבון או בעורך-דין מקומי. באנגליה, לדוגמה, רוב הנכסים מוצעים לחכירה למספר מסוים של שנים. המושג פרי הולד, המקביל לבעלות בישראל, מתייחס רק לחלק קטן

מהנכסים.

2. בארץ קיים פטור ממס שבח על דירות מגורים. במדינות רבות הוא לא קיים. צריך לבדוק. יש לבדוק גם מהו המס הקבוע בחוק המקומי על דמי שכירות, אילו הוצאות ריבית מוכרות לצורכי מס ואילו לא. ביפאן, למשל, אם רוכשים נכס ללא ייעוץ משפטי, ניתן להגיע למצב שהמס המשולם על הרווח המתקבל יהיה גבוה יותר מהרווח עצמו.

3. יש לבדוק מה הדין המקומי לגבי דיווח לשלטונות המס, והאם ניתן להוציא מטבע חוץ שהתקבל בגין הנכס לישראל.

4. כדאי להתייעץ במומחים מקומיים האם עדיף, מבחינת המס, לרכוש את הנכס על שמכם או על שם חברה ישראלית או זרה שתקימו.

5. מיקום הנכס הוא המפתח שיקבע את התשואה ואת עליית הערך העתידית. קנו רק במקום מרכזי שההיצע בו מוגבל. בקרו בנכס טרם הרכישה, בררו את אופי האזור.

6. בררו מהם המוניטין של הקבלן, היכן הוא בנה או בונה, ומה ההמלצות לגביו.

7. בדקו מי מנהל את הנכס, מה הניסיון שלו, מה מחויבותו לניהול שוטף, האם הוא מדווח למס הכנסה, כמה דירות הוא מנהל, מהן ההמלצות לגביו.

8. בדקו האם המחיר המוצע לישראלים זהה למחיר עבור המקומיים.

9. האם הדירה המוצעת היא בגודל סטנדרטי כמקובל בארץ הרכישה. אל תתפתו לטריקים שמטרתם להוסיף חדרים בשטח הקיים, שכן יהיה קשה אחר-כך לממש נכס שאינו עומד בסטנדרטים המקומיים.

10. כדי לבצע את כל הבדיקות הנ"ל לפני הרכישה, אפשר להפקיד במשרד המכירות סכום כסף שניתן לקבלו בחזרה במלואו אם העסקה לא יוצאת אל הפועל, לטוס לראות את הנכס, ורק לאחר כל הבדיקות לחתום על העסקה.

11. בעקבות הרפורמה ישלמו הישראלים מס על הכנסותיהם מהשכרת דירות בחול. אבל אין כפל מס: מי שמשלם מס בחו"ל על רווחיו (למשל בקנדה) יהיה פטור ממס זה בישראל.

יתר על כן, במדינות רבות המשכנתא היא הוצאה מוכרת למס. לכן מי שנוטל משכנתא גדולה בחול למימון הרכישה, יכול בסופו של דבר לחסוך לעצמו את רוב תשלומי המס. (העצות בסיוע משרד עוה"ד ברץ-בר נתן וחברות סקיי ליין וקנדה-ישראל).

חזור למעלה
מבט לעתיד

מומחי נדל"ן נזהרים מאוד מלייעץ, ובצדק. חוסר הוודאות המדיני והכלכלי מקשה מאוד לצפות כמה שנים קדימה. ובכל זאת, הנה מפת אזורי קנייה מועדפים, עם ההסתייגות הידועה שהכול בעירבון מוגבל מאוד:

* קריית-אתא: העיר, שנוצרה מאיחוד היישובים כפר-אתא וקרית-בנימין, נמצאת 14 ק"מ מזרחית לחיפה. לפי לשכת השמאים, נבנים בה 43 פרויקטים (!). מחירי הדירות נמוכים גם בהשוואה לקריות האחרות, ולכן אפשרויות ההשבחה גדולות.

* נתניה: למרות הפיגועים, העיר מועדפת על תיירים מצרפת ומושכת זוגות מאזור השרון. פיתוח שטחי התעשייה והמסחר בדרום העיר, בשילוב מיקומה, צפוי להביא לעליית מחירים.

* כפר-סבא: העיר הופכת לאחת המועדפות באזור השרון, וקצב הפיתוח בה מואץ מאוד. פער המחירים בינה לבין שכנתה רעננה הולך ומצטמצם.

* מורשה: בעוד שלרמת-השרון יש דימוי יוקרתי מאוד והמחירים בה גבוהים, במשך השנים היתה שכונת מורשה שממזרח מוזנחת. עתה מתחולל בה מהפך, ובעתיד יצטמצם עוד יותר הפער בינה לבין המערב הפורח.

* קריית-אונו: אפשר עדיין לרכוש דירה במחיר סביר, והפרויקטים החדשים הופכים את העיר לסיפור הצלחה.

* פלורנטין: השכונה הוותיקה בדרום תל-אביב ממשיכה לשנות את אופיה. פעם היא לא "נחשבה" כאזור מגורים לזוגות צעירים. יש לה אמנם עוד דרך ארוכה לעבור עד שתשתווה לנוה-צדק, אבל היא בכיוון.

* גדרה: יישוב עירוני 8 ק"מ מדרום-מערב לרחובות, שמושך אוכלוסייה מהאזור ומגוש דן. מומחי נדל"ן טוענים כי השלמת כביש חוצה ישראל וכבישי רוחב באזור תקצר את זמן הנסיעה לתל-אביב. מי שמחפש בית צמוד קרקע עם אופי של מושבה כפרית במחיר סביר, יוכל למצוא אותו כאן.

* באר-שבע: המטרופולין הרביעי של ישראל מתפתח מהר ויפה. עם פיתוח הרכבת המהירה יש גם סיכוי רב להגירת תושבים מגוש דן, לאור הפיתוח הכלכלי המואץ בעיר.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לע"מ
רעננה. עליית מחירים
צילום: לע"מ
צילום: אורן אגמון
פרויקט המשתלה, ת"א
צילום: אורן אגמון
מודיעין. בעיות תשתית
זכרון יעקב. המחירים צנחו
מומלצים