דרור עדני בראיון ראשון: לא מתחרט, לא מתנצל

"היום", אומר דרור עדני, "אין לי זמן לשטויות כאלה. בוא נאמר כך: אני רוצה להתחתן, לבנות חיים, לא אכפת לי מפוליטיקה, לא אכפת לי משום דבר". דרור עדני – הראשון מבין המעורבים הישירים ברצח רבין ששוחרר מהכלא – לא מצטער על שום דבר. אמירות בלשון רפה, המרמזות אולי על הרהור שני בדבר התנהלותו בימים ההם, הן כל מה שהוא מוכן לספק.
בעיניו – כפי שטען מיום מעצרו הראשון ועד הופעותיו בישיבות ועדות השיחרורים השונות – הוא זך כשלג. לשיטתו, הרשעתו היא טעות של בית המשפט במקרה הטוב, וזדוניות מכוונת מצד הרשויות במקרה הרע.
לפני שבוע נפתחו בפניו שערי כלא "אוהלי קידר", והוא יצא לחופשי לאחר כמעט שבע שנות מאסר. כשנכנס לכלא בנובמבר 1995 הוא היה בן 23. היום הוא נוגע בשלושים. הוא הורשע בעבירות חמורות של קשירת קשר לרצח ראש הממשלה, קשירת קשר לפגיעה בערבים, ייצור נשק והחזקתו שלא כדין.
כשגזר בית המשפט את דינו, קשרו אותו השופטים לאחים עמיר, וחרצו: "יושבים בני עוולה אלה ומתכננים בקפדנות וברצינות תהומיות כיצד לרצוח אדם ולסלקו מן הדרך, אך משום שדרכו המדינית וכוונותיו לא נשאו חן מלפניהם... הנאשמים הללו החליטו במחשבה צלולה ובקור רוח מזעזע ומעורר סלידה מה טוב לעם ישראל ומה לא טוב לעם ישראל".
שבע שנים מים הרצח, לאחר שבוע ימים של חופש, כשהוא שוהה אצל אחיו ביישוב הסמוך לירושלים, נשמע עדני כאילו לא בו מדובר.

במבט לאחור, איפה שגית?

"לא עשיתי שום שגיאה. מההתחלה הכחשתי כל קשר לעניין, ועדיין אני מכחיש. שילמתי מחיר כבד בגלל הכחשותי, בעיקר בפני ועדות השיחרורים השונות. פשוט לא הסכמתי להגיד את מה שהם רצו כל כך לשמוע. הם רצו הודיה וחרטה. כיוון שלא עשיתי כלום, גם לא היה על מה להתחרט".

אני מצטט מההודאה שלך במשטרה: "מבחינת ההגדרה, שניהם (יצחק רבין ושמעון פרס – ג"מ) מוגדרים כרוצחים שדינם מיתה, אבל לא החלטנו מי הראשון. יכול להיות שאם היינו רואים שרבין הולך בקלות, היינו ממשיכים גם לפרס". איך אתה מתייחס היום לדבריך במשטרה?

"זה עניין הלכתי. זה היה בגדר דיון רעיוני ותו לא..בעיה הלכתית..אבל לא עניין מעשי, כי זה יכול להביא למלחמת אחים".

והיום אתה מצטער על הדברים הללו?

"אלה דברים מיותרים, אבל צריך להדגיש שמדובר ברמה הפילוסופית".

אז אתה לפחות מצטער על הדברים שאותם אתה מגדיר כפילוסופים?

"ברמה העקרונית אין בהם פסול, אבל לצערנו אתה לא יודע לאן זה נגרר".

אמרת גם בחקירה, "היו לנו רעיונות כמו להצמיד חומר נפץ.."

"עזוב. אלה דברים דמיוניים, כל אחד הוסיף דברים ושטויות. לא היה לי קשר עם יגאל גם לפני זה וגם אחרי זה. גם בצבא לא היה בינינו שום קשר, שום דיאלוג".
עדני, הרביעי מבין תשעת ילדיהם של משה ויהודית, נולד בהרצליה. הוא למד בישיבת בני עקיבא, ובגיל 18 עבר לישיבת שלעבים. בצבא שירת בגולני, שם גם הכיר את יגאל עמיר. הם הפכו לחברים קרובים, ועמיר אפילו ניסה לשדך לו את אחותו.

עכשיו אתה כועס על האחים עמיר?

"אני לא כועס על אף אחד. כיוון שאני אדם מאמין, אני גם מאמין שהכל משמיים. גורל. וזהו זה".

אז גם רצח רבין היה גורל?

"אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה בכלל".

אתה פוטר עצמך על ידי היתלות הגורל. אבל אתה סיפקת לאחים עמיר נשק כדי שירכיבו עליו משתיק קול.

"נכון. אבל לא ייחסתי לזה לכלום. הוא (חגי עמיר – ג"מ) הציג עצמו כסתם בן אדם שחובב כלי נשק, לא יותר מזה. אחר כך כבר דיברו על נשק לשם הגנה, ואז נתתי להם פעם נוספת".

אבל בבית המשפט נאמר שהם אמרו לך שהנשק נועד לפגיעה בערבים.

"המשטרה המציאה את זה. בכלל, דרך כל עניין הנשק הכניסו כל מה שרצו להכניס. זה שנתתי להם נשק זה תירוץ להלביש עלי הכל".

אתה מעוניין להיפגש עם האחים עמיר?

"לא. אמרתי לך – אין לי איתם כל קשר".

אבל ברמת הסקרנות, אין לך רצון לשאול אותם למה?

"לא. אני מנתק מגע".

אז אתה כן מצטער שנתת לאחים עמיר נשק?

"בוודאי. ואת זה אמרתי כבר מההתחלה. אבל צריך להבין שזה לא קשור לעניין בכלל".

במה שונה דרור עדני של 95' מדרור עדני של היום?

"הבדל גדול. זה כמו ההבדל בין אדם שהיה בצבא לבין אדם שלא היה בצבא. אדם שהיה בצבא הרבה יותר חסין, הרבה יותר גבר, כבר לא רכרוכי. בכלא עברתי דברים, ואני יותר מבוגר ויותר מחושל".
היום, הוא אומר, הכי דחוף לו להמשיך בחייו. לדבריו, ברחוב יש כאלה שמזהים אותו, ויש כאלה שלא. אלו שכן – מברכים להצלחה.
בימים הקרובים הוא יהיה עסוק עד צוואר בפגישות עם רבנים חשובים, כהגדרתו, כדי שימצאו לו מקום נאות וראוי שבו יוכל ללמוד ולהקים משפחה. בעתיד הוא רוצה ללמד, להרביץ תורה בדורות של תלמידים.

לדעתך, האקלים הפוליטי בשל לרצח פוליטי נוסף?

"אני חושב שלא יהיה עוד רצח. הכל קשקושים".

היית רוצה אי פעם להיפגש עם מי ממשפחת רבין?

"אני לא רוצה להתייחס לנושא הזה".