איפה הסאונדמן של העולם?

- מה היתה השראה למשפט "אין סוסים שמדברים עברית"? מאיפה זה בא?

"קודם כל - את המילים כתבה חנה גולדברג, אבל אני התחברתי לשיר, לטקסט שלו, כי אחת השאלות הראשונות שהיו לי כשהגעתי לארץ היתה 'האם החתולים והכלבים פה מבינים שפה כלשהי?' כשחיפשתי טקסטים לתקליט פגשתי את הטקסט הזה של חנה וישר התחברתי. אני לא חושבת שכשהיא כתבה את זה היא התכוונה למה שאני התכוונתי".

- בתחילת הקריירה הופעת כזמרת שירי ארץ ישראל. אח"כ נעלמת וחזרת ככמעט פאנקיסטית עם "אל תקרא לי מותק". מה קרה?

"עד התקליט של 'מותק' בעצם חיפשתי מה אני אוהבת. מאז שהשתחררתי מהצבא חיפשתי, בערך שמונה עד עשר שנים. הדבר היחידי שידעתי זה שתקליט חייב להיות כמו תמונה שלי, תמונה מאוד אמיתית. לא סתם לעשות תקליט עם שירים יפים. לקח לי זמן לגלות מה אני אוהבת. כשגיליתי מה אני אוהבת, שזה הרוק, שם הרגשתי שהאנרגיות הפנימיות שלי - יש להן את הכוח לקחת אותי לתקליט שלם, לאו דווקא שירים יפים ועדינים. זה היה הכי אני שהכרתי – אז ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות, שאני יכולה לעשות את 'מותק'.

- את מרגישה שהמלנכוליה העכשווית חודרת ליצירה שלך?

"מרגישה מאוד, אבל אני חושבת שבשביל לצאת מהמצב הזה צריך כן לשמוח, אפילו אם זה רק לשעתיים של הופעה, ולשכוח לרגע את המציאות כי היא בלתי נסבלת, גם לי. היום, יותר מכל זמן אחר, כשאני רואה אנשים שמחים בהופעה אני מאושרת כי אני יודעת שהם שכחו לרגע את היום-יום. עכשיו אני כותבת שירים חדשים, אני בעיצומו של התהליך, ויוצאים לי הרבה שירים על עוני, על דרך, על איפה הסאונדמן של העולם (זה אגב שיר שהתחלתי לשיר בהופעות). איפה הבן אדם שצריך לבוא ולסדר את ה-EQ של העולם, שהכל יירגע, כי בינתיים זה נראה רע".

- מאיזה מוזיקה, עברית או לועזית, את שואבת השראה?

"לורי אנדרסון, דייוויד בואי... ההשראה שלי היא פחות ממוזיקה ויותר ממצבים שקורים בחיים. אני גם מחוברת מאוד לסאונד האלקטרוני, והוא עושה לי השראה של כיף. גם במה שאני עושה כרגע יש קטע אחד שהוא טראק בלי מילים. המילים היחידות בו, שאני חוזרת עליהן מדי פעם, הן 'פג תוקפו'".

- עברת מתל אביב ההומה למושב שקט. הלם תרבותי?

"עברתי לכפר בגלל בעיות שכנים. מצאתי את עצמה הרבה פעמים עם משטרה, מנסה להגיד שניגנתי נורא בשקט. כמובן שזה דחף אותי לחפש מקום שקט שבו אוכל לעשות רעש. אני מאושרת שעשיתי את הצעד הזה, כי התחלתי גם לתופף. המרחק לא קשור לעשיה ולקשר עם העולם החיצון. החסרון היחידי הוא שהיציאה מהכפר החוצה היא ישר לכביש הראשי של גהה, ואת היציאה הזו אני שונאת. זה לצאת מהכפר השקט לזרימה מטורפת של מכוניות ולהצליח להיכנס בבין המכוניות שטסות שם, להצליח להתגנב ולזרום".

- ראיתי השבוע בערוץ 33 אותך ואת יהודית עושות קולות לאריק ב'עטור מצחך'. איזה שיער ארוך ויפה!

"הסתפרתי פעם ראשונה אחרי שעברתי ניתוח בבטן. אמא שלי אמרה לי שאחרי שעוברים ניתוח צריך להסתפר. זה היה ב-1982".

- מהן דעותייך הפוליטיות והאם את חושבת שאמן צריך להשתמש במוזיקה כדי לקדם את דעותיו?

"אני לא חושבת שדיעות פוליטיות קשורות למוזיקה, אלא אם כן זה פוגע בך אישית ואז אתה כן מגיב, כמו בשיר 'מוחמד', או 'ארץ קטנה עם שפם'… זה לא מעניין לשיר את הסיטואציות. זה לא חשוב ולא פותר שום בעיה, אלא אם כן אפשר להפוך את זה לדבר אחר. מבחינה פוליטית – הייתי שמאל, רציתי שלום ולא הבנתי את המחיר, כמו הרבה אחרים. עכשיו אני לא יודעת איפה אני".

- איך היציאה מהארון השפיעה עלייך ועל הקהל שלך?

"היציאה מהארון עשתה לי מאוד טוב. מאז קורים לי דברים טובים עם עצמי. בגדול - אני הרבה יותר מפוקסת על החיים ואין שום חשש מלהגיד או לעשות משהו. אנשים באים להופעות באהבה גדולה ואני לא חושבת שאנשים לקחו את זה רע, אלא להיפך. כשאני שואלת את עצמי מאיפה היה לי את הכוח לעשות את זה - אני חושבת שזה בא מזה שהצלחתי לגנוז את התקליט שלי, שזו היתה החלטה יותר קשה מכל דבר אחר. לגנוז שנה של עבודה ולהגיד לא. להיות החלטית עם עצמי ולקחת סיכון גדול לגבי כל הקריירה שלי. כנראה הצעד הזה חיזק אותי, כי אחרי שעשיתי את 'תנינענק' עוד פעם ואני שלמה איתו - אני יכולה להיות שלמה גם עם היציאה מהארון שקרתה אחר כך".

- כולם יודעים על זמרות וזמרים גדולים בארץ שהם הומו-לסבייות והם לא יוצאים מהארון. האם לדעתך זה בסדר? בראיון שנתת קראת לעצמך 'גיי', וזה נשמע קצת מוזר. האם ההגדרות חשובות לך?

"בקשר להגדרות - פעם לא אהבתי הגדרות. אבל מאז שאני מחוברת למחשב אני יודעת שהגדרות זה הקשר בין בן אדם לשפה שלו. לפעמים השפה לא נוחה ואז בורחים ממנה, אבל בסוף מגיעים לאמת המדויקת. לגבי אמנים - חשיפה זה לא דבר מובן מאליו. אני לא חושבת שמישהו שלא חושף את עצמו משקר. אני חושבת שאת צריכה להיות סבלנית לגבי אנשים שאת אוהבת ולא חושפים את עצמם ולכבד את הרצון שלהם".

- איזו עצה היית נותנת ליוצרים מתחילים?

"אני חושבת שמאוד חשוב להכיר עוד אנשים במוזיקה וליצור ביחד - זה מאוד עוזר. למצוא לעצמך להקה… לעוף כמה שיותר עם הראש. לא לפחד מכלום. לקחת אחריות על מנגינה, שזה אומר שמהצליל שמתחילה המנגינה - בעצם התפקיד של זה שכותב אותה הוא ליצור אותה. לפעמים יש מצב שהמנגינה 'בורחת' באמצע, אז ההמשך יכול לקלקל את השיר. צריך להיות מאוד כנה עם עצמך ולחזור אחורה לתוך השיר ולגלות את המקום ששם לא היית כנה עם עצמך, שנתת לאיזו מחשבה חיצונית להיכנס ומשם לחפש את ההמשך הנכון של המנגינה. יש רק מנגינה אחת נכונה, רק סיטואציה אחת שחייבת להיות נכונה".

- את מקליטה סקיצות בבית?

"כן. על המחשב, בתוכנה שנקראת Audio Logic על 'מק' G4.

- את חולמת על מוזיקה?

"אני חיה מוזיקה מהחלום עד לעירנות. אני כל הזמן בתוך מוזיקה".

- על איזו מוזיקה צרפתית את ממליצה?

"ממליצה מאוד על אידית פיאף, ברברה, ז'ורז' ברסנס, ז'ק ברל ועל סופר צרפתי שהכרתי כשעבדתי על הדיסק 'שפת אימי' שנקרא בוריס ויאן. הוא גם היה מוזיקאי וגם כותב מחזות וספרים. הספרים שלו פשוט אדירים. בכמה שנים האחרונות בצרפת גילו אותו וכמעט אין תיאטרון שלא מציג הצגה שלו. כשהוא חי (הוא מת צעיר) הוא חי ממש על הקצה".

- השיר 'אין לי ארץ אחרת' הפך כמעט להימנון. את שלמה עם זה שנתת לגלי עטרי את השיר ולא ביצעת אותו במקור בעצמך?

"אני מאוד גאה שגלי הקליטה אותו. זה שאני הקלטתי אותו אחר כך לא משנה. אני מאוד שמחה שהיא ביצעה אותו ראשונה. לא איכפת לי שמתבלבלים".

- המעבר לפאזה אלקטרונית יותר בא מרצון להתעדכן או מרצון להתחבר לטרנד?

"קודם כל, אני חושבת שעידן המחשב הוא מתנה לכל מוזיקאי, לא משנה מה הוא עושה. זה הכלי הכי מדהים שהאדם המציא למוזיקאים. אני מאוד שמחה שהתחברתי לשם, לאו דווקא לאלקטרוניקה. חוץ מזה, אני אוהבת מוזיקה אלקטרונית".

- מה הרקע לשיר "כשזה עמוק"? האם הוא נכתב לבחור או לבחורה?

"בהתחלה הוא נכתב לבחור, אבל אחרי שנה – לבחורה".