למי אסור להאשים

חיילים עצורים בחשד מכירת נשק ותחמושת לגורמים ערבים עוינים. הם טרם הורשעו, אולם התופעה אינה חדשה. במעוזי האויב כבר מצא צה"ל נשק שהגיע מגנבים יהודים ישראלים.

המעצר משך גינויים מקיר לקיר, אך משהו צורם במקהלה הזאת. רבים מהמגנים הם שיצרו את התשתית הרקובה שמתוכה עלתה עתה המוגלה אל פני השטח. על כן, יקומו ויאשימו את העבריינים רק אלה שלא חוללו בעצמם את אווירת ההפקרות הביטחונית. על כן, אל יינתן פתחון פה בעניין זה לכל הרשומים להלן:

מי שהעביר עשרות אלפי רובים והרבה תחמושת (כולל חודרת שריון!) לאש"ף; מי שהורה ללמד מחבלים צלפות ו"לוחמה בטרור" (שבהכרח לומדים בה שיטות טרור) במתקנים שלנו, ומי שנתן לאמריקנים אור ירוק לאמן אותם (בין השאר, בהפעלת מטעני חבלה); מי שעצם עיניו במשך שנים כשערפאת ומרעיו, בחסות "תעודות אח"מ" שלנו, הבריחו ארצה נשק ומחבלים.

מי שאיפשר לטיראווי ולג'באלי לכהן כראשי "משטרה" ולדחלאן כראש "ביטחון מסכל" גם לאחר שארגנו חוליות מרצחים ומטעני נפץ; מי שמתרפס בפני מובארק ומבליג על הברחת נשק בלתי פוסקת דרך מצרים בניגוד להסכם השלום; מי שקיים את "מפגש רומא", שבו נועדו רמטכ"ל וראש שב"כ עם רג'וב ודחלאן ואיפשרו להם לערוך מצוד אחר הסייענים, וממילא גם לרצוח אותם.

פוליטיקאים, מראשי ממשלה ומטה, שנפגשו עם מנהיגי מרצחים בנסיבות חברתיות, לחצו את ידיהם ונתנו לגיטימציה להם ולמעשיהם; שרים ששחררו בסיטונות מחבלים ורוצחים ב"מחוות של שלום", ובכך הפכו רצח יהודים לעבירה ג'נטלמנית; מי שבחסות הסיסמה "בלי בג"ץ ובלי בצלם" התירו לערפאת גזל, עושק, סחיטה, אלימות ורמיסת זכויות האדם של בני עמו; משפטנים ופרופסורים שהעלימו עין מהתמוטטות שלטון החוק ברשות הפלסטינית ולא שכחו להקפיד עם היהודים כחוט השערה.

מי שהפקירו למשיסה אלפי מכוניות, וכן מכוורות, עדרי בקר וצאן ואפילו כבסים שעל החבל; מי שסירבו לשמוע לאזהרה שאחרי הגנב יבוא הרוצח; המיוחסים שנשאו ונתנו עם אחמד טיבי כדי לקבל מן הפיראטים, בזכות קשריו, את מכוניות הפאר שלהם. מי שהעבירו לחשבונו הפרטי של ערפאת בבל"ל מאות מיליוני דולרים שגנב מעמו; מי שהיו במערכות הביטחון ודילגו באלגנטיות אל עסקים דשנים עם מי שהכירו כראשי כנופיות.

מי שאפילו היום אינם נוהגים בממסד הפלסטיני כב"אויב", חרף האמור בסעיף 91 בחוק העונשין; העיתונאים שמראיינים אותם על מרקעינו; פוליטיקאים המנהלים מו"מ עם האויב, כולל בפורומים זרים, במימון זר ובניגוד לרצון הממשלה; כל מי שיצר הפקרות ביטחונית, שהגדיר את המחבלים "עמיתים" ובמשך שנים ציווה על צה"ל שלא להשיב באש על אש.

מי שטרם הגדיר את דגל אש"ף כדגל אויב, מי שעד היום אינו נוהג כראוי לעת מלחמה, מי שהנהיג צדק ומשפט סלקטיביים כלפי הממסד החבלני הפלסטיני, מי שאצלו על כל פשעים יכסה "השלום" – גם אלה לא יקומו להאשים את מפיקי הלקח החולני והנפשע מן ההפקרות של אוסלו, את מוכרי חייהם, חיי משפחותיהם ובני עמם בחצי שקל לכדור.

מדברים על רפורמות אצל ערפאת? והיכן הרפורמות אצל שותפיו הישראלים, אצל כל הברכיים אשר כרעו לבעל וכל הפה אשר נשק לו?