אנחנו לא לבד

אמצע הלילה, הכביש חשוך ואתה מתנהל במהירות על-חוקית. הגלאי המתוחכם שקנית לא מראה סימני חיים ואתה כבר יודע שבכביש הזה אין מצלמות מהירות. כדי להיות בטוח לגמרי, אפילו דאגת לשיחת נימוסין קצרה עם הבן-דוד שהתגייס למשטרת התנועה. רק כדי לוודא ששוטרי התנועה לא מגלים עניין מיותר בקטע הכביש האהוב עליך.

שלושה ימים מאוחר יותר אתה מוצא בתיבת הדואר מעטפה קטנה. הכיתוב "משטרת ישראל" ודאי לא מבשר טובות. אתה פותח את המעטפה ומגלה קנס על סך 750 שקלים בגין "נסיעה במהירות גבוהה מהמותר בכביש בין-עירוני". על החתום: הלווין המשטרתי. נשמע לכם דמיוני?

הטכנולוגיה המתפתחת כמעט בכל תחום גוררת בעקבותיה בשנים האחרונות דיונים לא מעטים בנושא צנעת הפרט. אמצעים טכנולוגיים מתקדמים מעניקים לנו חיים נוחים אמנם, אך לא פעם מאפשרים לחברות וארגונים שונים לאגור מידע רב עליכם. אתם ודאי מודעים לכך שחברות האשראי מסוגלות לציין בדיוק נמרץ מהי המסעדה החביבה עלינו. מועדוני לקוחות מעודכנים היטב בסוג המצרכים שאנו רוכשים במרכולים, וביל גייטס, ההוא ממיקרוסופט, יודע מתי בדיוק התחברתם לאינטרנט.

חבר לחיים

אולם בעוד נתוני כרטיסי אשראי, מועדוני לקוחות ותוכנות שונות הם עניין של בחירה, הרי שלאחרונה אנו זוכים לחבר נוסף לחיים, באדיבות חברות הביטוח. מערכות איתור לרכב, אותן נדרשים בעלי מכוניות להתקין לצורך ביטוח, נועדו אמנם במקור למנוע גניבה או לפחות לזהות את מיקום הרכב "המושאל". אבל הן יודעות לעשות עוד כמה דברים, חלקם טוב, חלקם בפירוש יכול להיות רע.

זוכרים את סיפור הפתיחה הדמיוני? ובכן, יש לנו חדשות לא טובות עבורכם. הוא מציאותי. הטכנולוגיה המאפשרת מדידת מהירות, העברת המידע למוקד ומשלוח "קנס אוטומטי" לנהג העבריין כבר קיימת. למעשה, הפרט המטעה בכל הסיפור קשור רק ללוח הזמנים. אין שום סיבה הרי להמתין שלושה ימים עד למשלוח, זאת מכיוון שמספיקות 24 שעות בלבד לכל התהליך. החדשות היותר טובות הן שטכנולוגיה זו לא נמצאת (עדיין) בידי משטרת התנועה, אלא רק בידיהן של שלוש חברות האיתור הפעילות כיום בארץ. וכולן, "איתוראן", "פוינטר" ו"סקיילוק" של רב-בריח, שומרות את הקלפים קרוב לחזה.

כדי לדעת בדיוק במה מדובר, כמה מידע יש, מה אפשר לעשות ומי יכול לעשות את זה, החלטנו לפגוש את האנשים העומדים מאחורי הלוויינים. למעשה, בנקודה זו כדאי אולי לציין כי רק בסקיילוק מדובר בלווינים של ממש, ואילו שתי החברות האחרות עושות שימוש בתחנות ממסר קרקעיות. התוצאה אולי זהה, התשובות להן זכינו, לא ממש.

העיקר התוכן

אך לפני שאנו מדלגים אל העתיד המאיים, כדאי אולי ללמוד מעט על מה שמציעות לנו חברות האיתור כבר היום. ניר שרצקי, מנכ"ל איתוראן בישראל, טוען כי הבין כבר לפני שנתיים שאיתור הרכב במקרי גניבה, מנצל רק חלק קטן מהיכולת הטכנולוגית של מערכות קיימות. זו גם הסיבה לכך שאיתוראן מציעה היום ללקוחותיה שירותי תוכן מבוססי מיקום, תחת השם "Mr. Big". למעשה, מדובר בעזרה סלולרית לניווט על-ידי מוקד שירות שעוקב ברציפות אחד הרכב, ומעניק עזרה לנהגים תועים או תוהים. נכנסתם בשערי עיר הבירה ואין לכם שום מושג כיצד להגיע לרמאללה נניח? המוקדן ידריך אתכם בטלפון, תוך שהוא נעזר כמובן במפה דיגיטלית עליה מסומן מיקומכם. כדי להימנע מפקקים אפשריים, זוכה אותה מפה לעדכון שוטף ממוקד התנועה של קול ישראל. אבל בכך לא מסתיים הסיפור. רוצים לדעת היכן כדאי לאכול ארוחת צוהריים, היכן ממוקמת תחנת הדלק הקרובה ביותר או כספומט קרוב? גם אלו ניתנים לזיהוי.

אז נכון, מדובר עדיין במענה אנושי ומעט פחות ידידותי ממערכות ניווט משוכללות הפועלות באירופה זה שנים מספר. אך כאן אתם מקבלים גם "שכבות עדכון" שונות, כולל אפילו שירותי רפואת חירום וכנראה גם קול אנושי מעט יותר מהגברת הדיגיטלית המוכרת. ובכל מקרה, מבטיחים לנו כי זו רק ההתחלה.

הייתה גדר?

ויכוחים פוליטיים על גדר הפרדה אינם מעניינים כרגע את אבנר מיימון, סמנכ"ל השיווק של סקיילוק מבית רב-בריח. אחרי הכל, הספיקו שם כבר לבנות לא מעט גדרות הפרדה, אלקטרוניות דווקא. על מסך המחשב של האיש מולי אפשר לגלות אפילו לא מעט כאלה, התוחמות אזורים שלמים בארץ ומנוטרות באופן קבוע על-ידי מערכת הלוויינים של החברה. כך לדוגמה "מגודר" כביש החוף משני צדדיו. נהג משאית המצוידת בסקיילוק, שיחליט לסטות ממסלולו לטובת ביקור אצל הדודה בחדרה, עלול למצוא עצמו מהר מאוד מדווח כ"עריק" ברישומי מנהל צי הרכב שלו. ואת זה הוא לא רוצה.

איפה הילד?

יום שישי. הילד בן ה-18 לקח את הרכב לרגל חגיגות שלושה חודשים לרשיון הנהיגה. בהמשך לחקירה מאומצת של ההורים, הוא גם מודה כי בכוונתו לנסוע לתל אביב עם חברים, לסיבוב קצר הכולל ביקור ארוך במועדון ריקודים. שש שעות מאוחר יותר, מגלים ההורים המודאגים כי הבחור לא חזר. גם הטלפון הסלולארי אינו זמין. אתם יכולים לתאר לעצמכם את התחושה.

אלא שיש פתרון, והוא זמין לכולם. כך מסביר לנו מורן צמחי, סמנכ"ל השיווק של "פוינטר". שם מציעים ללקוחות אפשרות איתור מקוון של הרכב שבבעלותם באמצעות גלישה באינטרנט. הקלדת סיסמה וכניסה לאתר המתאים מאפשרת בדיקה מהירה. אם היא מעלה כי הרכב נמצא באזור טול כרם למשל, יש כנראה סיבה לדאגה. אם הוא חונה לבטח ברחוב קטן בתל אביב, באזור בתי הבילוי, סביר להניח שהבן עסוק עדיין בפיתוח מיומנויות ריקוד.

הולכים קדימה

אבל למרות כל אותם חידושים, אותנו בכל זאת מעניין העתיד. מתי למשל תהיה גם בישראל אפשרות להודיע למוקד מצוקה ייעודי על תאונה חלילה, בדיוק כמו בארצות שמעבר לים. במקרה כזה משדר הרכב אות מצוקה, מודיע למוקד על מיקומו ואפילו פותח קו שיחה ישיר באמצעות טלפון סלולארי על-מנת לוודא את מצבם של הפצועים ברכב. "הטכנולוגיה הזו קיימת גם אצלנו" מסכימים כל השלושה, ומסבירים מייד כי "מבחינה טכנולוגית נמצאת ישראל בין המובילות בשירותים מבוססי מיקום".

"הכל עניין של דרישה, שאינה קיימת היום" מסביר ניר שרצקי. לדבריו, ניתן כיום לקיים שיחה דו-כיוונית מלאה עם הרכב. סוג המידע המתקבל ממנו תלוי רק בדרישת הלקוח. כך לדוגמה אין בעיה טכנית לזהות אם נפתחה כרית אוויר במקרה של תאונה, את מהירות הנסיעה, מספר הקילומטרים שעבר מרגע נתון, תכיפות השימוש במערכת הבלימה, תקלה מכאנית בהתהוות ועוד.

ב"פוינטר" יודעים לספר למשל על מקרה בו אישה מודאגת התקשרה למוקד בחיפוש אחר בעלה. בדיקה קצרה העלתה שהרכב נמצא במרכזו של יער בן-שמן, מה שהעלה כמובן חשד ראשוני. בירור מעמיק יותר גילה שהרכב מונע, ועומד במקומו סגור. אנשי המוקד הזעיקו למקום מסוק משטרתי, אך זה התקשה לזהות את הרכב בסבך העצים. בשלב זה הפעילו אנשי המוקד ממרחק את האזעקה הקולית, כמו-גם את אורות המכונית, כדי להקל על טייס המסוק באיתור הרכב. כשהגיעו אנשי המשטרה למקום גילו כי הבעל ניסה להתאבד באמצעות חיבור צינור מהמפלט לתא הנוסעים. הבעל ניצל.

לאחרונה שמענו גם על ניסיונות שיווק בארה"ב של "קופסה שחורה", היודעת לעקוב אחר נתוני הנסיעה ולשדר אותם למחשב הביתי. כך יוכלו הורים מודאגים לגלות באיזו מהירות נוסע הילד, באיזו עוצמה הוא בולם ומה המרחק שעבר. לשמחתם של נהגי ישראל הצעירים, האנשים אותם פגשנו אינם מאמינים כי לטכנולוגיה זו יהיה ביקוש רב אצלנו. אבנר מתקשה לראות את הצעיר הישראלי שיסכים למעקב הורים צמוד. מורן מתעכב דווקא על המחיר הגבוה שמגיע לכמה מאות דולרים, וטוען כי ההורה הישראלי אינו מוכן (עדיין) להוצאה שכזו. ובאותה הזדמנות הוא מסביר לנו כי מערכת דומה כבר פועלת בישראל, אם כי המטרה שונה. "דלקנים" חכמים יודעים להעביר למנהלי ציי-רכב את אותו מידע בדיוק, מבלי לערב את ההורים.

אז מה כן?

למרות זאת, יש מספר חידושים טכנולוגיים הצפויים גם לנו בעתיד הקרוב. באיתוראן מבטיחים להעניק ללקוחות החברה בעתיד מידע עדכני על זמן ההגעה מנקודה לנקודה. עם כל הכבוד לתזמוני גלגל"צ, שם גם יהיו מסוגלים לאתר את הרכב שלכם, לחשב באופן סטטיסטי את מהירות נסיעתם של כלי-רכב נוספים באותו נתיב ולהעביר לכם את הזמן המדויק לו תידרשו כדי להגיע מנקודה לנקודה, בהתאם למצב התנועה.

בפוינטר לעומת זאת בחרו במסלול הסלולארי כדי להציע איתור אישי. תוך חודש תחל החברה להציע שירותי איתור אישיים באמצעות חברת "פלאפון". חיוג לשירות 007* יעביר את הלקוח למוקד ויאפשר את איתורו באמצעות הפלאפון.

אולם יש גם אזרחים הצפויים להיפגע מהטכנולוגיה המתפתחת, דוגמת סדרני תחנות מוניות. הקריאה "מי פנוי באלנבי?" עשויה בהחלט להיעלם מהעולם, כמו במקרה של תחנת המוניות הירושלמית "און-ליין". זו עושה שימוש במערכות איתור לקביעת מיקומן של מוניות ומפעילה אותן באמצעות מערכת ממוחשבת. נהגי המוניות נשלחים לנוסעים הממתינים על-פי מיקומם והחלטת המחשב.

ויש נוספים שיוכלו ליהנות מהפיתוחים השונים. אולי לא ידעתם, אך כיום נערכים אצלנו ניסויים ראשונים ב"ביטוח צודק", כזה שמחירו ייקבע על-פי המרחק אותו עובר המבוטח. מעקב אחר נהגים יאפשר רישום מדויק של המרחק אותו עברו במהלך השנה, והנחות ניכרות בביטוח לממעטים בנסיעה.

חזון אחרית הלווינים

אז איך בדיוק רואים מנהלי חברות האיתור את העתיד הטכנולוגי? שרצקי מאמין כי הדרישה למידע רק תלך ותגבר, ובמרכזה יעמדו שירותי תוכן. לדבריו, בשנים הקרובות יהיה מי שירכוש מערכת איתור גם אם חברת הביטוח לא תחייב אותו, ובכל מקרה לא רק בשילוב מערכת אזעקה. זאת, רק כדי ליהנות ממגוון שירותים מבוססי מיקום.

את נושא צנעת הפרט פותר שרצקי במדיניות נוקשה מאוד בכל הנוגע להעברת המידע. כך לדוגמה אינה מאפשרת איתוראן ללקוחות פרטיים גישה לאיתור רכבם באמצעות האינטרנט, ובנוסף מחתימה את עובדיה על הסכמי סודיות מחמירים והסכמה לבדיקות פוליגרף.

מיימון מעדיף להתמקד בעתיד בתחום ההגנה מפני גניבות רכב. לתפיסתו, שירותים נוספים יוצרים עומס על המערכת ופוגעים בדרישה בסיסית להגנה מלאה מפני גניבות. היום מציעה סקיילוק ללקוחות פרטיים אפשרות לאתר את רכבם באינטרנט, אף היא באמצעות סיסמה. לדעתו, אין כל סיבה לדאוג לאובדן הפרטיות הצפוי.

במקרה של מורן צמחי, העתיד הטכנולוגי נמצא דווקא בידיהן של יצרניות הרכב. להערכתו, מערכות סלולאריות ומערכות אבחון מתקדמות שיותקנו בכלי הרכב כבר על פס הייצור, ישמשו כבסיס למערכות איתור משלימות ומגוון שירותים טכנולוגיים נוסף. כך לדוגמה הוא צופה עתיד בו מרכז הבקרה יהיה מסוגל להסביר לנהג כיצד מכוונים את מערכת בקרת האקלים, להתריע על תקלה במנוע לפני שהיא זוכה לביטוי במערכות האזהרה של הרכב עצמו, ואפילו להמליץ על מוסך קרוב.

כך שהעתיד הטכנולוגי, אם להאמין לאנשים שמייצרים אותו, נראה וורוד למדי. שירותים מתקדמים, בטיחות גבוהה, ביטוח זול ועזרה בכל תחום בו ניקלע לצרה.

אלא שביום בו אשתך תגלה שהרכב שלך חונה בתל אביב בלילה ולא בבסיס המילואים ברמאללה, אפילו הלווין לא יוכל לעזור.