הבנקים: חכמים על חלשים

פרשת קריסתה המתוקשרת של קבוצת העסקים פלד-גבעוני בראשותו של רפי פלד - לשעבר מפכ"ל המשטרה, מנכ"ל חברת החשמל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה - שנותרה עם חובות של כ-900 מיליון שקל לבנקים, העלתה למודעות ביתר שאת תופעה שהולכת ומתבררת בחודשים האחרונים: הבנקים בישראל נכשלו בחיזוי כל המשברים שעברו על ענפי המשק השונים. יתרה מזה, בשנים האחרונות השתוללו הבנקים בישראל במתן אשראי לעיסקאות גדולות במשק, בלי לנקוט אמצעי זהירות מספיקים, ועכשיו הם מוצאים עצמם עם חובות-ענק בעייתיים, שספק אם יוכלו לגבות אותם. את הדייסה הדביקה הזאת של אשראי בעייתי ללווים גדולים, שבישלו הבנקים, ניאלץ כולנו לבלוע בכפיות קטנות.

בשנים האחרונות מימנו הבנקים כל מה שזז. מצב המשק הלך מדחי אל דחי, אבל זה לא הפריע לראשי הבנקים להגדיל את האשראי שנתנו למגזר העסקי בקצב מדהים של כ-10% לשנה. במערכת הבנקאית התנהלה תחרות עצומה על מימון עיסקאות גדולות. הלוואות ניתנו כמעט בחינם, במרווחים גבוהים רק מעט מעל לאפס, עד כדי כך שבנקים זרים, שהחלו לפעול בישראל, לא היו מוכנים לקחת חלק בהן.

עכשיו, הם שוברים את הראש (אבל אל חשש, יש להם פתרון).

28 מיליארד שקל לעיסקאות רכישת שליטה

מאז 97' נתנו הבנקים כ-28 מיליארד שקל לעיסקאות ממונפות לרכישת שליטה בחברות. חלק גדול מהכסף ניתן בהלוואות נון ריקורס (ללא זכות חזרה), שהבטחונות היחידים הם המניות הנרכשות בעיסקה.

מדובר בעיסקאות מסוכנות מאוד מבחינת הבנקים וטובות מאוד ללקוחות: אם העסק מצליח, בעלי החברה ירוויחו, אם הוא יפסיד - הבנק יישא בהפסד. רק בשנה שעברה, שנת 2001, נתנו הבנקים 4.5 מיליארד שקל לרכישות במגזר העסקי, כאשר כבר היה ברור כי המשק שרוי במיתון עמוק, וכי הלוואות נון ריקורס הן בעייתיות.

מעבר למקרים הבולטים, יש אלפי עסקים גדולים שחייבים כסף לבנקים וספק אם יחזירו אותם, או את כולם. התוצאה היא עלייה מתמשכת בהפרשות לחובות מסופקים שרושמים הבנקים: ב-99' הסתכמו ההפרשות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות במשק ב-2.095 מיליארד שקל, ב-2000 הם הגיעו ל-2.345 מיליארד שקל, וב-2001 ל-4.355 מיליארד שקל.

נכון להיום, אין סכנה ליציבותם של הבנקים, אבל הם צפויים לרשום עוד הרבה מאות מיליוני שקלים של הפרשות.