היבטי מיסוי של הקצאת מניות ואופציות

כידוע, אחד הפרמטרים המאפיינים את תחום ההיי-טק הוא התיגמול המאסיבי של העובדים על ידי הקצאת מניות או אופציות למניות החברה (או מניות או אופציות למניות חברה קשורה הנסחרת בחו"ל), וזאת מעבר לשכר העבודה הרגיל אותו מקבלים העובדים במשכורת חודשית.

מתי ההקצאה מתרחשת

ההקצאה עשויה להתרחש בשלבים שונים במחזור חייה של החברה. בחברות "Start up" הן מוענקות לרוב בשלבים מוקדמים, עוד לפני שיש לחברה הכנסות, וכאשר חסרים בידיה אמצעים לתשלום שכר ראוי לעובדים. לעתים ההקצאות לעובדים נעשות כחלק מהתארגנות החברה לקראת הנפקתה לציבור, ובמקרים אחרים מדובר בחברה מבוססת, אשר ניירות הערך שלה כבר נסחרים בבורסה, והבעלים מבקשים לתגמל את העובדים גם בדרך של שיתופם במניות החברה.לכל אחד מסוגי ההקצאות מאפיינים משלו.

הקשיים העיקריים שמתעוררים לגבי מיסוי הקצאת אופציות לעובדים

לפני הרפורמה במס בישראל, אי בהירות רבה אפפה את הסוגייה של מיסוי הקצאת אופציות לעובדים, ובכלל זה עלו השאלות הבאות:

1. כיצד למדוד את שווי ההטבה?

2. כיצד יש לסווג את ההטבה, כהכנסה פירותית (הכנסת עבודה) או כהכנסה הונית (רווח הון)?

3. מהו מועד אירוע המס, עיתוי תשלומו, ושיעורו?

4. אימתי רשאי המעביד לנכות את שווי ההטבה כהוצאת שכר, ואם כן - מה גובה ההוצאה המותרת?

5. מה ההשלכות של רלוקיישן לארה"ב של עובד שקיבל את האופציות בעת שהיה תושב ישראל, וההיפך?

ועוד.

בעיה של הערכת שווי הטבה

כך, למשל, כאשר מוענקות לעובד אופציות למניות או מניות שאינן נסחרות בבורסה קיימת בעיה של הערכת שווי ההטבה שניתנה לעובד, משום שבמועד ההענקה אין "מחיר שוק" מובהק לנכס הבסיס. קביעת טובת ההנאה שקיבל העובד מצריכה הערכה של שווי החברה, אשר ממנה ייגזר שווי ההטבה שניתנה לעובד.

לעומת זאת, כשמוענקות אופציות למניות סחירות או מניות סחירות, קל יותר לאמוד את טובת ההנאה לעובד ואת שוויין של האופציות או המניות שהוענקו, גם אם הן עצמן אינן נסחרות. אך גם כאן מתעוררים לעתים קשיים בהערכות, בשל הטלת מגבלות על מימוש האופציה, המניה או על מקבלה, כגון - על אפשרות המסחר בנייר, תקופת Vesting וכדומה.

תקופת Vesting

ככלל, למרבית החברות בתעשיית ההיי-טק קיימת תוכניות אופציות לעובדים הקובעות תקופת הבשלה מינימלית (תקופת VESTING) של שנתיים עד ארבע שנים. בתום התקופה, רשאי העובד לממש את האופציות שקיבל למניות החברה (או למניות החברה הקשורה), שבד"כ הן מניות נסחרות, וליהנות מההפרש שבין שווי המניה בעת מכירתה ובין תוספת המימוש שאותה נדרש לשלם לחברה.

מיסוי אופציות בארה"ב ובישראל

בעוד שביחס למשכורת עשוי להיות הבדל משמעותי בין המס בארה"ב למס בישראל, הרי שביחס לאופציות ההבדלים אינם כה מהותיים. נעמוד על כך להלן.

בארה"ב

בארה"ב קיימים שני סוגים של אופציות.

1. אופציות Incentive Stock

הסוג הראשון הינו אופציות מסוג ISO - Incentive Stock Options. אופציות אלו נקראות גם בשם Qualified Stock Options, כאשר בתנאים מסוימים, ניתן להגיע למיסוי (ברמת הפדרלית) של 20% מס בלבד. לשיעור מס זה מספר תנאים, כאשר התנאים הבסיסיים, דורשים החזקת האופציות במשך שנתיים, ממועד הענקת האופציות, ועד למועד המרת האופציות למניות, ובנוסף, החזקת המניה במשך שנה לפחות (מיום ההמרה).

בנוסף לתנאי זה, החברה שהקצתה את האופציות, אינה זכאית לרשום את ההטבה לעובד, כהוצאה לצורכי מס. יש תנאים נוספים, לגבי כמות האופציות הניתנת להקצאה, והגבלות על הקצאות לבעלי שליטה המחזיקים מעל 10%, וכיו"ב.

עוד מיסוי ברמת המדינה

ואכן, הזעקות שנשמעו בעבר כנגד גובה המס בישראל, ראו לנגד עיניהן את סוג האופציות הזה, כבסיס להשוואה למס בישראל בשיעור של 50% ברגיל או 42.5% על אופציות למניות שנסחרות בארה"ב, שהן בגדר נייר ערך זר. אולם חשוב לשים לב כאן כי למס הפדרלי של 20%, נוסף עוד מיסוי ברמת המדינה, העלול להגיע ליותר מ-10%, בהתאם למדינה בה מבוצעת העבודה (אם כי, בפועל השיעור הינו נמוך מעט בשל אפשרויות קיזוז). קיימות אומנם גם מדינות מסוימות שאינן גובות מס מדינתי, כדוגמת נוואדה, אך בדרך כלל ישראלים העובדים בהיי טק לא נוהגים להתגורר במדינות אלה.

אופציות Non Qualified Stock

האופציות מהסוג השני מכונות בשם Non Qualified Stock Options . אופציות אלה, שהן רוב רובן של האופציות המוקצות לעובדים ישראלים בארה"ב, זוכות ליחס שונה: ההכנסה ממימוש האופציה מהווה הכנסת עבודה, החייבת בשיעור מס מרבי של כ-40%, והחברה מנפיקת האופציות, יכולה לקבל את ההטבה כהוצאה לצורך מס.

הרווח ממוסה כרווח הון

לאחר שהאופציות מומשו, הרווח ממכירת המניות ממוסה בארה"ב כרווח הון. החל משנת 2001 ואילך, ירד שיעור המס על רווח הון בארה"ב ל-18%. אולם שיעור מופחת זה ניתן להשקעות שהוחזקו במשך 5 שנים לפחות. על כן, הוא יחול למעשה רק על השקעות שימומשו משנת 2006 ואילך. אם ההשקעה הוחזקה יותר משנה, יחול על רווח ההון שיעור של 20%.

חמש שנים הן נצח

ואם פחות משנה, יחול שיעור המס השולי המרבי הכללי בגובה 39.6%. מכיוון ש- 5 שנים הן כמעט נצח בעולם ההיי-טק, הרי שסביר להניח שעובדים רבים לא ימתינו 5 שנים עד למכירת המניות. על כן, לפחות ביחס לאופציות, שיעור מופחת זה הינו תיאורטי בעיקרו, כך שעל רוב רובם של העובדים בארה"ב, יחול שיעור מס הנע בין 20% ל-40% (ואף יותר), בהתאם לתקופת ההחזקה, למס המדינתי וכו'.

בישראל

עד הרפורמה, היו קיימים ארבע מסלולים בנושא הקצאת מניות ואופציות לעובדים:

א. הקצאת מניות לעובדים – לפי הדין הכללי. הרווח שנצמח לעובד ביום ההקצאה יחויב כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה (ללא דחיית מס), ואילו רווח ההון שנצמח לאחר מועד זה יחויב במס על פי סעיף 89(ב) לפקודה בשיעור מס רגיל. החברה לא תהא רשאית לנכות את ההטבה כהוצאת שכר.

ב. הקצאת אופציות לעובדים לפי סעיף 3(ט) לפקודה (להלן: מסלול 3(ט)). סעיף זה אינו מתייחס במפורש להענקת אופציות למניות לעובדים. על פי היישום של הסעיף על ידי הנציבות, לא יחול אירוע מס בעת הקצאת האופציות אלא במועד מימוש האופציות למניות. הרווח שהופק ביום המימוש יחויב במס בידי העובד, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2); ואילו רווח ההון שנוצר ממועד זה ועד למכירת המניות ימוסה בהתאם לסעיף 89(ב)(2) לפקודה. בכפוף לתנאים מסוימים, תהא החברה רשאית לנכות את ההטבה שנצמחה לעובד (עד למימוש) כהוצאה.

ג. הקצאת אופציות/מניות לעובדים באמצעות נאמן לפי סעיף 102 לפקודה (להלן: מסלול 102). סעיף זה קובע הסדר מיוחד המאפשר הענקת מניות ואופציות לעובדים, תוך דחיית אירוע המס לעובד עד לשלב מימוש המניות. משמע, על פי מסלול 102 אירוע המס חל ביום בו נמכרו ניירות הערך, קרי - המניות או האופציות, או ביום שהועברו מהנאמן על שם העובד (להלן: מכירה). דחיית המס מותנת בין השאר בכך שהאופציות הופקדו אצל נאמן ובקבלת אישור נציב מס הכנסה.

אי בהירות מסוימת

על פי ההסדר זה, בשלב המימוש תהיה לעובד הכנסה, אך קיימת אי בהירות לגבי שאלת אופייה של ההכנסה - פירותית או הונית. שאלה זו משליכה בין השאר על השאלה האם החברה תהא רשאית לנכות את ההטבה כהוצאות שכר והאם הרווח יסווג לצורך אמנות המס להסדר של הכנסת עבודה או לזה של רווח הון, לגביהם ישנם כללי מיסוי שונים באמנות המס.

ד. הקצאת אופציות/מניות לעובדים על ידי חברה קשורה שניתן לגביה אישור הנציבות. במסלול זה מדובר בהקצאה בנסיבות הזהות לנסיבות של סעיף 102 לפקודה, אך כאשר החברה המקצה הינה חברה קשורה, בדרך כלל חברת אם ולעיתים חברת אחות או בת, לחברה בה מועסקים העובדים (להלן: ליד סעיף 102).

שיעור המס

על פי פשרה שהושגה על ידי נציבות מס הכנסה, שיעור המס שחל על עובדים שקיבלו אופציות למניות שהן בגדר נייר ערך זר היה ככלל 42.5%, ללא קשר לשאלה אם האופציות הוקצו באמצעות נאמן, או אם הן נחשבו כרווח הון או כהכנסת עבודה.

החל מ-1 בינואר 2003, שיעור המס, מועד וסוג אירוע המס, והתרת ניכוי ההטבה כהוצאה לחברה המעבידה יקבעו על בסיס מספר הבחנות, כדלקמן:

(1) הקצאה באמצעות נאמן מול ללא נאמן.

(2) בחירת החברה המעבידה במסלול הכנסת עבודה מול מסלול רווח הון.

(3) מניות נסחרות בבורסה מול מניות שלא נסחרות.

סעיף 102

ההסדר הקבוע בסעיף 102 לפקודה יתוקן וישונה כמפורט להלן, בעוד שההסדר הקבוע בסעיף 3(ט) לפקודה לא ישונה ככלל. על פי סעיף 102, הענקת זכויות לניירות ערך או למניות או לכל נייר ערך אחר, לעובד או לנושא משרה שהוא יחיד (להלן - עובד) שאינו בעל שליטה (10% ומעלה באחת הזכויות בחברה), במסגרת תוכנית הענקה שאושרה ע"י הנציב/ה, לא תיחשב לאירוע מס בכפוף לכך שניירות הערך יופקדו בידי נאמן, שאושר ע"י הנציבה ושיכול להיות בעל תפקיד בחברה עצמה או נאמן חיצוני, לתקופה של 24 חודשים לפחות (למעט מכירות שלא מרצון).

ניירות ערך

לגבי ניירות ערך לא נסחרים תינתן אפשרות בחירה בין מסלול הוני ומסלול פירותי, ואילו לגבי ניירות ערך נסחרים תינתן אפשרות לבחירה כאמור, בכפוף לכך שההטבה תיחשב, במועד ההענקה, כהכנסה פירותית. מגוון האפשרויות יאפשר לחברות השונות לבחור את המסלול הנוח להן ולעובדיהן וייתן תמריץ בעיקר לתעשיית ההיי-טק, שבה נהוג לתמרץ עובדים בדרך הנפקת מניות.

הקצאה ללא נאמן

מניות סחירות: הכנסתו של עובד מהקצאת מניות או אופציות למניות (להלן: "הקצאת מניות" או "הקצאה") הנסחרות בבורסה בישראל ו/או בחו"ל, שאינה הקצאה באמצעות נאמן, תחויב במס בישראל במועד ההקצאה, כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) או כהכנסה מעסקה או משלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין. שיעור המס שיחול בישראל עשוי להגיע ל60% (כולל מס בריאות וביטוח לאומי), בהתאם לגובה מדרגת המס השולי של הנישום.

מה קורה במועד המימוש

במועד המימוש, קרי- מועד מכירת המניה או המרת האופציה, תחויב ההכנסה כרווח הון לפי חלק ה לפקודת מס הכנסה או כהכנסה מיוחדת משוק ההון לפי חלק ה3 לפקודה, לפי העניין. שיעור המס שיחול במועד המימוש יהיה כדלקמן:

(1) 15% - על מכירת ני"ע הנסחר בבורסה בישראל, לרבות ני"ע של חברה הנסחרת בחו"ל וביצעה רישום כפול גם בישראל.

(2) 35% - על ני"ע זר שנמכר לפני שנת המס 2007.

(3) ני"ע זר שנמכר לאחר שנת המס 2007 – על חלק רווח ההון הריאלי שעד יום המעבר – 35% , ועל יתרת רווח ההון הריאלי – 15% (באופן ליניארי).

מניות לא סחירות

בשונה מכך, אם מדובר בהקצאה של זכות שאינה רשומה למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל לרכישת מניה, ההכנסה לא תחויב במס במועד ההקצאה אלא במועד המימוש. במועד זה, היא תחויב במס כהכנסה לפי סעיף 2(1) או (2), לפי הענין, ויחול השיעור הרגיל שעשוי כאמור להגיע לכ- 60% (כולל מס בריאות וביטוח לאומי).

שלילת הזכות לפריסת מס

סעיף 3(ט)(2) לפקודת מס הכנסה מאפשר כיום לפרוס את המס בחלקים שווים שמספרם כמספר השנים שמיום הקצאת הזכות ועד למימושה לפי בקשת העובד. אך לא יותר מ-6 שנים. על ידי פריסת המס ניתן להביא לשיעורים נמוכים יותר בשנת המס. ואולם, נקבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצאת מניות לעובדים ב"חברה מעבידה" לרבות על התחייבות להקצאה כאמור.

"חברה מעבידה" מוגדרת כאחת מאלה:

(1) מעביד שהוא חברה תושבת ישראל או חברה תושבת חוץ שיש לה מפעל קבע או מרכז מחקר ופיתוח, בישראל, אם אישר זאת נציב;

(2) חברה שהיא בעלת שליטה במעביד או שהמעביד בעל שליטה בה;

(3) חברה שאותו אדם הוא בעל שליטה במעביד ובה.

מכיוון שהמניות מוקצות לרוב בחברת האם הנסחרת בארה"ב, לא ניתן יהיה לדרוש פריסה כאמור, ומדרגת המס תחושב בהתאם למלוא ההכנסה במועד ההקצאה ו/או במועד המימוש של המניות, לפי העניין.

לעניין ניכוי ההטבה בידי המעביד

בהקצאת מניות או אופציה למניה הרשומה למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל, שאינה הקצאה באמצעות נאמן, תותר בניכוי, לחברה המעבידה שבה עובד מקבל המניות, הוצאת שכר בשל ההקצאה. גובה ההוצאה יקבע לפי הנמוך מבין אלה:

(1) הכנסת העובד לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה; או –

(2) סכומי ההשתתפות שבהם חויבה החברה בשל התחייבותה לחברה המעבידה המקצה.

במילים אחרות, כאשר הוקצו לעובדים מניות בחברה הקשורה לחברה המעבידה, לא תותר הוצאה העולה על הסכום שבו שיפתה החברה המעבידה את החברה המקצה, על אף שהכנסת העובד עולה על סכום זה.

הניכוי יוכר בשנת המס שבה נוכה המס בשל הכנסת העובד והועבר לפקיד השומה. לעומת זאת, בהקצאת מניות או אופציה למניה שאינה רשומה למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל, לא יותרו בניכוי לחברה המעבידה הוצאות שכר בשל ההקצאה.

הקצאה באמצאות נאמן

סוג ההקצאה השני הוא הקצאה באמצעות נאמן. בשונה מהקצאה ללא נאמן, הכנסתו של עובד מהקצאת מניות בחברה מעבידה באמצעות נאמן לא תחויב במס בישראל בעת ההקצאה אלא במועד המימוש, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:

(1) המניות, לרבות כל זכות המוקנית מכוחן, הופקדו במועד ההקצאה בידי נאמן לתקופה של עשרים וארבעה חודשים לפחות;

(2) החברה הודיעה לפקיד השומה על בחירתה במסגרת בקשתה לאישור התכנית, שהוגשה 30 ימים לפחות לפני מועד ההקצאה;

(3) תכנית ההקצאה והנאמן אושרו על ידי פקיד השומה. היה ופקיד השומה לא השיב בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה, יראו את תכנית ההקצאה או את הנאמן לפי העניין, כמאושרים.

אי תחולה על "בעלי שליטה"

סוג הקצאה זה חל רק על הקצאה מניות לעובד שאינו "בעל שליטה" בחברה במועד ההקצאה או בעקבותיה. "בעל שליטה" הוגדר בסעיף 32(9) לפקודה כמי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:

(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;

(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;

(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;

(ד) בזכות למנות מנהל.

הכנסה של בעל שליטה

אשר על כן, הכנסתו של עובד שהינו "בעל שליטה" בחברה המעבידה מהקצאת מניות בה, תחויב במס בישראל בהתאם לסעיף 3(ט) לפקודה. דהיינו: כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) או כהכנסה מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין. שיעור המס שיחול בישראל עשוי להגיע לפיכך לכ- 60% (כולל מס בריאות וביטוח לאומי), הכל בהתאם לגובה מדרגת המס השולי של "בעל השליטה" בשנת המס הרלוונטית. עם זאת, ניתן יהיה לפרוס את המס בחלקים שווים שמספרם כמספר השנים שמיום הקצאת הזכות ועד למימושה לפי בקשת העובד, אך לכל היותר - עד 6 שנים.

שני מסלולי מיסוי - הכנסת עבודה או רווח הון

לגבי הקצאת אופציות למניות, באמצעות נאמן לעובד שאינו "בעל שליטה", הרי שהחברה המעבידה תוכל לבחור בין שני מסלולי מיסוי, מסלול הכנסת עבודה או מסלול רווח הון. בחירה זו חלה על כל עובד כאמור אשר הוקצו לו המניות, ועל כל הקצאת מניות שבוצעה בשנה שלאחר תום השנה שבה היתה ההקצאה הראשונה ואילך, כל עוד לא בחרה החברה אחרת. החברה המעבידה לא רשאית לבחור אחרת אלא אם כן חלפה שנה לפחות מתום השנה שבה היתה ההקצאה הראשונה שנעשתה לאחר הבחירה הקודמת.

מסלול הכנסת עבודה

אם בחרה החברה המעבידה במסלול הכנסת עבודה, הכנסתו של העובד תיחשב כהכנסה לפי סעיף 2(1) או (2), לפי העניין, בסכום "שווי ההטבה" ואירוע המס יחול במועד המימוש. שיעור המס שיחול על "שווי ההטבה" עשוי להגיע כאמור ל-60% (כולל מס בריאות וביטוח לאומי), הכל לפי מדרגת המס השולי של העובד שבו מדובר. במסלול זה, יש להפקיד את המניות אצל נאמן במשך תקופה של 12 חודשים לפחות מתום שנת המס שבה הוקצו המניות. החברה המעבידה תהא זכאית לנכות את הוצאת השכר בשל ההקצאה, במועדים ובשיעורים שפורטו לעיל.

"שווי ההטבה" ו"מועד המימוש"

המונח "שווי ההטבה" הוגדר כתמורה או השווי ב"מועד המימוש", בניכוי הוצאות שהוציא העובד ברכישת המניה כשהן מתואמות מיום ההוצאה ועד למועד המימוש, וכן הוצאות שהוציא העובד בשל המכירה. לגבי הקצאת מניות באמצעות נאמן, הוגדר "מועד מימוש" כמועד העברת המניה מהנאמן לעובד או מועד מכירת המניה על ידי הנאמן, לפי המוקדם מביניהם.

לפי ההגדרות הנ"ל, של "שווי ההטבה" ו"מועד המימוש", יוצא כי גם עליית הערך של המניה שנוצרה לאחר תום תקופת ה- Vesting תמוסה כהכנסת עבודה בשיעורים הרגילים. ניתן להפחית את שיעור המס על עליית ערך זו לשיעור של בין 15% - 35% בלבד, לפי סוג נייר הערך. אלא מאי? שהדבר כרוך בסיכון רב!

אירוע מס רעיוני

נסביר: עם תום תקופת ה- Vesting, יכול העובד להמיר את האופציות למניות או לבקש לקבלם מהנאמן. בשלב זה, יחול עליו אירוע מס רעיוני, לפיו שווי ההטבה תמוסה כהכנסת עבודה לפי שיעורי המס הרגילים – עד כ-60%; ואילו עליית הערך מכאן ואילך תמוסה כרווח הון.

שיעור המס שיחול על רווח ההון יהא:

(4) 15% - על מכירת ני"ע הנסחר בבורסה בישראל, לרבות ני"ע של חברה הנסחרת בחו"ל וביצעה רישום כפול גם בישראל.

(5) 35% - על ני"ע זר שנמכר לפני שנת המס 2007.

(6) ני"ע זר שנמכר לאחר שנת המס 2007 – על חלק רווח ההון הריאלי שעד יום המעבר – 35% , ועל יתרת רווח ההון הריאלי – 15% (באופן ליניארי).

מקרה של נייר ערך זר

אם מדובר בנייר ערך זר, יחול על עליית הערך האמורה שיעור של 35% עד שנת המס 2007. ואם מדובר בני"ע זר שהוקצה לאחר מכן, או בני"ע של חברה הנסחרת בבורסה בישראל או בני"ע של חברה הנסחרת בחו"ל וביצעה רישום כפול והיא נסחרת גם בישראל – יחול שיעור של 15% בלבד.

לכאורה, העובד אך אם שווי המניה ירד בהמשך אל מתחת לשווייה ב"מועד המימוש", העובד ימצא את עצמו חב במס על הכנסה שבפועל אין לו. במצב כזה, רשויות המס לא יסכימו לתקן את השומה לפי השווי האחרון.

דוגמה

* ביום 1.1.03 עובד ישראלי קיבל באמצעות נאמן 1000 אופציות למניות בחברת האם.

* החברה המעבידה בחרה במסלול הכנסת עבודה, על מנת שהיא תהא זכאית לנכות את ההטבה כהוצאה.

* חברת האם נסחרת בארה"ב בלבד, כך שמניותיה הינן בגדר נייר ערך זר.

* מחיר המימוש הוא 10$ למניה.

* האופציות ניתנות למימוש (היינו – סוף תקופת Vesting) ביום 1.1.05.

* במועד זה מחליט העובד לממשן על ידי המרתן למניות.

* שווי המניה בזמן המימוש הינו 100$.

* במועד זה חל העובד אירוע מס רעיוני על שווי ההטבה בסך 90,000$ = 1000 אופציות כפול 90$ (סך שווי ההטבה:10$-1000$).

* סך זה חב במס רעיוני בשיעור שולי מרבי של 60% (כולל מס בריאות וביטוח לאומי).

* לאחר מועד המימוש שווי המניה צונח ל- 15$ ומתייצב לפי שווי זה והעובד מוכר את המניות.

* יוצא כי הרווח הכולל של העובד בפועל הינו רק 5,000$ = 1000 כפול 5$ (10$-15$). ואולם, העובד חויב במס לפי בסיס של 90,000$ כאמור לעיל, ועוד בשיעור רגיל.

* אומנם העובד יהא זכאי לקזז את הפסד ההון שנוצר לו, אך בכללה יורדת אפשרות זו אינה רלוונטית וחסרת ערך ממשי.

מסלול רווח הון

מניות לא נסחרות – רווח הון: אם החברה המעבידה בחרה במסלול רווח הון, והנאמן החזיק במניות עד לפחות תום התקופה של 24 חודשים מתום שנת המס שבה הוקצו המניות והופקדו בידי הנאמן, יראו את הכנסתו של העובד כרווח הון בסכום שווי ההטבה, והוא יחויב עליו במס במועד המימוש בשיעור של 25%. שיעור זה יחול ללא קשר לסוג ני"ע, זר או שאינו זר.

לעניין ניכוי ההטבה בידי המעביד

חברה מעבידה שבחרה במסלול רווח הון, לא תהא זכאית לנכות את הוצאות השכר בשל ההקצאה, גם אם נמכרה המניה לפני שחלפו 24 חודשים מיום ההפקדה בידי נאמן וראו בהכנסתו של העובד כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה.

מניות נסחרות – פיצול לשני חלקים: חלק פירותי וחלק הוני

ואולם, אם היתה המניה המוקצית מניה הרשומה למסחר בבורסה בישראל או מחוץ לישראל, או מניה בחברה שמניותיה נרשמו למסחר בתוך 90 ימים ממועד ההקצאה, לא יראו את כל סכום שווי ההטבה כרווח הון. במצב כזה, ההכנסה תחויב במועד המימוש אך הסכום יפוצל לשני חלקים, חלק פירותי וחלק הוני:

חלק פירותי

חלק שווי ההטבה בגובה ממוצע שוויין של מניות החברה בבורסה בתום 30 ימי המסחר שקדמו להקצאה, או בתום 30 ימי המסחר שלאחר הרישום למסחר כאמור, לפי העניין, בניכוי ההוצאות, ייחשב כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(1) או (2) לפי העניין ויחולו עליו שיעורי המס הרגילים.

חלק הוני

יתרת שווי ההטבה תיחשב כרווח הון החייב במס בשיעור של 25%, ללא קשר לסוג ני"ע (זר או לא), ובלבד שהסכום שנקבע כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(1) או (2) כאמור לעיל, לא עלה על שווי ההטבה במועד המימוש.

תיאום הוצאות

לעניין תיאום ההוצאות שהוציא עובד ברכישת המניה המוקצית (עלות מימוש), הוצאות אלה יוכפלו במדד יום ההקצאה או יום הרישום למסחר, לפי הענין, ויחולקו במדד יום ההוצאה, והכל יתואם מיום ההקצאה או הרישום, לפי הענין, ועד למועד המימוש.

בכל מקרה, אם מועד המימוש חל לפני שחלפו 24 חודשים מיום ההפקדה בידי נאמן, יראו את הכנסתו של העובד, כולה, כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(1) או (2), לפי הענין, והיא תחוב בשיעורי מס רגילים.

לעניין ניכוי ההטבה בידי המעביד

היה ובמועד ההקצאה היו מניות החברה נסחרות בבורסה כאמור לעיל, והחברה בחרה במסלול ההוני, היא תהא זכאית לנכות כהוצאה את חלק ההטבה הגלום בזכות שהוענקה במועד הענקתה, ובלבד ששווי ההטבה לא יעלה על סך כל שווי ההטבה במועד המכירה.

סיכום - מיסוי אופציות

להלן סיכום של הדברים בצירוף הערות:

1. הקצאה באמצעות נאמן:

1.1 מניות לא נסחרות

מועד אירוע המס – במימוש.

סוג אירוע המס - לבחירת החברה: הוני (1) או פירותי (2).

שיעור המס – על החלק ההוני: 25%; על החלק הפירותי: שיעור מס רגיל (3).

התרת הוצאות לחברה (4) - רק אם נבחרה האופציה הפירותית

1.2 מניות נסחרות (6):

מועד אירוע המס – במימוש.

סוג אירוע המס - חלקו פירותי (7) ויתרתו רווח הון.

שיעור המס – על החלק ההוני: 25%; על החלק הפירותי: שיעור מס רגיל (3).

התרת הוצאות לחברה (4) - רק רק בגין החלק הפירותי.

2. הקצאה ללא נאמן:

2.1 מניות לא נסחרות:

מועד אירוע המס – במימוש.

סוג אירוע המס - פירותי (2).

שיעור המס – רגיל (3).

התרת הוצאות לחברה (4) – לא מותרות.

מניות נסחרות:

מועד אירוע המס – במימוש.

סוג אירוע המס - בהקצאה – פירותי (2) ובמימוש – הוני.

שיעור המס –על החלק הפירותי: שיעור מס רגיל (3). על החלק ההוני: 25% או 35% עד שנת המס 2007 ולאחר מכן 15% באופן ליניארי, הכל לפי סוג ני"ע (7).

התרת הוצאות לחברה (4) – רק בגין החלק הפירותי.

הערות לסיכום:

(1) הוני - בתנאי שחלפו 24 חודשים מתום שנת המס שבה הוקצו המניות והופקדו אצל הנאמן.

(2) פירותי - 2(1)או 2(2), בהתאם לעניין. התקרה לביטוח לאומי תהיה ככל הנראה סביב 35 אלף ש"ח, אם כי הדבר לא סופי.

(3) שיעור המס השולי המרבי העשוי להגיע עד כ- 60% (בתוספת ביטוח לאומי וביטוח בריאות. אין תקרה לביטוח לאומי בשנת 2002 ו- 2003).

(4) הוצאות – בגובה הכנסות העובד או סכומי ההשתתפות, לפי הנמוך.

(5) מניה נסחרת – או מניה שנרשמה למסחר בתוך 90 יום מיום ההקצאה.

(6) חלק פירותי – ובלבד שחלק זה אינו עולה של שווי ההטבה במועד המימוש.

(7) א. 15% על מכירת ני"ע הנסחר בבורסה בישראל, לרבות ני"ע של חברה הנסחרת בחו"ל וביצעה רישום כפול גם בישראל.

ב. ני"ע זר שנמכר לפני שנת המס 2007 – 35%.

ג. ני"ע זר שנמכר לאחר שנת המס 2007 – על חלק רווח ההון הריאלי שעד יום המעבר - 35% , ועל יתרת רווח ההון הריאלי - 15% (באופן ליניארי).