שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קישור עמוק יותר
    פסיקה נוספת של בית משפט אירופי נגד "קישורי עומק" והתביעה הפעם מבוססת על חוק של האיחוד האירופי. ההשלכה האפשרית: הפסיקה עשויה לקבל מעמד של תקדים משפטי בכל מדינות האיחוד

    פרסום "קישורי עומק" (deep links) לכתבות ולידיעות חדשותיות באתר אינטרנט מפר את החוק באיחוד האירופי, על פי פסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית המשפט העליון במינכן, גרמניה, כך דיווח בסוף השבוע אתר חדשות הטכנולוגיה "וויירד".
    הפסיקה התקבלה בתום מאבק משפטי בן שנתיים בין העיתון הגרמני "מיינפוסט" לאתר "ניוזקלאב", מנוע חיפוש של חדשות, אשר מפנה את קוראיו לידיעות וכתבות באתרי חדשות ותכנים ברשת. "ניוזקלאב" מפרסם כותרות בלבד, אשר הקלקה עליהן מובילה לפתיחת הידיעה או הכתבה באתר המקורי בחלון נפרד.
    על פי הדיווח, בחודש יולי 2000 צירפו מנהלי "ניוזקלאב" את "מיינפוסט" לרשימת ספקי התכנים של האתר, מבלי לקבל את רשות העיתון לכך. בעקבות זאת, "ניוזקלאב" החל לפרסם קישורים לידיעות וכתבות מתוך אתר החדשות של "מיינפוסט". לאחר שהבחינו בדבר, מנהלי "מיינפוסט" נקטו באמצעים טכניים כדי למנוע מ"ניזוקלאב" לקשר לאתרם. נוסף על כך, העיתון הגיש תביעה נגד "ניוזקלאב" בבית המשפט בברלין, בגין הפרת זכויות יוצרים, בחודש נובמבר, 2000. התובעים דרשו מ"ניוזקלאב" לשלם להם פיצויים בשיעור של כ-249,000 דולר.

    'ניוזקלאב' הפרה את חוק "מסדי הנתונים" האירופי

    התביעה התבססה על "חוק מסדי הנתונים" (Database Directive), שהתקבל בפרלמנט האירופי בשנת 1996. החוק, שנכנס לתוקפו בחלק ממדינות האיחוד ב-1 בינואר, 1998, מעניק הגנת זכויות יוצרים ליוצרי מסדי נתונים (ובכלל זה, אתרי אינטרנט) למשך 15 שנים מיום יצירת מסד הנתונים.
    זכויות היוצרים של בעלי מסדי הנתונים חלות על "בחירת התכנים וארגונם בצורה מסוימת בתוך מסד נתונים". זאת, גם אם יוצר מסד הנתונים אינו בעל זכויות יוצרים על התכנים שכלולים במסד הנתונים שלו. החוק מספק בידי בעל מסד הנתונים (במקרה זה, "מיינפוסט") הזכות לאסור או למנוע מגורם חיצוני להפיץ מחדש "תכנים מהותיים" מתוך מסד הנתונים". על פי פרשנות בית המשפט בגרמניה, האיסור הזה חל גם על הורדת תכנים ממסד הנתונים ופרסום קישורים שמובילים למידע בתוך מסד הנתונים.
    לאחר שבית המשפט בברלין פסק לטובת התובעת, עתרו פרקליטי ההגנה לבית המשפט העליון במינכן, אך זה אישרר את פסיקת הערכאה הנמוכה. בית המשפט העליון במינכן צפוי לדון בערעור של "ניוזקלאב" על הפסיקה בעוד מספר שבועות.
    אם שופטי בית המשפט העליון יאשררו את פסיקתם הקודמת, צפויים פרקליטי "ניוזקלאב" לערער לבית המשפט העליון של גרמניה. במקביל, "ניוזקלאב" עתרה לבית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בעניין זה.
    מומחים משפטיים מאמינים כי אם הפסיקה תאושרר גם בערכאות גבוהות יותר, היא תוכל להפוך לתקדים חוקי יציב באיחוד האירופי ותגביל את המידע שמותר למנועי חיפוש להציג. במצב כזה, למשל, מנועי חיפוש לא יוכלו לפרסם קישורים לכל דף ודף בתוך אתר ויצטרכו להסתפק בקישור שמוביל לדף הראשי של אתרים שאינם מעונינים בקישורים עמוקים.

    מה זה קישור עמוק?

    בכל פעם שגולש מקליק על קישור באתר אינטרנט, פעולה זו מובילה אותו לחלק אחר של הרשת. קישור עמוק מוביל מהאתר שהגולש נמצא בו ברגע נתון לאתר אחר, תוך שהוא עוקף את הדף הראשי של האתר האחר.
    "קישורי עומק" נפוצים מאוד בכל הרשת ורבים רואים בהם חלק מהמהות הבסיסית של האינטרנט. עם זאת, מאחר שאתרי אינטרנט רבים מתבססים על הכנסות מפרסומות, חלקם אינם שבעי רצון מכך שאתרים אחרים שמפרסמים קישורי עומק מאפשרים לגולשים לעקוף את הדף הראשי שלהם ולא לצפות בפרסומות שבו. מאחר שמפרסמים משלמים לאתרים על פי מספר הגולשים הנחשפים לפרסומות, הכנסות האתרים האלה פוחתות ככל שפחות משתמשים צופים בדף הראשי.

    התקדימים

    בתי משפט ברחבי העולם מיעטו לפסוק עד כה בעניין "קישורי עומק". משפט "קישורי העומק" הראשון, בין עיתון "שטלנד טיימס" ואתר "שטלנד ניוז", הסתיים בסוף 1996 מבלי שבית המשפט יפסוק בעניין קישורי העומק.
    באפריל, 1997, הגישה חברת הכרטיסים "טיקטמאסטר" תביעה בבית המשפט המחוזי בקליפורניה נגד מיקרוסופט, בטענה כי האחרונה פירסמה, באחד מאתרי האינטרנט שהיא מפעילה, קישורים שמובילים ישירות לרכישת כרטיסים באתר "טיקטמאסטר".
    על אף שמיקרוסופט הפנתה עשרות אלפי קונים פוטנציאלים ל"טיקטמאסטר", האחרונה טענה כי הגולשים שהשתמשו בקישורי העומק באתר מיקרוסופט עקפו את הפרסומות והחסויות שמתפרסמות בדף הראשי באתר "טיקטמאסטר". משפט זה הגיע לסיומו לאחר שנתיים בפשרה מחוץ לגבולות בית המשפט.

    "טיקטמאסטר" היכתה שנית

    "טיקטמאסטר" תבעה שנית, והקורבן הפעם היה אתר Tickets.com, שאף הוא "חטא" בהפניית גולשים לאתר "טיקטמאסטר". בחודש אפריל, 2000, פסק בית המשפט לטובת Tickets.com וקבע בפסיקתו כי "קישורי עומק אינם מפרים את חוק זכויות היוצרים בארה"ב מאחר שקישורים אלה אינם מועתקים". הגולש מופנה אוטומטית לאתר המקורי וצופה בו בתכנים המקוריים. פעולה זו אינה כרוכה בהולכת שולל, קבע השופט.
    בתי משפט בארה"ב לא פסקו מעולם נגד קישורי עומק, ורוב המומחים המשפטיים הבכירים לנושא זה בארה"ב סבורים כי קישורי עומק אינם מפרים זכויות יוצרים. המצב באירופה שונה לחלוטין.
    בית משפט מחוזי בקופנהגן שבדנמרק קבע החודש כי קישורי עומק מפרים את חוק זכויות היוצרים במדינה ופסק לטובת התאחדות העיתונים הדניים (DNPA).
    ההתאחדות תבעה בשנה שעברה את אתר האינטרנט "ניוזבוסטר", בטענה כי פרסם קישורים שמובילות לכתבות וידיעות באתרי עיתונים דניים ובכך הפר לכאורה את זכויות היוצרים שלהם והסב להם נזק כלכלי. פרקליטי אתר "ניוזבוסטר" מסרו שיערערו על הפסיקה לערכאה גבוהה יותר.
    תיק "מיינפוסט" נגד "ניוזקלאב" הוא משפט "קישורי העומק" הראשון שמתבסס על חוק שמשותף לכל האיחוד האירופי. עם פסיקת בית המשפט בגרמניה נגד "קישורי עומק" נראה כי מסתמנת מגמה נגד קישורים אלה באיחוד האירופי, ולא מדובר עוד בפסיקות מקומיות בלבד.

    ההשלכות

    אם בתי המשפט באירופה יאסרו על קישורי עומק באתרי אינטרנט בכל מדינות האיחוד ובמדינות שחתמו על אמנות עמן, צפויות לכך השלכות מרחיקות לכת. לא רק מנועי חיפוש כמו "גוגל" עושים שימוש נרחב בקישורי עומק. תופעה זו נפוצה גם באתרי חדשות נושאיים דוגמת "סלאשדוט" ובבלוגים דוגמת "מטאפילטר", כמו גם "מרכזי חדשות" כמו Moreover, המפנים את הקוראים שלהם לכתבות ברחבי האינטרנט.
    "האפשרות להפנות למסמך היא זכות בסיסית של חופש ביטוי…" קובע טים ברנרס לי, ממציא ה-World Wide Web, "…אין צורך לבקש רשות לקשר לאתר אחר". ברנרס לי מדמה את הקישור לשיחה בין אנשים, במהלכה הם מדברים על אדם שלישי. עצם ההתייחסות לאדם השלישי אינה מפרה את החוק, אלא אם כן מהות הדברים כוללים תכנים בלתי חוקיים (למשל, הסתה לרצח אותו אדם). באופן דומה, הקישור באינטרנט הוא נייטרלי ואין בו כדי להפר חוק כלשהו, קובע ברנרס לי.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים