מסך פראי

השלישייה הפותחת

ציון לשבח: החבורה של "של מי השורה הזאת בכלל?" עושה עבודה מצוינת כמעט בכל אילתור, עד שמעורר חשק לשלוח אותה לסדר את העניינים גם אצלנו, בישראל, בירת האילתורים.

ציון לגנאי: "בנות גילמור" מעייפת. אין תעוזה, אין מעוף, הכל בנאלי ומפוהק. חבל.

בייב השבוע: שימו לב למלקולם של "צעירים חסרי מנוח". יש לו עיניים מכשפות, והוא אחד החתיכים ההיסטריים ביותר של הטלוויזיה האמריקאית.

אלי יצפאן: להעביר גם בלוויין

התוכנית של אלי יצפאן סיימה השבוע את העונה, אך היא חוזרת במהרה לעונה נוספת, כך שצופי הכבלים לא יחושו בחסך לאורך זמן. השבוע שודרה ב"אולפן שישי" של ערוץ 2 כתבה נרחבת על התופעה ששמה יצפאן, שהפך בשנתיים האחרונות לבדרן המוביל בישראל ולמודל של בידור טהור ועממי. הכתבה של ערוץ 2 האירה את הפן הפוליטי והאכפתניקי של הבדרן, ושפכה אור על העבודה המרתקת מאחורי הקלעים, שעיקרה כתיבה משובחת, חזרות ועוד חזרות, לא מעט אילתורים ובעיקר כישרון. השידור חשף את יצפאן לציבור די גדול, כ-350 אלף בתי אב שאינם צופים בתוכנית, רק משום שהם מנויים של הלוויין. "יצפאן", כידוע, משודרת רק לצופי הכבלים, ובכך נמנעת החוויה הישראלית היומיומית הכל כך ברורה מאליה, הטבעית כל כך, מציבור גדול. מכיוון שיצפאן הוא תופעת טבע מקומית, יש למצוא את הגישור הנכון כדי שהתוכנית תשודר גם לצופי הלוויין. תחרות היא דבר טוב, אבל יש דברים שהם מעליה. יצפאן הוא אחד מהם.

יאיר לפיד: איפה הוא מבלה בפגרת הקיץ

תוכנית האירוח של יאיר לפיד בערוץ 2 יצאה לפגרה, ועל פי מידת הפופולריות שלה, אין צל של ספק שהיא תישאר על המסך גם בעונה הבאה. מגיע ללפיד לנוח מהאולפנים ומהצופים לאחר עונה כה מפרכת. והיכן בחר המנחה המצודד לבלות את החופשה? בבית? על שפת הים? בטיולים ברחבי הארץ? אולי. אבל בשבוע האחרון התברר שקיץ או לא קיץ, חופש או לא חופש, לפיד לא יכול בלי אורות המצלמה ומזגני האולפן. כך ראינו אותו רץ להתארח אצל אדיר מילר ביום שישי שעבר, והשבוע עשה זאת שוב אצל הקולגה רמי ורד. שני הבדרנים אומנם בקעו מהביצה אצלו בתוכנית, וכך קיבלו שואו משלהם, אך צורם למדי שדי מהר הם מזדרזים להשיב לו כגמולו על הטוב שעשה להם. אז איפה לפיד בפגרת הקיץ? לא טעיתם - כמובן באולפן הטלוויזיה.

הכי טעים שיש: לא כמו באנגליה

בשבת שודר הפרק הראשון של "הכי טעים שיש", הגירסה הישראלית של תוכנית הבישול הבריטית המענגת "מוכנים, היכון, בשלו". נדמה שלא נותר פורמט של תוכנית מצליחה מערוץ הבידור האנגלי, בי.בי.סי פריים, שהערוצים שלנו לא העתיקו ("מהפך", "החוליה החלשה", "עבודת בית"). מכל מקום, בתוכנית הישראלית, שאותה מגישה רותם אבוהב, יש בהחלט בסיס לתוכנית טובה. התפאורה מרשימה, אחת הטובות שראיתי בזמן האחרון בטלוויזיה שלנו, כזו שלא היתה מביישת גם את הגירסה המקורית בבריטניה. אלא שמכאן ההבדל עצום. אם בתוכנית המקורית מושם דגש על בישול, ריחות, ארומה, בלוטות תיאבון ועינוג החיך, הרי שאצלנו יכולים לטחון את המוח במשך דקות ארוכות עד שמגיעים לתכל'ס. ספרתי כחמש דקות שבהן הפכה התוכנית לבידורון כללי, עם חיקויים ושטיקים וריקודים, כל מיני דברים הסובבים את הנושא, אך סתם מטרחנים. זה נראה כמו חוסר הערכה מינימלי לצופה הישראלי.

איזה קטע!

"רפואה שלמה" היא סידרת רכש סבירה על גבול השיעמום, אך בשבועיים האחרונים סיפקה לנו בידור קל. בפרק אחד הופיעה השחקנית המגלמת את ליין ב"בנות גילמור", שוב בתפקיד קוריאנית הכבולה בכבלי מסורת משפחתית חמורה (טייפקאסטינג?). בפרק אחר הופיעה דמות של רבנית דוברת עברית: "אני אדבר איתך אחר כך", לחשה בקול ענות חלושה ובמבטא יידישאי כבד. היה גם תרגום בעברית, למקרה שפיספסתם.

איש השבוע: פנינה דבורין

לא ברור לנו איך התוכנית הזו עדיין מרצדת על המסך הישראלי, הרחק מתשומת הלב הציבורית, מבוישת, אפילו כבר לא מזמינה חיקויים. פנינה דבורין לא השתפרה במאומה. ההגשה שלה מלאכותית, דיקלומית, כל מה שמלמדים בבתי הספר למגישי טלוויזיה, אבל ההפך.