חוצה-ישראל: "העסקה הטובה בישראל"

ביום ראשון הקרוב, ה-4 באוגוסט, ייפתח לתנועה הקטע הראשון של חוצה ישראל (כביש 6), שייקרא על שמו של יצחק רבין. הקטע - מקיבוץ אייל שמצפון-מזרח לכפר-סבא ועד מחלף נחשונים ליד ראש-העין - יהיה באורך של 17 ק"מ, והנהגים יוכלו לנסוע בו בשבועות הראשונים בחינם ובמהירות מותרת של 110 קמ"ש.

רק במאי 2004 אמורה להסתיים סלילת הקטע המרכזי של חוצה ישראל - קטע של 86 קמ בין חדרה לגדרה, שיהיה כביש אגרה - אך כבר בשבוע שעבר התקיימה בלונדון פגישה מכרעת על המשך סלילתו של הכביש מעבר לקטע המרכזי. אודי סביון, מנכ"ל הכביש, ועוד יהודה רווה, הנציג המשפטי ומומחה למימון, להקמה ולתפעול של פרויקטים בשיטת בי-או-טי - השיטה שבה ממומנת סלילת הכביש (ראו מסגרת) גיבשו עם נציגי הבנקים הזרים והישראליים את המודל הפיננסי להמשך הסלילה בקטע שבין ואדי ערה לוואדי מילק (המכונה קטע 18). הכוונה היא להפוך גם קטע זה לכביש אגרה - בניגוד לתוכנית הראשונית, שקבעה כי כל הקטע הדרומי )עד מדרום לבאר-שבע( וכל הקטע הצפוני (שיהיה כפול - עד ראש-הנקרה ועד ראש-פינה) לא יהיו כבישי אגרה.

בגלל מצבה הבטחוני והכלכלי של המדינה לא ניתן לגייס היום מימון זר להמשך סלילתו של חוצה ישראל, ולכן מתנהל משא-ומתן מתקדם עם קרנות פנסיה, ובראשן מקפת, על כניסתן כשותפות בכביש יחד עם קנדיאן הייווייז (צ'יק) הקנדית, שיכון ובינוי ואפריקה ישראל.

ההכנות לפתיחת הקטע הראשון של הכביש - בין אייל ראש-העין - בעיצומן. בצומת נחשונים, סמוך לראש-העין, הוקם מבנה היי-טקי, העתקו של זה הקיים בכביש האגרה 407 בטורונטו, שאותו בנתה קנדיאן הייווייז, השותפה בחוצה ישראל. המראה החללי של המבנה אינו מטעה. גם מבפנים חדרי הבקרה מרשימים מאוד. מהם ניתן לצפות בזמן אמת אחר כל קטע של הכביש. אם מאובחנת בעיה, שולח המוקד את כוח הסיור המיוחד של הכביש כדי לפתור אותה מיידית.

המצב הגרוע לא מרתיע

"הכביש חייב להיות רווחי", אומר לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל ואחד השותפים בדרך ארץ, החברה הסוללת את חוצה ישראל, "ומכאן חשיבותו של השירות ללקוחות". בשני חדרים סמוכים יושבים 30 איש מול מחשבים ועורכים הדמיות של שירות ללקוחות ומענה לתלונות. על הכול מפקח מכאן מפכ"ל המשטרה לעבר, יהודה וילק.

לרגל פתיחת הקטע הראשון של הכביש, ביום ראשון הקרוב, הפגשנו את שלושת השותפים בחברה הסוללת אותו: ג'ון בק, אחד מבעליו של הקונצרן הקנדי צ'יק. עוזי ורדיזר, מנכל שיכון ובינוי, ולב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל.

הייתם מתחילים את הפרויקט הזה גם היום?

ורדיזר: "אנחנו עוד לא יודעים את שיעור הרווח הצפוי לנו, כשם שלא ידענו לפני ארבע שנים, כשניגשנו למכרז. לכן אני מניח שגם במצב הנוכחי היינו ניגשים למכרז הזה. צריך לזכור, כי ככל שהנסיבות בישראל יותר קשות - כך זוכה שיטת הבי-או-טי ליחס חיובי יותר. לממשלה אין כעת כסף, ולכן היא צריכה לעודד את השיטה הזאת, שבה היזם נוטל על עצמו לממן פרויקטים שונים. בחוצה ישראל חוסכת השיטה הזאת למדינה כמיליארד וחצי דולר. לאחר מכן מפעיל היזם את הכביש במשך 30 שנה, ובתום התקופה מחזירו למדינה סלול ובנוי".

בק: "אני משקיע בתחנות כוח גרעיניות בסין, בסכר בהודו סמוך לקשמיר, באקוודור, סמוך לברזיל, שם המצב הכלכלי רע מאוד. היכן שאני משקיע, יש סיכון. ישראל תהיה בעתיד, אני מאמין, אחד המקומות היותר אטרקטיביים להשקעות זרות. אני ממשיך להשקיע כאן, ובגדול.

אבל קשה להביא היום לארץ חברות זרות

לבייב: "זה נכון, ויש לכך הרבה סיבות. מימון הבנקים המקומיים מוגבל מאוד היום. גם הביורוקרטיה בארץ מכבידה. אבל צריך לזכור שקטר התשתיות יהיה זה שיוציא את המשק מהמיתון".

ורדיזר: "לא תמצא היום בנק זר שישקיע בישראל. הרייטינג של המדינה נמוך. הלכנו 20 שנה אחורה. המשקיעים ישקיעו במזרח אירופה, במרכז אמריקה, באפריקה, אבל לא אצלנו, ולכן כשמדברים על מימון פרטי, צריך לפנות לקופות הגמל, לחברות הביטוח ולקרנות הביטוח".

למרות המצב הגרוע אתם מתמודדים כעת בפרויקטים דומים רבים בארץ?

לבייב: "אנחנו הולכים חזק מאוד על הרכבת הקלה בירושלים יחד עם צ'יק; ניגשנו עם פז לנושא של הולכת הגז, נלך בוודאי גם על התחתית בתל-אביב. אנחנו מאמינים בסוג זה של פרויקטים, ודרך ארץ בוחנת פרויקטים דומים גם בחול. מדובר בסלילת כבישי אגרה ביוון, ברוסיה ובמקומות אחרים."

ורדיזר: "ברכבת הקלה בירושלים לא בחרנו לצערנו את השותפים הנכונים, ובומברדיה פרשה בגלל המצב בארץ. ניגש גם לתחתית בתל-אביב, לפרויקטים של הולכת גז ושל תחנות כוח. רק לפני שבועיים זכינו בהקמת כביש האגרה הלאומי בצ'כיה בהשקעה של מיליארד דולר."

בק: "אני בארץ ממשיך כרגיל - ביחד או לחוד עם שותפיי. בכל פרויקט כדאי של בי-או-טי תמצא אותנו. לא לחינם זכינו עם כביש חוצה ישראל ב-1999 לתואר הבינלאומי 'הפרויקט הפיננסי הטוב ביותר' של אותה השנה בעולם."

אבל הביורוקרטיה בארץ אינה משתפרת.

לבייב: "יש לי עוד סיוטים מהלילות הארוכים לפני המכרז של חוצה ישראל עם עורכי-הדין, רואי-החשבון ומינהלת ההקמה. אני מקווה שלא אצטרך לעבור את זה עוד פעם. אתה שם מיליוני דולרים על קרן הצבי, בלי לדעת אם תראה אותם בחזרה. חזרתי עכשיו מאפריקה. בגלל ההתנסות בישראל קל הרבה יותר לחברה ישראלית להשתלב שם בבנייה. לחברות האירופיות קשה להשתתף בפרויקטים בישראל בגלל הביורוקרטיה. שום דבר לא השתנה כאן לצערי."

אז למה אתה ניגש למכרז הרכבת הקלה?

לבייב: "אני באמת לא יודע. אולי מה שמנחה אותי זה בניית ארץ-ישראל. לא מדובר פה על רווח כספי, אלא על משהו שמחמם את הלב."

אבל אתה משקיע את עיקר הונך בחו"ל.

לבייב: "אין ברירה אלא לשלב בין ישראל לחול. שם הרווחיות הרבה יותר גדולה. בארץ יש לנו, ברוך השם, יהודים, כולם חרוצים, וכולם רוצים להצליח ביזמות. חוץ מזה, שולי הרווח כאן מצטמצמים כי מוציאים לנו את העובדים הזרים, ושכר העבודה התייקר ב-20%."

בגלל האינתיפאדה והמיתון השתנו בוודאי התחזיות לרווחים מהכביש. זה מדאיג אתכם?

לבייב: "בעיקרון - לא. מספר כלי-הרכב בישראל גדל משנה לשנה. אנשים יהיו מוכנים לשלם 10 שקלים - המחיר המקסימלי - כדי לנסוע מהר ובטוח בכביש איכותי, לחסוך דלק וזמן."

ורדיזר: "כל התחלה היא בעייתית. יש פוליטיקה ויש שאלות, אבל כמו ברכבות כך גם בכביש הזה יידעו הנוסעים עליו בוודאות מהי שעת ההגעה אל היעד. זה ייקח אולי זמן, אבל יתפוס בסוף. אל תשכח שהקטע הראשון מוביל בין כלום לכלום. אבל שייפתח עד סוף השנה הקטע שבין בן-שמן לאייל, יוכלו אנשים לקצר את דרכם צפונה בבואם מירושלים."

בק: "בכביש 407 בטורונטו התחלנו עם 100 אלף כלי-רכב ליום ועם תחזיות שחורות שפורסמו בתקשורת. היום זהו כביש רווחי עם 350 אלף כלי-רכב ביום"

הפתיחה התעכבה מפברואר

ורדיזר: "רייטון, חברה קנדית, שאחראית על הקמת השער האלקטרוני, הוציאה את כל אנשיה מהארץ בעקבות המצב הביטחוני. הם החזירו אותם בהמשך, אבל אנחנו מחויבים לפתוח את הכביש כולו עד אמצע 2004, ונעמוד בזה. ההחלטה לפתוח בשלבים היא שלנו.

לבייב: "התחייבנו לפתוח את הכביש בתוך 54 חודשים. בחרנו לעבוד בשלבים, כדי שנוכל לטפל בכל מחלות הילדות כבר עכשיו. הנהגים יסעו חינם, ואנו נוודא שהמערכת מתפקדת בסדר."

המדינה נתנה לכם רשת ביטחון גדולה למכסת התנועה בכביש. אתם מובטחים למדי?

ורדיזר: "על מה אתה מדבר? יש פה סיכון גבוה. עלות הבנייה היא עלינו. לקחנו את כל ההתחייבויות ארבע שנים קדימה. היו עיכובים אדירים בפינוי ובחלוקת הקרקע לסלילה. נרוויח רק אם יהיו די נוסעים, ועל זה התחייבה המדינה לפרוס רשת ביטחון. אבל מנגד, כל נושא הגבייה הוא עלינו. יכול להיות מצב תיאורטי שבו המדינה תחליט לתת לערביי הגדה לנסוע בכביש הזה כי אין די נוסעים יהודים. היא תעמוד במכסת התנועה, אבל איך נוכל במקרה כזה לגבות את הכסף?"

כל אחד מכם שותף גם ברכבת. מה היה צריך לבוא קודם?

ורדיזר: "יש מקום לרכבת, ויש מקום לכביש. תשאל את המדינה."

בק: "הרכבת דורשת כסף ממשלתי רב, בעוד הכביש לא."

לבייב: "שניהם צריכים לבוא מה שיותר מוקדם. כל אחד מספק את הפתרונות שלו. צריכים רכבות כדי לחבר את באר-שבע לתל-אביב בפחות משעה וכביש כדי לפתוח ציר אורכי חשוב נוסף על השניים הקיימים מצפון לדרום."

יש חששות?

לבייב: "כל המודל של מימון שצריך להחזיר כספים, הוא חדש. רק בעתיד יתברר מצבנו. במודלים הכלכליים לקחנו בחשבון גם את המצב הנוכחי. גם אם אנשים לא יסעו בכביש, עדיין המודלים מאפשרים לשמור על כדאיות כלכלית."

ורדיזר: "ודאי שאפשר להפסיד הרבה, אבל גם יש אפשרות לייצא את ההצלחה ולהפוך אור לגויים. זו העסקה הטובה ביותר שישראל עשתה אי-פעם."

מדריך מקוצר: מהן הציפיות מהכביש?

הציפיות הן שהוא יקרב את הפריפריה למרכז ויחזק אותה כלכלית, ושהוא יקל את עומס התנועה - במיוחד בגוש דן.

מה יהיה אורכו של הכביש כולו?

כ-300 קמ, מצומת הנגב מדרום לבאר-שבע ועד ראש-פינה וראש-הנקרה (ביוקנעם יתפצל הכביש לשתי זרועות - אחת לצומת קדרים, מדרום לראש-פינה והאחרת לראש-הנקרה). חוצה ישראל יהיה איפוא ציר אורך נוסף, המקביל בחלקו המרכזי לכביש 4 (כביש גהה) ולכביש 2 (כביש החוף).

כל 300 הקלומטרים יהיו כביש אגרה?

לא. כביש האגרה יהיה הקטע המרכזי של חוצה ישראל - ממחלף עירון בצפון ועד מחלף שורק בדרום (מחדרה עד גדרה), בסך הכול 86 ק"מ. החברה הסוללת את הכביש, דרך ארץ, התחייבה לסיים את סלילת כל 86 הקילומטרים עד מאי 2004. עתה מתקיימים הדיונים על המשך הסלילה מעבר לקטע המרכזי, ומתגבשת הסכמה שגם קטע 18, בין ואדי ערב ולוואדי מילק יהיה כביש אגרה.

מהם הקטעים הבאים שייפתחו?

השנה ייפתח גם הקטע מבן-שמן לראש-העין, כך שייווצר רצף מבן-שמן ועד אייל, כ-35 קמ. בקטע מבן-שמן למחלף קסם (ראש-העין) ישמש כביש 6 כדרך עוקפת גוש דן, שתנתב את התנועה מזרחה ותסייע בצמצום עומסי התנועה בערי המרכז.

לאחר מכן ייפתח הקטע מרמלה לאייל (43 ק"מ) ועד אמצע - 2003 ממחלף שורק (גדרה) לאייל (95 ק"מ), מה שיאפשר לתנועה מהדרום לעקוף את פקק התנועה הנצחי בכביש החוף בואכה תל-אביב. עד מאי 2004 אמורה להסתיים סלילת כל הקטע המרכזי בין חדרה לגדרה.

מי סוללת את הכביש?

קבוצת דרך ארץ, המורכבת משלושה בעלי מניות: אפריקה ישראל (יחד עם חברת הדלק אלון), שיכון ובינוי ותאגיד צ'יק הקנדי.

מי מממן את הסלילה?

כביש מס' 6 הוא הפרויקט הראשון בישראל המוקם בשיטת בי-או-טי. בשיטה הזאת מממן את הפרויקט יזם פרטי שזכה במכרז. בתמורה למימון תקבל חברת דרך ארץ, הסוללת את הכביש, זיכיון לתפעולו ולגביית אגרה מהנוסעים במשך 30 שנה. לאחר 30 שנה יעבור הכביש לבעלות המדינה.

כיצד ייראה הכביש?

הקטע המרכזי (86 ק"מ) יהיה בעל שני נתיבים בכל כיוון ויכלול 14 מחלפים, 94 גשרים, 2 מנהרות באורך כחצי ק"מ כל אחת (שנחפרו כדי להגן על ערכי נוף), 80 מעבירי מים, מרכז תפעול ובקרה מרכזי ומערכת גבייה אלקטרונית אוטומטית לחלוטין. הכביש יורחב עד 4 נתיבים לכל כיוון במהלך תקופת הזיכיון, אם היקף התנועה יחייב זאת. הוא נבנה בסטנדרטים הגבוהים ביותר ובאיכות ביצוע שטרם נראתה בארץ.

כיצד תיגבה האגרה?

האגרה תיגבה באופן אוטומטי - ללא צורך בעצירה הן בכניסה לכביש והן ביציאה ממנו - באחת משתי השיטות הבאות:

באמצעות משיב אלקטרוני (פסקל), שיימסר תמורת פיקדון ויותקן על-ידי הנהג על השמשה הקדמית של רכבו. הפסקל יתקשר ישירות עם שערי האגרה האלקטרוניים שימוקמו לאורך הכביש.

על-ידי צילום של לוחות הרישוי באמצעות שערי האגרה. החשבון יישלח ישירות אל בעל הרכב, או שיבוצע חיוב אוטומטי של כרטיס האשראי שלו או של חשבון הבנק. מהתעריף הנמוך ביותר ייהנו מנויי הפסקל.

כדי שמערכת הגבייה תוכל לזהות את הבעלים של כל רכב חולף על סמך נתוני הרכב, היא צריכה להיות מקושרת למאגר הנתונים של משרד התחבורה. את הקישור הזה בין מערכות המחשוב של חוצה ישראל למערכות המחשוב של משרד התחבורה ביצעה חברת SPL, המתמחה בפיתוח, בהקמה ובהטמעה של מערכות מידע קריטיות לארגונים. חשוב להדגיש שמדובר בהעברת נתונים דו-כיוונית בנפחים גדולים מאוד בין מערכות המחשוב של חוצה ישראל לבין אלה של משרד התחבורה. ההעברה צריכה להיות מבוצעת לא רק בדרך מקוונת, אלא גם בדרך לא מקוונת, ונדרשת רמת ביצוע גבוהה מאוד לצד אבטחת מידע קפדנית ביותר.

מה יהיה גובה האגרה?

החלק המרכזי בן 86 הקילומטרים, שרק הנסיעה בו תחויב באגרה, יחולק לתשעה קטעים. בתחילתו של כל קטע יוקמו שערי האגרה, ועליהם הציוד האלקטרוני לזיהוי כלי-הרכב. התשלום המינימלי למכונית פרטית יהיה עבור שלושה קטעים (עד 25 ק"מ) - כ-6 שקלים. התשלום המרבי יהיה עבור חמישה קטעים (גם אם יסעו את כל התשעה) - כ-10 שקלים.