עתירה לבג"ץ: להפסיק את הניסויים הלא חוקיים באוניברסיטה העברית

עתירה תקדימית לבג"ץ להפסקת ניסוי לא חוקי בקופים באוניברסיטה העברית חושפת את הניסויים המתבצעים

בארבעה קופים - מאליש, ג'ד, פרד וסיימון. העתירה מפרטת עשרות הפרות לכאורה של החוק, שבוצעו באוניברסיטה העברית. כן מובאים התמלילים שמתעדים את שיחות החוקרים וצילומים שמתארים את הניסויים עצמם. הצילומים וההקלטות נעשו בסתר על ידי סטודנטית שעבדה במקום. העתירה הוגשה על ידי העמותה למען מדע מוסרי בשיתוף 'נח' - התאחדות הארגונים להגנת בעלי חיים בישראל ועמותת 'תנו לחיות לחיות'.

דוברת האוניברסיטה העברית: "האוניברסיטה מאפשרת עריכת ניסויים מוגבלים בבעלי חיים למען קידום הרפואה והמדע. הניסויים נערכים תוך מילוי קפדני אחר הוראות חוק צער בעלי חיים, בהתאם לתקנות שפרסמה המועצה הארצית לניסויים בבעלי חיים ותוך מזעור מקסימלי של סבל".

ניסוי ראשון: 1979

מתוך העתירה: "במחלקה לנירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית נערך מחקר בנושא פעילות קליפת המוח בעת זיהוי עצמים, הזיכרון והלמידה האסוציאטיבית... לצורך הניסוי הושתלו בראשיהם של הקופים צ'מברים (מכשיר המאפשר הכנסת אלקטרודות; ט"ע), דרכם הוחדרו למוחם של הקופים אלקטרודות המודדות את הפעילות המוחית בזמן הפעלת הזיכרון החזותי. בזמן הניסוי הוחזקו הקופים בריסון במשך שעה עד שעתיים והוצגו בפניהם עשר סדרות חוזרות של שלוש תמונות. אחרי שלמדו את הסדרות הוצגו בפני הקופים ארבע תמונות על מסך מגע - קוף שהצליח לחזור על שלושת העצמים המקוריים קיבל מיץ. כדי להבטיח שיתוף פעולה של הקופים נמנעה מהם שתייה במשך רוב שעות היממה".

ניסוי 2001: ראש הקוף מוברג לכסא

"ב-11.2.01 הוגשה בקשה לניסוי בתחום הבסיס העצבי לזיכרון הפעיל ולזיכרון לטווח ארוך. הבקשה היתה לערוך ניסוי בשישה קופים במשך שנתיים. ניסוי זה, בדומה לניסוי מ-79', נועד לחקור תגובות תאי המוח של הקופים להפעלת הזיכרון החזותי. לצורך הכנת הקופים לניסוי נדרש ניתוח מורכב, אשר במהלכו מוסר חלק מעור הגולגולת וצ'מבר ומתקן ריסון מוצמדים אליו... ריסון הוא החזקה של קוף במעין סד המכונה 'כסא קופים', המגביל את תנועותיו. ריסון הקופים מתבצע באמצעות מתקן האוחז בקוף בצמוד לצווארו ולגופו כך שאינו יכול לנוע, אם כי הוא מסוגל להניע את ידיו ולהסתובב באופן חלקי. ריסון הקופים בזמן ניקוי הצ'מברים והזרקת המוסימול למוחם נעשה באמצעות צ'מבר שהושתל בגולגולותיהם אשר מקבע את ראשם בתנוחה הרצויה ואינו מאפשר להם להניעו". העותרים טוענים כי הקופים הוחזקו בריסון משך זמן ארוך בהרבה משהותר.

מאליש, ג'ד וסיימון

העותרים התייחסו למצבו של כל קוף. באשר לקוף מאליש נכתב בעתירה: "הצ'מבר האחורי בראשו של הקוף מאליש משמש להברגת ראשו של הקוף לכסא בעת שדרך הצ'מבר הקדמי מוחדרות למוחו אלקטרודות ומוזרקים למוחו חומרים כגון מוסימול המשמש לשיתוק פעילות תאים במוח. כתוצאה מהניתוח סבל הקוף מאליש מטראומה בעין שמאל. הסיבה: מאליש נותח בשלבי הגדילה שלו. כאשר ראשו גדל, חוט המתכת שהושתל לעינו כדי שהחוקרים יידעו לאן הוא מסתכל הפסיק לתפקד. הם נאלצו להסיר את חוט המתכת בניתוח, וכתוצאה מכך נגרם לעינו של מאליש נזק בלתי הפיך".

על פי העתירה, עבר מאליש שני ניתוחים נוספים: "...הראשון, שארך כשבע שעות, ובו נחתכו העור והבשר ונחשפה הגולגולת. בגולגולתו נקדחו שני חורים במקדחה חשמלית, לתוכם הוחדרו הצ'מברים אשר הודקו אליה ב-20 ברגים באמצעות מברגה חשמלית. בניתוח השני, שארך ארבע שעות, נחשף חוט הברזל שהיה בתוך עינו של מאליש מהמתקן הקודם....".

באשר לקוף ג'ד כתבו העותרים: "...בראשו של הקוף ג'ד הושתלו שלושה צ'מברים: אחד לריסון ושניים לצורך הניסוי. פעם ביומיים היתה החוקרת פותחת את הצ'מברים, מנקה ומחטאת אותם, ומזריקה מוסימול דרך הצ'מברים לנקודות שהיא בחרה במוחו של הקוף...".

באשר לקוף סיימון נכתב בעתירה: "...אצל הקוף סיימון קדחו שלושה חורים קטנים בראשו, ומאוחר יותר גילחו את גולגולתו..".

חריגות מהיקף הניסוי

העותרים טוענים עוד: "הניתוח בעינו של מאליש לא רק שנערך טרם קבלת ההיתר, אלא שגם ההיתר המאוחר אינו מאשר אותו. לא זו אף זו: במהלך הניסוי השתמשו החוקרים בפרוצדורה של הצמאת הקופים, דהיינו אי מתן שתייה למעט בזמן הניסוי ומיד לאחריו, כדי לעודד אותם להשתתף בניסוי. פרוצדורה זו לא נזכרה כלל בבקשה לניסוי".

כן טוענים מגישי העתירה כי "כמה מהחוקרים ערכו ניתוחים בקוף מאליש ובקוף ג'ד ללא פיקוח וטרינרי כנדרש. יש לציין שהעובדה שנוכחותו של וטרינר היא חובה בניתוח היתה ידועה היטב לחוקרים.

"הצוות אשר ביצע ניתוחים בקוף מאליש גילה חוסר מיומנות וחוסר ידע אשר היוו סכנה לבריאותם של הקופים. החוקרים משתמשים באופן קבוע בתרופות שפג תוקפן... מדובר בהפרה חמורה של החוק והכללים, ובראש ובראשונה זה מנוגד להיגיון ולאנושיות הפשוטה - שאין מסכנים אדם או חיה במתן תרופה שפג תוקפה...".

מטר על מטר

וממשיכים העותרים ואומרים: "הקופים הוחזקו בזוגות בכלובים בגודל מטר על מטר. בכלובים לא היו באותה עת מדף, ערסל או מתקן כלשהו שיאפשר להם לישון או לשהות מעל לרצפת הכלוב, וכן לא ניתנו להם צעצועים או אמצעי העשרה אחרים החיוניים לרווחתם הפיזית והפסיכולוגית".

לטענת העותרים, "הקופים בילו מדי יום כ-22 שעות ברציפות בכלוב זה, ובסופי שבוע וחגים אף 48 שעות רצופות ויותר...". יתרה מכך, "הקופים לא הואכלו בשבתות ובחגים, ושהו בחדר שבו ריח כבד של הפרשות".

דובר משרד המשפטים בתגובה: "תשובת המדינה לעתירה האמורה תוגש לבית המשפט".

ומהאוניברסיטה נמסר: "אם תידרש לכך, תגיש את תגובתה המפורטת לעתירה בבית המשפט".