השלכות רלוקיישן על מיסוי אופציות

כאמור, אחד המאפיינים של תעשיית היי-טק הוא רמת הניוד הגבוהה של העובדים. כאשר עובד ישראלי מקבל אופציות בזמן היותו תושב ישראל, מעתיק את מקום מושבו ומרכז חייו לארה"ב (Re-Location) ובמהלך התקופה מממש את האופציות שלו כשהוא תושב חוץ, או להפך, נשאלת השאלה באיזו מדינה תחויב הכנסתו?

בחינת כללים

ככלל, באותם המקרים שבהם העתקת מקום המושב היתה למדינה עמה יש לישראל אמנת מס, כמו ארה"ב, יש לבחון את "כללי שובר השוויון" הקבועים באמנה על מנת להכריע באשר לתושבותו של העובד. לאחר מכן, יש לבחון את כללי המיסוי המתייחסים באמנה לרווח הון ו/או להכנסת עבודה, בהתאם לאופי ההכנסה. ולבסוף, את השלכות המס הן בישראל והן בארה"ב על פי הדין הפנימי של שתי המדינות בכפוף לאמנת המס בין ישראל לארה"ב.

מקרים של פטור ממס

ייתכנו לעיתים מקרים שבהם ניתן יהיה לתכנן רלוקיישן של עובד החוזר לישראל בדרך שתביא לפטור ממס בשתי המדינות. כך, למשל, אם הרווח מהאופציות שהוקצו לפי מסלול 102 או ליד 102 נחשב לרווח הון, ולא כהכנסת עבודה, הרי שעל פי רוב אמנות המס של ישראל, כולל האמנה עם ארה"ב, יהא העובד פטור ממס בארה"ב (אם וככל שמכירת המניות נעשתה לאחר ביצוע הרלוקיישן, ובשעה שהוא נחשב כבר לתושב ישראל על פי האמנה) וכן בישראל ינתן פטור מכוח סעיף 97(ב) לפקודה ("סעיף הציונות").

באופן דומה, אם הרווח ממימוש אופציות שהוקצו לפי מסלול 3(ט), נחשב להכנסת עבודה, הרי שמכוח ההסדר של הכנסת עבודה באמנות המס, החלק היחסי מהרווח שנצמח לאחר שהעובד שינה את מקום מושבו ועבר לארה"ב, יהא פטור בדרך כלל ממס בישראל.

עמדת נציבות מס הכנסה

העמדה הבסיסית של הנציבות היא כי כל ההטבות הנ"ל ניתנו לעובד כחלק ממערכת התגמול בעד עבודתו בישראל וכי הן חייבות במלואן במס בישראל. עם זאת, במקרים שבהם הוכח לפקיד השומה כי העובד אכן שינה את מקום מושבו במהלך תקופת ההבשלה, הסכימה הנציבות לעיתים לפטור ממס בישראל את החלק מהרווח הכולל בהתאם לתקופת עבודתו בישראל ובחו"ל, כפי שיפורט בהמשך.

השאלה הקריטית

לפיכך, השאלה הקריטית היתה אפוא שאלת קביעת התושבות של העובד בהתאם למבחני שובר השוויון באמנות המס. שכן, אם יוכרע כי העובד נשאר "תושב ישראל", הרווח עשוי להתחייב במלואו במס בישראל. זאת גם בהנחה שמדובר בהכנסה הונית שהופקה בחו"ל.

לפני הרפורמה

לפני הרפורמה, נציבות מס הכנסה פרסמה את גישתה ביחס למיסוי האופציות בהקשר זה. עמדת הנציבות היתה כי עובד אשר עבר לעבוד בארה"ב למשל, והוא נחשב תושב ארה"ב, ישלם מס בישראל על החלק היחסי מההכנסה הנובעת ממימוש האופציות בהתאם ליחס שבין תקופת הצמיחה של האופציות בה היה העובד תושב ישראל לבין כלל תקופת הצמיחה של האופציה.

ניתוח המסלולים של הקצאת אופציות לעובדים לפני הרפורמה בעקבות ביצוע רלוקיישן מישראל לארה"ב

נבחן להלן את השלכות המיסוי של הקצאת מניות ואופציות לעובדים על פי כל אחד מהמסלולים שנהגו לפני הרפורמה בהתאם לעמדת הנציבות. לשם פישוט הדברים נניח שתי הנחות:

(1) האופציות או המניות הוענקו לעובד בזמן שהיה תושב ישראל, כאשר לאחר מכן שינה העובד את מקום מושבו לצורכי מס והפך במועד מוסכם וברור לתושב חוץ.

(2) האופציות הוענקו ביחס למניות סחירות, כך שלא קיים כל קושי להעריך את שוויין ביום ביצוע הרלוקיישן.

א. הקצאת מניות לעובדים - כללי

כאשר מקצים לעובד מניות בחברה ומכירת המניות נעשית לאחר שהעובד מבצע רלוקיישן, הרווח שנצמח לעובד ביום ההקצאה יחויב כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה ואילו רווח ההון שנצמח לאחר מועד זה יחויב במס על פי סעיף 89(ב)(2) לפקודה.

ב. הקצאת אופציות למניות במסלול 3(ט)

מימוש האופציות לפני ביצוע רלוקיישן

כאשר הוקצו לעובד אופציות למניות והעובד מימשן לפני שביצע רלוקיישן, אך מכר את המניות לאחרי כן - הרווח שהופק ביום מימוש האופציות למניות יחויב במס, כהכנסת עבודה; ואילו רווח ההון שנוצר ממועד זה ועד למכירת המניות ימוסה בהתאם לסעיף 89(ב)(2) לפקודה.

מימוש האופציות אחרי ביצוע רלוקיישן

כאשר הוקצו לעובד אופציות למניות והעובד מימשן לאחר שביצע רלוקיישן - הרווח יחויב במס בישראל כהכנסת עבודה, באופן ליניארי. אם האופציות שקיבל העובד מהוות תגמול המתייחס גם לעבודתו בחברה לפני תקופת ה-VESTING, עמדת הנציבות היא שיש לקבוע במונה את התקופה המתחילה ביום תחילת עבודתו בחברה ועד למועד שינוי התושבות ובמכנה, בהתאמה, את התקופה שמיום תחילת עבודתו בחברה ועד למועד גמר ה-VESTING.

ג. הקצאת מניות/אופציות לפי סעיף 102 לפקודה או במסלול "ליד 102"

על פי מסלול 102 ומסלול ליד 102, אירוע המס חל ביום בו נמכרו ניירות הערך, קרי - המניות או האופציות, או ביום שהועברו מהנאמן על שם העובד (להלן: מכירה). באותם מקרים שבהם ההקצאה בוצעה בתקופה שבה העובד עבד בישראל אך מכירת ניירות הערך נעשתה לאחר שינוי תושבותו - עמדת הנציבות היא כי יש לחייב במס חלק מהרווח ממכירת ניירות הערך במועד מכירתו.

קביעת תקופה

שוב, אם ניירות הערך שקיבל העובד מהוות תגמול גם ביחס לעבודתו בחברה לפני תקופת ה-VESTING, אזי לפי עמדת הנציבות יש לקבוע במונה את התקופה שמיום תחילת עבודתו בחברה ועד למועד שינוי התושבות ובמכנה, בהתאמה, את התקופה שמיום תחילת עבודתו בחברה ועד למועד גמר ה-VESTING.

דוגמה: (א) העובדות

* עובד תושב ישראל קיבל אופציות בחברה הנסחרת בארה"ב ביום 1.1.99

* האופציות ניתנות למימוש (היינו – סוף תקופת Vesting) ביום 1.1.04.

* ביום 1.1.05 מימוש העובד את האופציות בהיותו תושב ארה"ב.

(ב) ניתוח

* תקופת הצמיחה של האופציות הינה 5 שנים (מיום 1.1.99 ועד יום 1.1.04), מתוכה היה העובד תושב ישראל שנה אחת בלבד (מיום 1.1.99 עד יום 1.1.00).

* חלק תקופת הצמיחה ה"ישראלית" מתוך כלל תקופת הצמיחה הינו 20% (1/5). היינו – 20% מהכנסה חייבת במס. בהתאם לשיעור של 42.5%, כפי שנקבע בעבר כפשרה על ידי נציבות מס הכנסה ביחס לאופציות לניירות ערך זרים.

* המס אפקטיבי בישראל יהא, לפיכך, 8.5% בלבד .

(ג) מספר הערות

יש להיות ערים כאן למספר נקודות:

1. מועד המימוש בפועל אינו רלבנטי אלא רק תקופת הצמיחה.

2. שיטת החישוב האמורה לעיל חלה, בשינויים המתחייבים, גם מקום בו:

(א) העובד קיבל את האופציות בזמן היותו תושב ארה"ב ותקופת הצמיחה מסתיימת לאחר חזרתו לישראל;

(ב) העובד קיבל את אופציות בזמן היותו תושב ישראל, לאחר מכן הוא יצא לארה"ב למספר שנים, חזר לארץ, ורק לאחר חזרתו הסתיימה תקופת הצמיחה.

לאחר הרפורמה

החל מיום 1.1.2003, על עובד תושב ישראל שמשנה את מקום מושבו והופך לתושב ארה"ב, יחול אירוע מס הוני רעיוני. יראו אותו - ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושבי ישראל, כאילו מכר באותו מועד את נכסיו ההוניים ואת האופציות או המניות שהיו לו באותו מועד. עובד כאמור יהא רשאי לבחור בין שתי חלופות:

(1) לשלם את המס במועד שבו הוא חדל להיות תושב ישראל;

(2) לשלם את המס במועד שבו מימש את הנכס, דהיינו במועד מכירת הנכס או מימוש האופציות.

שיעור המס שיחול על אופציות בעקבות רלוקיישן

שיעור המס שיחול על חלק הריווח החייב בידי עובד שחדל להיות תושב ישראל, יהיה לפי שיעורי המס הרגילים הקבועים בסעיף 121 לפקודה (שעשויים כאמור להגיע לכ-60%), בכל אחד מאלה:

(1) בהקצאת מניות באמצעות נאמן שלגביה בחרה החברה במסלול הכנסת עבודה;

(2) בהקצאת מניות באמצעות נאמן שלגביה בחרה החברה במסלול ריווח הון אולם המניה מומשה לפני תום התקופה;

(3) בהקצאת מניות שלא באמצעות נאמן;

בכל יתר המקרים יחול שיעור של 25%, ואם מדובר בני"ע זר יחול שיעור של 35%.

דוגמה: (א) נתונים

* עובד ישראלי קיבל 1000 אופציות למניות בחברת האם של החברה המעבידה הנסחרות בארה"ב ביום 1.1.03.

* ממוצע שוויין של מניות חברת האם בבורסה בתום 30 ימי המסחר שקדמו להקצאה הינו 30$.

* האופציות ניתנות למימוש (היינו – סוף תקופת Vesting) ביום 1.1.07.

* עלות המימוש היא 5$.

* החברה המעבידה בחרה במסלול רווח הון.

* ביום 1.1.07 מימש העובד את האופציות בהיותו תושב ישראל.

* שווי המניה במועד המימוש היה 100$.

* נניח כי לא חל שינוי בין מדד יום ההקצאה למדד יום המימוש.

(ב) ניתוח

במצב כזה, מכיוון שמדובר במניות נסחרות, והחברה בחרה במסלול רווח הון, ההכנסה תחויב במועד המימוש אך הסכום יפוצל לשני חלקים, לחלק פירותי ולחלק הוני:

(1) חלק פירותי

חלק שווי ההטבה בגובה ממוצע שוויין של מניות החברה בבורסה בתום 30 ימי המסחר שקדמו להקצאה, בניכוי ההוצאות, ייחשב כהכנסת עבודה. בדוגמה זו, הכנסת העבודה תהא בגובה 25,000$ = 1000 כפול 25$ (5$-30$). הכנסה זו תחויב במס בישראל ביום 1.1.07, הוא יום המימוש, ויחולו עליו שיעורי המס הרגילים. דהיינו עד כ- 60%.

(2) חלק הוני

יתרת שווי ההטבה תיחשב כרווח הון. יתרת שווי ההטבה הינה 75,000$ = 95,000$ (סך שווי ההטבה : 1000 כפול 95$ (5$-100$)) - 25,000$ (חלק שווי ההטבה שנחשב כהכנסת עבודה). סכום זה אף הוא יחויב במס בישראל ביום 1.1.07 (יום המימוש), ויחול עליו שיעור מס של 25%, למרות שמדובר בני"ע זר.

(ג) הוספת נתונים

* העובד יצא לארה"ב ונחשב לתושב שם החל מיום 1.1.04, דהיינו 3 שנים לפני תום תקופת Vesting.

* ביום 1.1.04 שווי המניה היה 50$.

* בעת מימוש האופציות ביום 1.1.07, היה העובד תושב ארה"ב.

* שווי המניה במועד המימוש היה 100$.

(ד) ניתוח 2

* אשר לישראל, ביום 1.1.04 יחול על העובד אירוע מס רעיוני. אם במועד זה לא ישלם העובד את המס, הרי שבמועד מימוש המניות הוא יחויב במס בישראל באופן הבא:

חלק פרותי

(1) החלק הפרותי - חלק זה לא יושפע משינוי מקום המושב, היות והחיוב התגבש כבר ביום ההוצאה ובטרם ההגירה לארה"ב. לפיכך, ההכנסה בגובה 25,000$ תחויב במלואה במס בישראל ויחולו עליה שיעורי המס הרגילים החלים על הכנסת עבודה (עד כ- 60%).

חלק הוני

(2) החלק ההוני - בשונה מהחלק הפרותי, החלק ההוני שיהיה חייב במס בישראל יקטן: יתרת שווי ההטבה תחויב במס בישראל רק בחלקה, כך שיחול חיוב רק על עליית הערך שנוצרה בין השווי שנקבע לעניין יום ההקצאה לבין שווי המניה ביום שהעובד הפך לתושב ארה"ב. בדוגמה זו: 20,000$ = 1000 כפול (50$ - 30$). שיעור המס שיחול על חלק זה יהיה בגובה 25% (למרות שנמדובר בני"ע זר), כאשר 50,000$ הנותרים יהיו פטורים ממס בישראל.

* אשר לארה"ב, הרי שיש לבחון כיצד סכום זה יסווג, כהכנסת עבודה או כרווח הון:

(1) הכנסת עבודה

אם ארה"ב תראה בחלק זה כהכנסה עבור עבודה שבוצעה בישראל לפני שהועבד הפך לתושב ארה"ב, הרי שסכום זה יהיה פטור ברגיל ממס בארה"ב. מנגד, אם ארה"ב תראה בחלק זה כהכנסה מעבודה שבוצעה לאחר שהעובד הפך לתושב ארה"ב, הרי שחלק זה ימוסה בארה"ב בשיעור שולי מרבי של 39.6%, לפני מס מדינתי וכו'.

(2) רווח הון

אם סכום זה יסווג כרווח הון, ארה"ב עשויה להטיל את מסיה אם העובד היה תושב בה בעת המימוש. במצב כזה, חשוב לוודא שיינתן בארה"ב "בסיס חדש" - step up basis. דהיינו – שהמחיר הרכישה לצורך חישוב הרווח החייב יהיה 50$ ולא 30$ או 5$. כך רק 50,000$ הנותרים, שמייצגים את עליית הערך שנצמחה בין המועד שבו הפך העובד לתושב ארה"ב לבין מועד המימוש, יתחייבו במס בארה"ב. שיעור המס שיחול על רווח זה יהיה: 20% - אם המניות הוחזקו יותר משנה אך פחות מ-5 שנים; או 18% - אם הוחזקו מעבר לתקופה של 5 שנים.

מספר טיפים לישראלים הנוסעים לעבוד בארה"ב

על כל עובד הייטק הנוסע לעבוד בארה"ב להקפיד על מספר נקודות חשובות שיקלו את עליו בדיוני המס בעת חזרתו לישראל, וביניהן:

(א) קבלת האופציות בארה"ב, לאחר הפיכתו לתושב שם.

(ב) מימוש האופציות לפני חזרתו לישראל, בפרט אם מדובר בהכנסת עבודה ולא ברווח הון.

(ג) תחילת עבודה אצל מעביד חדש בארה"ב בגין אופציות אלה.

(ד) מקום מגורים קבוע בארה"ב – רצוי כי בישראל לא תעמוד לרשותו דירה או שדירתו תושכר.

הטבות מס לתושבים חוזרים

עד כה הסברנו את הטבות המס הגלומות בתושבות בארה"ב וציינו כי קיימים מקרים בהם רצוי לעכב את החזרה לארץ משיקולי מס. אולם, לאחר שחוזרים לארץ ומתאוששים מהתורים בנתב"ג, שלושים מעלות החום ושישים אחוזי המס, אולי נחמה כלשהי תמצא בסעיף 97(ב) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה היה בעבר במוקד דיונים חוזרים ונשנים בין הרשויות למשלמי המס.

סעיף פטור ממס על רווח הון

במסגרת הרפורמה הסעיף תוקן והוחל במפורש גם על תושב חוזר, אשר הוגדר כמי ששהה דרך קבע בחו"ל במשך לפחות 3 שנים רצופות לאחר שחדל להיות תושב ישראל. הסעיף מקנה פטור ממס על רווח הון ממכירת נכס שהיה לתושב חוזר מחוץ לישראל, לפני היותו תושב ישראל. הפטור חל באופן ליניארי על עליית הערך שחלה על הנכס מיום רכישתו ועד 10 מיום שהפך המוכר שוב לתושב ישראל.

מקרה של ני"ע זר

הרווח שיצמח ממועד זה ואילך ימוסה בישראל בשיעור של 25%, במקום 50% לפני הרפורמה. היה ומדובר בני"ע זר יחולו השיעורים הבאים:

(א) ני"ע זר שנמכר לפני שנת המס 2007 – 35%.

(ב) ני"ע זר שנמכר לאחר שנת המס 2007 – על חלק רווח ההון הריאלי שעד יום המעבר – 35% , ועל יתרת רווח ההון הריאלי – 15% (באופן ליניארי).

כדי שפטור זה יחול יש לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, כי התושב החוזר רכש את הנכס מחוץ לישראל בתקופת שהייתו מחוץ לישראל; השניה, כי אותו נכס, לרבות הזכות או הזכות בחברה תושבת חוץ, אינו מהווה זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל.

להביא בחשבון את ההקלה

לפיכך, יחיד אשר מתעתד לחזור לארץ מארה"ב רצוי שיביא בין יתר שיקוליו גם את קיומו של הקלה זו, ולא ימהר למכור נכסים בעודו תושב חוץ. בדרך זו ניתן להימנע מתשלום מס בשתי המדינות: בישראל – מכוח סעיף 97(ב) לפקודה; ובארה"ב – מכוח סעיף 15 לאמנה, כל אימת שתנאי הסעיף מתקיימים.

למי הדבר רלוונטי

במיוחד הדבר רלוונטי לגבי עובדים שלאחר שהפכו לתושבי ארה"ב קיבלו אופציות למניות בחברה תושב חוץ הנסחרת בארה"ב או בחברה שאינה נסחרת כלל, כאשר החברה המעבידה בחרה במסלול ההוני. במצב כזה, עליית הערך שנוצרה מיום ההקצאה ועד 10 שנים מהיום שבו חזר העובד לישראל, תהא פטורה ממס בישראל, גם אם המימוש בוצע בישראל. בדרך כלל, הרווח יהיה פטור ממס גם בארה"ב מכוח האמנה, כפי שהוסבר לעיל. המשמעות היא פטור מוחלט ממס על הרווח מימוש האופציות.

במה מותנה הפטור בישראל

אך לעניין הפטור בישראל, יש לשים לב שהוא מותנה בכך שאותן האופציות למניות בחברה תושבת חוץ, אינן מהווה זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל. לאור זאת, ייתכן ורשויות המס בישראל יטענו כי אופציות למניות בחברת אם תושבת ארה"ב הינן בגדר זכות בעקיפין לנכסי חברת הבת שהינה תושב ישראל, ולפיכך לא חל על מכירתן הפטור האמור; או כי ני"ע של חברה תושבת חוץ הנסחרת בחו"ל וביצעה רישום כפול גם בבורסה בישראל – הינו נכס בישראל.

לטענות אלו אין בידינו להסכים, היות והן אינן מעוגנת בלשון המסייגת של החוק, נוגדת את הרציונל שעומד בבסיס הפטור האמור ובמידה רבה אף מרוקנת אותו מתוכן, ונוגדות את המטרה של הרישום הכפול בישראל.

הטבת מס נוספת לתושב חוזר

הטבת מס נוספת לתושב חוזר (ששהה בארה"ב במשך 3 שנים מיום שחדל להיות תושב ישראל) הינה פטור ממס במשך 5 שנים מהמועד בו הפך לתושב ישראל, לגבי הכנסה מריבית, דיבידנד, או דמי שכירות שאינן בגדר הכנסות מעסק, אשר מקורן בנכסים מחוץ לישראל. לדוגמה: פיקדונות בארה"ב או במקום אחר בחו"ל, דיבידנדים המתקבלים מחברות תושבות חוץ בבעלותו, דמי שכירות מנכס מקרקעין הנמצא בחו"ל וכו'.

מתי הפטור יחול

הפטור האמור יחול בתנאי שההכנסות נצמחו מנכסים שנרכשו בחו"ל ושהיו לו מחוץ לישראל לפני שנעשה תושב, ולגבי תושב חוזר - גם בתנאי שהנכסים נרכשו אחרי צאתו מישראל. בנוסף להקלה זו, כוללת הרפורמה הקלות ביחס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים על פיקדונות מט"ח במוסד בנקאי בישראל.

סיכום

הן בהגירה לארה"ב והן בחזרה לארץ ניתן ליהנות מהטבות מס. אולם, בשני המקרים יש לבצע תכנון מקדים אשר בלעדיו עשויות להיגרם תאונות מס. מילת המפתח בתכנונים אלה הינה תושבות – בכדי ליהנות מהמיסוי הנמוך יחסית בארה"ב, מבלי להשלים מס בארץ, כמו גם מפטור לתושב חוזר יש לבסס את התושבות במדינת האמנה לפי שוברי השוויון שקבועים באמנת המס בין ישראל לארה"ב. יחיד אשר לא מקפיד על מבחן בית הקבע עשוי להידרש להשלים בישראל את כל הפרשי המס הנובעים מהמיסוי הנמוך בארה"ב לעומת המס הגבוה בארץ - ובא לציון גואל.