זהירות, נחשים

צפע, פתן, אפעה ושפיפון

בישראל 41 מיני נחשים, רק תשעה מהם ארסיים. הנחש הארסי הנפוץ ביותר הוא הצפע המצוי. "הצפע מצוי בצפיפויות מאוד גדולות במיוחד באזורי ישובים חקלאיים וכפריים", אומר בעז שחם, מנהל מרכז הזוחלים של החברה להגנת הטבע בבית ספר שדה שקמים. הצפע מצוי מקו באר שבע צפונה, וכמו נחשים אחרים, הוא ניזון מנברנים, עכברים וחולדות הנמצאים בסביבת האדם. "בישוב בן מאה משפחות, יהיו יותר נחשים מבתים", אומר שחם. קרובו של הצפע, 'צפע החרמון', מזוהה אף הוא כנחש ארסי, והוא חי רק בהר את שמו הוא נושא.

האמונה כי 'נחש שחור' אינו ארסי נובעת מכך שאחד הנחשים הנפוצים בארץ הוא הזעמן השחור, המצוי בעיקר בסביבת לולים ורפתות. הזעמן אכן אינו ארסי ומועיל בחיסול עכברי השדה ונחשי צפע - אותם הוא הורג בנשיכה. אבל מי שגר או מטייל בדרום הארץ, עלול להיתקל בפתן השחור - קרוב משפחה ארסי של הקוברה, שמצוי בעיקר באזורים חקלאיים, ובמיוחד במקומות בהם ישנם קוי טפטפות.

נחש נוסף, הנחשב למסוכן מאוד, הוא האפעה, שנפוץ מבאר שבע ודרומה. צבעו של האפעה משתנה בהתאם לסביבתו הגיאולוגית, ולמרות שבדרך כלל הוא חום-צהוב, באזור הרי אילת האדומים, יש נחשי אפעה ורדרדים.

מין ארסי נוסף שנמצא בעיקר בנגב הוא השפיפון, נחש גדול ואגרסיבי. השפיפון, שקרוי כך על שום נשיפותיו החזקות, מרעיש יותר, ומכיש פחות - הוא פשוט נותן הזדמנות להבחין בו ולהתרחק. הוא פעיל גם ביום, ולא פעם אורב בצל סלע או שיח, מוכן לתקוף מכרסם או ציפור נוחתת.

שרף עין גדי הוא שהכיש בסוף השבוע את אלי אסייג. זהו מקרה ראשון בארץ של מוות כתוצאה מהכשת נחש זה שחי באיזור ים המלח והבקעה. שלושת הנחשים הארסיים המוכרים הנוספים הם העכן הקטן והגדול, ועכן החרטומים - שחיים בחולות הנגב והערבה.

למעשה, הם מעדיפים להסתלק

רוב מיני הנחשים הארסיים פעילים במיוחד מרדת החשיכה ועד לשעות הקטנות של הלילה. "עם זאת", מדגיש שחם כי "בתוך מחסן אפל וקריר הם יכולים להיות פעילים גם ביום כאשר יש פעילות של מכרסמים".

נחשים לא אוהבים בני אדם (לא שאנחנו אוהבים אותם): עבורם, האדם, אפילו ילד, הוא חיה גדולה ומאיימת, וככל שהדבר תלוי בהם הם יימנעו מעימות. כאשר הם נתקלים בנו, הם ישתדלו להסתלק, אם רק ניתן להם הזדמנות. נחש יכיש אדם רק אם הופתע, או כאשר הוא מרגיש מאוים.

חיה מוגנת או חיית מחמד

כל נחשי ישראל מוגנים על פי חוק. אסור לפגוע בהם לצוד אותם או להחזיק בהם ללא היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים. יתרה מזו: על פי החוק היבש גם למי שנתקל בנחש בביתו הוא אסור לטפל במפגע בעצמו, להוציאו אל מחוץ ליישוב למשל. בפועל, במיוחד כאשר מדובר במושבניקים, הנוהג הוא פשוט להרוג אותם.

"עד לפני כשנתיים היה תחום לכידת הנחשים פרוץ", מסביר הממונה על לוכדי הנחשים מטעם רשות הטבע והגנים, אריה קלר. "כיום יש בארץ כמה עשרות לוכדי נחשים מורשים, חלקם אנשי הרשויות המקומיות שהוכשרו לכך על ידי אנשי רשות הטבע והגנים". עדיין אין כיסוי ארצי מלא של לוכדי נחשים אך לדברי קלר "זה הולך לכיוון הנכון". מספרים מדויקים לא יודע קלר למסור, אך לדבריו מעבירים אליו הלוכדים "מאות רבות של נחשים מדי שנה". האחוז הכי גבוה של נחשים שנלכדים, הוא של נחשי צפע. את הנחשים משחררים אנשי הרשות בטבע.

מנה ראשונה או עיקרית

קלר מספר כי לפני כשבועיים, בעת פשיטה משטרתית על בית של חשוד בסחר בסמים, נמצא נחש צפע במרכז הסלון, "השוטרים עזבו את עניין הסמים ופנו לטפל בנחש". כן, יש מי שמגדלים צפעים כחיות מחמד. "מדובר בטפשים שרצחו להם את המלך", אומר קלר, בהתייחסו לרצח יעקב סלע לפני כארבע שנים. מתברר שסלע, שחינך לכך שהצפע הוא נחש קל לגידול לטיפול ולהאכלה, השאיר אחריו עדת מאמינים קטנה.

העובדים הזרים שהגיעו בשנים האחרונות לארץ מהמזרח הרחוק נוהגים לצוד ולאכול חיות בר, חלקן מוגנות כמו הנחשים. "אין לי ספק כי יש להם תרומה שלילית מאוד לאוכלוסיית הזוחלים", מציין שחם. ההערכה היא כי כיום פזורות בארץ לפחות 100 אלף מלכודות. החוק, אגב, קובע עונש של גירוש מידי, אך לדברי שחם עד כה גורשו זרים בודדים בלבד עקב ציד לא חוקי של חיות מוגנות.

מי עוד? עקרבים, עכבישים ונדלים

ברשימת בעלי החיים המסוכנים בהם ניתן להיתקל במהלך טיול לא נמצאים רק הנחשים. לדברי ד"ר בנטור, ישנם בארץ מספר סוגי עקרבים שעקיצתם מסוכנת, במקרים מסוימים עד כדי סכנת מוות. הידוע בהם הוא העקרב הצהוב המצוי, אך ישנם גם שני סוגים של עקרבים שחורים שעקיצתם מסוכנת. דר' בנטור, המשמש גם כיו"ר החברה הישראלית לטוקסולגיה, מציין כי עקיצת עקרב שכזה עלולה לפגוע תוך דקות בלב ובכלי הדם. בנוסף לעקרבים יש להיזהר גם מעכבישים ארסיים דוגמת הארסן או השישן החום ומוסיף כי "בימים אלו אנו מטפלים במקרה קשה של עקיצת אלמנה שחורה".

אל רשימת בעלי החיים הארסיים שייך גם הנדל. יש שחורים ויש צהובים - צבע האזהרה בטבע. "עקיצת נדל אינה מסוכנת - רק מאוד כואבת", אומר בנטור. אז תזכרו לנער את הנעליים לפני שנועלים אותם בבוקר, לא להרים אבנים כך סתם, ולשמור את הידיים במקום שאפשר לראות אותן. בכלל, פשוט רצוי לזכור שכל אותם זוחלים למיניהם פשוט נמצאים שם.

לכבוד הקיץ מציעה החברה להגנת הטבע מספר דרכים להימנע מהכשת נחשים.

כיצד להימנע ממפגש עם נחש

אל תלכו יחפים במקומות 'חשודים' כגון דשא גבוה, הקפידו לנכש עשבים ולא להשאיר ערימות גזם.

הימנעו מהליכה בסנדלים בתוך סבך, הן ביום והן בלילה. אם אתם הולכים בלילה במקום סבוך, הצטיידו בפנס ובמקל, האירו את המקום בו אתם הולכים ונערו את השיחים לפניכם.

בלילה, לכו רק בשבילים מוארים ושימרו על סדר, ניקיון ותאורה נאותה גם במחסנים.

אל תדחפו ידיים לחורים באדמה, לנקיקי סלעים, ומתחת לאבנים.

אם בכל זאת נתקלתם בנחש

אל תעשו תנועות פתאומיות. תנו לנחש למצוא לעצמו דרך מילוט – ואז בצעו 'נסיגה' בכיוון ההפוך. אל תנסו לתפוס את הנחש או לגעת בו – תנו לו למצוא דרכו.

האחריות על לכידת נחשים מוטלת על הרשות המקומית, אליה יש לפנות. ניתן גם לפנות ישירות לרשות הטבע והגנים (מוקד ארצי: 5005444 - 02).