ביקורת פרסומות: סוד בשפה זרה

לכל מנהל ישראלי העובד בחברה שנרכשה על-ידי קונצרן זר יש אין-ספור סיפורים על הפער התרבותי שבין שיטות העבודה הצבריות לבין אלה שיובאו מחו"ל על-ידי המנהלים הזרים. לעתים מדובר בפערים שכמעט אינם ניתנים לגישור, והופכים את החבירה עם האח הגדול לבלתי נסבלת עבור העובדים המקומיים.

כשקונצרן הנקל הגרמני רכש אי-שם באמצע שנות ה-90 50% מיצרנית אבקות הכביסה הישראלית סוד, הוא שלח לארץ צוות מנהלים שילמד את החבר'ה המחוספסים את רזי המקצוע. סיפור אהבה זה לא היה, ומספרים שהאלתור הישראלי הוציא את הגרמנים מדעתם וחלקם אף נאלצו להימלט בחזרה לאירופה.

מאז חלפו שנים והנקל כבר שולטת ב-100% מסוד. השותפות גרמנית-ישראלית מתנהלת מטבע הדברים באמצעות הוראות מגרמניה. את התכתיב האחרון אפשר לראות בימים אלה על המסך.

הפרסומת לאבקת הכביסה של סוד - מותג ישראלי ותיק כל-כך - היא במקורה פרסומת זרה שעברה אדפטציה לשידור בארץ. מה הכוונה: הנקל שלחה לישראל, כמו למרבית שלוחותיה בעולם, פרסומת שהפיקה עבור אבקת כביסה אחרת של הקונצרן. היא ביקשה מאנשי הנקל-סוד בארץ שישתמשו בסרטון עבור המוצר הישראלי. ההתאמה כללה דיבוב לדמויות ושתילת אבקת הכביסה קומפקט-סוד במקומות המתאימים.

מילא, חברת השוקולד קינדר או סוכריות ורטרס שמאלצים אותנו לצפות בפרסומות המגוחכות שלהם מחו"ל, שהודבקו להן דיבוב מגוחך לא פחות, שכבר הפך לקאלט. במקרה של אלה קיימת לכך הצדקה, גם אם קלושה, משום שמדובר במוצר מיובא. אבל לקחת מוצר שיוצר בישראל ומשווק רק בישראל, ולנסות למכור אותו באמצעות פרסומת זרה שהופקה במקור למוצר אחר, זו כבר המצאה שכדאי לרשום עליה פטנט.

ההדבקה הגסה של הדיבוב ותמונת המוצר בסרטון משדרת לצופה חוסר אמון מוחלט במסר הפרסומי, וראוי היה שאנשי סנו ומשרד הפרסום המקומי ליניאל DDB יסרבו לתכתיב מגרמניה. התוצאה הסופית מביכה, והחיסכון בעלויות ההפקה הפך לזריקת כסף של ממש.

על הפרסומת עצמה חבל להרחיב את הדיבור. הסרטון מאופיין בכתיבה מיושנת ונראה כאילו נוצר על-ידי תלמידים מהחוג לדרמה לכיתות ה'-ו'.