סמסונג: סוני, מאחורייך!

תאגיד סמסונג הוא אחד מחמשת הצ'יבול (תאגיד בקוריאנית) הגדולים ביותר בקוריאה הדרומית (יחד עם דייהו, יונדאי, LG ו-KS), השולטים בכל ענפי הבנקאות, ההשקעות והתעשייה במדינה ונהנים מהשפעה פוליטית לא מבוטלת. עד לפני כמה שנים היתה סמסונג מוכרת במערב בעיקר כמשווקת טלוויזיות ומכשירי וידיאו זולים. בשנים האחרונות היא חדרה לתחום הטלפונים הסלולריים וחוללה בו מהפכה עם מכשירים בעלי טכנולוגיות חדישות, והעמידה עצמה בתחרות עם תאגידי האלקטרוניקה המסורתיים מיפאן.
סמסונג כוללת היום 57 חברות הפועלות במגוון רחב של תחומים, משבבים ועד ספינות, כסיסמת החברה - From chip to ship, ומעסיקה בקוריאה הדרומית ובעולם 250 אלף עובדים. סמסונג אלקטרוניק, חטיבת המוצרים האלקטרוניים של התאגיד, דורגה במקום ה-92 בדירוג הירחון האמריקני פורצ'ן ל-500 החברות הגדולות בעולם, ובמקום ה-24 מתוך 25 החברות הגדולות באסיה (בהן סוני, מיצובישי, ניסן, טושיבה, סומימוטו ועוד). מחזור המכירות של החטיבה הגיע בשנת 2001 ל-35.5 מיליארד דולר, ושוויה הוערך ב-50 מיליארד דולר. מחזורי המכירות השנתיים של החטיבות האחרות בסמסונג, בנוסף לסמסונג אלקטרוניק, מוערכים ב-50 מיליארד דולר נוספים.

תחרותיות עד אימה

דרום-קוריאה של היום היא אחת המדינות המפתיעות בעולם בהישגיה בתחום התעשייה המתקדמת, החינוך ורמת החיים. בתקופה קצרה של כ-50 שנה היא השוותה את רמת החיים של חלק מ-45 מיליון תושביה לזו של תושבי מדינות המערב המתקדמות. ההישגים החינוכיים של ילדים ובני נוער בקוריאה, בעיקר במתמטיקה ובהנדסה, עומדים במקום הראשון בעולם. קוריאה מכשירה 5,000 מהנדסים בשנה, ובסך-הכול עובדים בתעשיות שלה 500 אלף מהנדסים.
במשך אלף שנה, עד 1948, היתה קוריאה כולה או בחלקה תחת כיבוש של עמים שונים. ב-1948 היא זכתה בעצמאות משלטון יפאן והפכה לרפובליקה. ב-1953, בעקבות מלחמה שפרצה בין הדרום לצפון, התערבו המעצמות הגדולות וחילקו רשמית את המדינה לקוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית.
בקוריאה הדרומית גדלה הבירה סיאול לעיר ענקית ומודרנית עם תעשיות מתקדמות בכל התחומים, המתחרות בתעשיות הגדולות בעולם. ב-1988 אירחה סיאול את האולימפיאדה, כאשר את רשת הכבישים והתשתיות לצורך האירוע בנתה חטיבת הבנייה של סמסונג. ביוני השנה חלקה קוריאה עם יפאן את אירוח המונדיאל.
סמסונג נוסדה ב-1938 על-ידי לי ביונג צ'ו, שיחד עם שלושה מחבריו הקים חברה ליצוא דגים מיובשים, פירות וירקות לסין ולמנצ'וריה. משמעות השם סמסונג היא שלושה כוכבים. בהמשך התאחדה החברה עם חברת שבבעלותה היתה טחנת קמח.
כעבור 30 שנה ירש בנו של לי ביונג צ'ו, לי קאן הי, את אביו בתפקיד נשיא החברה והחל להרחיב ולפתח אותה. הוא הקים רשת בתי-חולים וחברת ביטוח. עד היום משמש לי קאן הי, יליד 1942, כנשיא ויו"ר החברה והאיש החזק בה. אביו נפטר ב-1987. לי קאן הי רכש השכלה רחבה, כיאה לצעיר שגדל על ערכי הדת הקונפוציונית, המחנכת לידע, להשכלה וגם להתבטלות בפני סמכויות רמות מעלה, משפחתיות ואחרות. ערך זה שורר עד היום בתאגיד סמסונג: עובד שעובר במסדרון מול בכיר ממנו ייצמד לקיר וישתדל להיות בלתי נראה.
מנגד, ההורים הקוריאנים מתחילים את המרוץ של ילדיהם אל ההצלחה כבר בגן ובבית-הספר, ומלמדים אותם שכל דרך יפה כדי להתקדם, גם על חשבון זולתך. לי קאן הי הביא ערכים אלה בסמסונג לרמה של תחרותיות עד אימה, המתבטאת במאבק אכזרי על תפקידים. הוא עצמו אינו מתראיין לעולם, לא רואים אותו במשרדי סמסונג, והוא מנהל את החברה בסגנון "האח הגדול". אחד הכשלונות העסקיים האישיים שלו היה הקמת חברת המכוניות סמסונג מוטורס ב-1997. החברה היתה אמורה להתחרות ביונדאי ובדייהו, ובחלומו הרטוב אף במיצובישי ובניסן היפאניות, אך פשטה את הרגל ב-1999. כדי לאזן את מצבה הכספי של סמסונג בעקבות ההרפתקה הכושלת הוא מכר את האופציות האישיות שהיו לו בחלק מהחברות-הבנות, והחזיר 2 מיליארד דולר לקופת התאגיד.
את שעות הפנאי שלו מקדיש נשיא סמסונג לצפייה בווידיאו באחד או יותר מאוסף 6,000 הסרטים שברשותו, או מבלה עם הכלבים שלו באחוזה הרחק מסיאול ונהנה שם מאוסף המכוניות העתיקות שרכש, שהוא מוסיף להגדיל אותו מפעם לפעם. הונו האישי נאמד ב-5.6 מיליארד דולר. אחד מבניו צפוי לרשת אותו בתפקיד היור והנשיא בהגיעו לגיל 40, שנחשב בקוריאה לגיל של ראשית תבונת הבגרות. בינתיים הספיק היורש הפוטנציאלי לסיים תואר דוקטור באוניברסיטת הרווארד.

התאומים בקואלה-לומפור, קולומביה סנטר בסיאטל

ב-1970, תחת הנהגתו של לי קאן הי, הוקמה חברת סמסונג אלקטרוניקה. בהמשך הוקמו התעשיות הכבדות של החברה, וכן חברה למנועי מטוסים ולציוד כבד. היום כולל תאגיד הענק מגוון עצום של פעילויות: תכנון וייצור מבני פלדה לבנייני ענק וגשרים; ייצור מיכשור כבד לחברות כימיות ולחברות זיקוק; חברות פלדה וברזל; חברת כרטיסי אשראי; חברת פרסום; חברות ביטוח; חברות השקעות; חברת שיווק; מלונות נופש וגולף; פארקים וגני שעשועים בסגנון דיסני; עיר לקשישים; רשת בתי-חולים; ייצור מכשירי אלקטרוניקה ביתיים (מקררים, תנורי אפייה, מזגנים, טלוויזיות וכל מכשירי החשמל לבית); ציוד רפואי; ציוד תקשורת, רשתות טלפון, מכשירי טלפון סלולריים; וציוד מכני כבד לבניית מספנות, מיכליות וספינות (חברה-בת של סמסונג בשם SHI בונה מספנות מחוץ לקוריאה לפי הזמנה).
המגוון הגדול הזה מאפשר לתאגיד להתחרות בחברות ענק בעולם בפרויקטים שונים בתחום הנדל"ן, התשתיות, נמלים, הובלה וכו'. התאגיד יכול לבצע פרויקטים שלמים "תחת קורת גג אחת". זה גם מה שמאפשר לו להוריד מחירים באופן אגרסיבי מתחת למחירי השוק במטרה לחדור לשוק מסוים או לזכות בפרויקט ענק.
חברת ההשקעות KLCC של סמסונג בנתה, בין היתר, בשיתוף חברת הנפט של מלזיה, את מרכז הנדל"ן הענק בקואלה-לומפור, בירת מלזיה, הכולל 1.67 מיליון מ"ר של משרדים, מגורים, מלונות, שטחי מסחר ומרכז קונצרטים, תיאטרון וספורט. זהו המרכז הגדול והגבוה ביותר במזרח הרחוק. בנייני התאומים שבתוכו מתנשאים לגובה של 512 מ'. בין הבניינים שנבנו על-ידי סמסונג מצוי גם בניין קולומביה סנטר, בן 76 קומות, בסיאטל, ארה"ב.
לפני כמה שנים התמנה לסמסונג מנכ"ל חדש, יון ג'ונג-יונג. הוא החל במסע התייעלות שבמהלכו פיטר 30 אלף עובדים, כשליש מעובדי החברה. רבים מהם הגיעו עד פת לחם ואף נטשו את מכוניותיהם ברחובות מהעדר כסף לדלק. יון ג'ונג-יונג ביטל קווי ייצור שוליים של החברה, צמצם עלויות, גייס מהנדסים מעולים, והזניק את החברה קדימה. למרות המיתון, שלא פסח גם על סמסונג באותן שנים, הוא המשיך להשקיע במחקר ובפיתוח.
החברה שכללה את השבבים שהיא מייצרת עד כדי כך שהם עומדים בכבוד בתחרות עם היריבות היפאניות המסורתיות, ומנהל השיווק של סמסונג, האמריקני ממוצא קוריאני אריק קים, אף הצהיר כי עד 2005 יהיה השם סמסונג ידוע יותר מהשם סוני.
עובדי סמסונג מגיעים לעבודה באמצעות חברת אוטובוסים של התאגיד, קונים אוכל ברשתות אוכל של סמסונג, מתאמנים בחדרי כושר עם מיכשור מתוצרת סמסונג, מתאשפזים בבתי-החולים של סמסונג, עושים ביטוח חיים בחברה ומשתמשים בכרטיס האשראי שלה.

הכניסה לישראל

בשנות ה-70, כאשר נסגרה שגרירות ישראל בסיאול מטעמי חיסכון (ישראלי), קיבלו זאת הקוריאנים כעלבון שלא ייסלח. כ-20 שנה לא היו כל קשרים בין ישראל וקוריאה. מוצרי סמסונג (טלוויזיות ומכשירים למטבח) הובאו לארץ דרך מדינה שלישית באמצעות חברת ג'ט פוינט וכן חברה של איש העסקים שאול איזנברג.
בשנת 1992 חודשו היחסים בביקור של יצחק רבין אצל נשיא קוריאה ובפתיחה מחודשת של השגרירות בסיאול בראשות השגריר אריה ארזי. באותו ביקור נפגש רבין גם עם ראשי התאגידים הקוריאניים ונוצר דיאלוג עסקי חדש. ב-98' החלה סמסונג, באמצעות סאני, ליבא לישראל טלפונים סלולריים עבור סלקום ואורנג'. היא השקיעה תקציבים גדולים בהחדרת הטלפונים, ומכרה מאז מעל 1.2 מיליון מכשירים. המכשיר הסלולרי המתקדם ביותר שלה, SCH-V300, יצא לאחרונה לשוק בקוריאה ועוד לא הגיע לישראל. הוא כולל בין היתר מצלמה דיגיטלית.
אחרי הטלפונים הגיעו לישראל גם מוצרים אחרים של החברה. היום מוכרים בארץ מקררים, דיו למדפסות, עגורנים וציוד כבד, תוכנות לניהול נמלים ועוד מתוצרת סמסונג.

עוד כמה דברים

* ל-60% מתושבי קוריאה יש מכשיר טלפון סלולרי.
* ב-2001 ייצרה סמסונג 50 מיליון מכשירים סלולריים.
* חברת הפרסום צ'ייל קומיוניקיישן של סמסונג מדורגת במקום ה-23 בעולם, וזכתה ל-70 פרסים בינלאומיים בפסטיבלי סרטי פרסומת בקאן ובניו-יורק.
* כל מסך טלוויזיה חמישי בעולם מיוצר על-ידי סמסונג.
* המכשיר הסלולרי המתקדם ביותר של סמסונג, SCH-V300, יצא באחרונה לשוק בקוריאה ועוד לא הגיע לישראל. הוא כולל בין היתר מצלמה דיגיטלית.