פוליטיקה, הוליווד וגרביים מהחלל בפסטיבל עכו

אם לשפוט על פי מסיבת העיתונאים שהתקיימה הבוקר לקראת פסטיבל עכו לתיאטרון אחר שייערך בחודש ספטמבר, הרי שהבטחותיו של המנהל האמנותי של הפסטיבל, ד"ר עתי ציטרון, ל"טיפול קוסמטי", מתחילות להתממש.
הפסטיבל מתקיים מזה 23 שנה, וציטרון החליף בתפקיד המנהל האמנותי הקודם רוני ניניו. השנה יתקיים הפסטיבל בין ה-21 ל-24 בספטמבר, ויעמוד שוב בסימן דיאלוג בין תחומי יצירה ומופעים רב-תחומיים. דגש גדול יושם השנה גם על עיבודים חדשים למחזות קיימים, עם אינטרפרטציה שונה.
במסגרת הפסטיבל יועלו השנה 230 מופעים, מתוכם ישתתפו 12 בכורות במסגרת התחרותית. כל הפקות התיאטרון להוציא אחת יתקיימו במתחם העיר העתיקה בעכו. תקציב הפסטיבל עומד כיום על 3.6 מיליוני שקלים, סכום שגדל משמעותית מהשנה שעברה למרות צמצום של כארבעה אחוזים בתמיכה שמעניק לפסטיבל משרד התרבות, המדע והספורט. עם חברי הוועדה האמנותית של הפסטיבל נמנים השנה ג'קי בכר, ששימש בשנים קודמות מנהל החוצות של הפסטיבל ויכהן השנה כמפיק האמנותי; וכן נעמי יואלי, נויה לנצט, יובל מסקין ודיראר סלימאן.

כמה כסף?

הפרס הגדול של פסטיבל עכו עומד כרגיל על 15 אלף שקל, אבל נראה שהשנה יוקפץ ל-25 אלף שקל בעקבות הודעת קרן אמריקה-ישראל מהבוקר כי בכוונתה להעניק 25 אלף שקל כמענק יצירה לעבודה עתידית של האמן המבטיח שייבחר על ידי ועדת השופטים של הפסטיבל (הנהלת הפסטיבל מעוניינת כי סכום הפרס הראשי לא ייפול מהסכום בו זוכה האמן המבטיח).
בשנה שעברה הוענק לראשונה פרס מטעם תיאטרון "תמונע" והשנה יוענק סכום זהה – 7500 ש"ח - להצגה או ליוצר שייבחרו על-ידי צוות מיוחד מטעם התיאטרון. במקביל לסכום הכספי שמעניק התיאטרון, יוענק לזוכה גם חלל חזרות ותמיכה אמנותית וטכנית, במטרה להעלות מופעים חדשים שיוכלו להשתתף בפסטיבל בשנה הבאה.

ניסיון לפרוץ דרך חדשה

החידוש שמנסה ציטרון להוביל הוא בתפיסה לפיה הפסטיבל אינו אירוע המוגבל לשלושת ימיו הרשמיים אלא מוסד המשפיע לאורך כל השנה על היצירה התיאטרונית האלטרנטיבית בעכו ובישראל בכלל. "הפסטיבל הוא קטליזטור של פעילות תיאטרלית לאורך כל השנה", אומר ציטרון ומדגיש כי העובדה שהנהלת הפסטיבל מבקשת מיוצרים להגיש הצעות לפסטיבל הבא עד סוף חודש דצמבר 2002 מאפשר ליוצרים ולהנהלה מרחב פעולה גדול שנותן "הרבה זמן להתארגנות, לאיסוף כספים ולהגשמת חלומות".
ציטרון שם דגש מיוחד על בינתחומיות ומסביר: "בינתחומיות הוא המרחב הטבעי של תיאטרון אחר. אסור לנו לעשות קטגוריזציה והמחויבות שלנו היא לפרק את ההגדרות גם אם אנשים מתקשים לסווג. ללכת על מה שידוע לי על התיאטרון זה לא מעניין וזה קיים בקאמרי או בהבימה. פסטיבל לתיאטרון אחר הוא ניסיון לפרוץ דרך חדשה".

אז מה יהיה?

* הפסטיבל ייפתח במופע "רק היום!" של איש תיאטרון החוצות הצרפתי סרז' ויקטור אקון. זו אחת ההפקות הגרנדיוזיות שיועלו במסגרת הפסטיבל, בהשתתפות עשרות שחקנים ומוזיקאים. ההפקה, שפרטיה נשמרים בסוד, תתרחש בח'אן אל עומדאן ותשלב סיפורים מהחיים ופנטזיה.
* במסגרת האירועים המיוחדים תעלה אפרת בן-יהודה לוין שלוש תמונות מתוך ההצגה "צירים" אותה כתבה וביימה. מדובר בהצגה בתהליך - עבודה שנולדה מתוך "המציאות האכזרית, המפורקת, השבורה והמדממת בה אנו חיים, פלסטינים ויהודים כאחת", כפי שמפרט קטלוג הפסטיבל. "ההתבוננות בסבל ובבנאליות של האכזריות הולידה תמונות שפורטות את הכאב לסדרה של התרחשויות יומיומיות". בעקבות ההצגה יתקיים דיון בהשתתפות יוצרים ואנשי רוח בנושא התמודדות התיאטרון האחר עם המלחמה. המחזה השלם יועלה בפסטיבל עכו הבא.
* פרוייקט "ביכורים" ייתן השנה במה להעלאת יצירות של בוגרי בתי הספר לתיאטרון. במסגרת זו יוצגו שני מערכונים, "כביסה מלוכלכת" ו"המסעדה בסוף העולם", מאת ובבימויה של רוני קידר, בוגרת המגמה לתיאטרון של תיכון עירוני א', וכן "לולה נצח" מאת ובביצוע רינת שטרנברג. המטרה - ליצור זיקה בין יוצרים עתידיים לפסטיבל.
* "שפה משותפת", פרוייקט חדש, מפגיש בין מספרי סיפורים יהודים וערבים על-פי מסורת התנועה ההודית, בהנחיית אסנת אלכביר. הסדנה מתקיימת מזה כחצי שנה במרכז הקהילתי ביפו ומטרתה לפתח שפה חדשה.
* בשנה שעברה הניח ציטרון את היסוד לפרוייקט "אמן תושב בעיר עכו", שמטרתו להזמין מדי שנה אמן לתקופה בת שלושה חודשים במהלכם תיווצר זיקה בינו לבין המקום, והוא ייצור על-פי רוח המקום ומתוכו. האמנית שנבחרה היא הצלמת הערבייה אחלאם שיבלי, שתציג את התערוכה "עכו של חמשת החושים" וכן תערוכה נוספת של דייגי העיר שהשתתפו כצלמים בפרוייקט.
* פרוייקט מרתק נוסף יתרחש על חומת העיר ובמהלכו תקיים קבוצת "אחווה", הפועלת באופן סדיר לאורך כל השנה, משחקי תפקידים בסגנון "Dungeons & Dragons". הקהל יוזמן ללמוד להסתייף, להשתתף בקרבות גלדיאטורים ומשחקים פתוחים כמו החיפוש אחר הגביע הקדוש, מאבקי סיעות של מוסלמים מול יהודים ואבירים, עוד.


12 ההצגות שיתמודדו השנה בתחרות הן:

* "אשת" של יהודית ובר (פרנהיים, איך בטעות) מהתיאטרון לבי"ס חזותי, המבוססת על סיפור יהודה ותמר מספר בראשית פרק ל"ח. ההצגה מביאה באמצעות שחקנים ובובות את סיפורם של ער, אונן ושלה - שלושה אחים, וכן אב ואישה המחברת ביניהם. ההצגה וסקת בתרמית מינית תנכ"ית שהובילה ללידתו של דוד המלך.
* "עורי" של אורי דרומר המבוסס על ספרו הנושא את אותו השם. מדובר באירוע מולטימדיה המעביר את הצופה בין מחוזות הזיכרון והשיכחה היהודיים, מתמודד עם החיים שלפני ואחרי המוות ומשלב אמנות פלסטית, יצירה מוזיקלית, וידאו ואמנות המחשב, תנועה ובובות. לרגל המופע תתאחד להקת "דורלקס סדלקס" שהקים דרומר בשנות השמונים.
* "טיפת חלב" של הילה לולו לין היא אחת ההפקות הגדולות בפסטיבל. היא משלבת עבודת וידאו ונוגעת, בין היתר, בנושא גלגל החיים. בפרוייקט משתתפים המוזיקאית קרני פוסטל והרקדן והכוריאוגרף עמנואל גת.
* "המשימה" מאת היינה מולר - מהמחזאים החשובים ביותר בגרמניה שאחרי ברכט - יועלה לראשונה בישראל ובערבית, על-ידי המתרגם, המעבד והבמאי סאמח חיג'אזי, מי שהיה עוזר הבמאי של מולר בגרמניה. מדובר בטקסט אידיאולוגי הנוגע במרד העבדים בג'מייקה ובניסיון הכושל לייבא לשם את המהפכה הצרפתית - שיקוף לקונפליקטים מוסריים הקיימים בכל חברה בה שורר דיכוי. "המשימה" יועלה בקאסט ערבי ויתקיים במגדל הצבאי שעל חומות העיר העתיקה. ההצגה תתורגם לעברית.
* "העולם עגול" ו"שירי קסדה ומחוך" יועלו כערב משותף לרוכשי הכרטיסים אך יתמודדו בנפרד בתחרות. "העולם עגול" הוא דיאלוג בביצוע ג'וזף שפרינצק המספר סיפור ילדים פרי עטה של גרטרוד שטיין, בליווי המוזיקאי ז'אן קלוד ג'ונס. "שירי קסדה ומחוך" מאת ובביצוע טל הרן, רקדנית, אמנית בינתחומית וזמרת, מציגה רסיטל דוקרני המורכב מרסיטל פוליטי בן שלושה חלקים.
* תיאטרון נטלה יציג את "שחורים", מחזהו של ז'אן ז'נה העולה בישראל לראשונה. נושא המחזה רחוק לכאורה מהצופה הישראלי ועוסק בגזענות ובשחורים. זהו מחזה פרובוקטיבי שבגרסתו זו, המורכבת מצוות שחקנים אתיופים ושחקנית ערבייה, מציג ריטואל טרנס מפחיד של הקבוצה האתיופית ושובר את הארכיטיפ כפי שהוא מוכר בישראל.
* "אל-חוש" מאת איאד אל-חאג' ובבימויו של מוניר בכרי, יוצג בחצר בית פרטית בעכו. ההצגה מועלית בשפה הערבית ותתורגם לעברית, ועוסקת בזכרונותיה של זקנה מכפר יאסיף.
* "אל תגידו: מים מים" של מירי לביא ובביצוע קבוצת הדוסיות, נולד מסדנה שהוקמה בפסטיבל עכו. זו הפעם הראשונה בה פועלת קבוצת תיאטרון של נשים דתיות במסגרת הפסטיבל וההצגה מעלה שאלות הנוגעות לחיים כאשה דתית וכשחקנית.
* "אהבות אחרונות בהוליווד" מאת צבי יוליס ובבימויו של אדם לרר, מגיש תפיסה ויזואלית שונה ומפתיעה בהפקה גרנדיוזית שתועלה באמפיתיאטרון. הוליווד שוקעת לאיטה לתוך אגם, אחרוני גיבוריה משייטים בין שרידי הזכרון והגעגוע.
* "להיות או לא?" של תיאטרון החוצות אורתו-דה היא הפקה נוספת מאת הקבוצה שהציגה בעבר בפסטיבל את "מאטה-רבין" וזכתה להצלחה גדולה. המופע מקשר בין המדינה והשכול, הנקם והמלט. קריאת המחזה נעשית בצורה פשטנית ומרעננת ונוגעת במעגל הדמים של הנקמה.
* האחים פיתה יציגו את "שובן של הגרביים הרצחניות": רומנטיקן, פסיכופט ובלונדינית על גג נטוש בעולם שהשתגע, רגע לפני פלישת הגרביים מהחלל. האם יש עדיין תקווה למין האנושי? הצגת סלפסטיק מטורפת כשברקע מהדהדת המציאות הישראלית.