ושכולם יקפצו

בימי השלום, בימי המלחמה, בימי הגשם ואפילו בחמסינים הגדולים והמיוזעים של המרכז, אילת היתה מאז ומתמיד עיר מפלט. מלכת הדרום תמיד נראתה איכשהו כתחליף למציאות המקומית, וזו אולי הסיבה שמיהרתי לארוז תיק ולקבל בהכנעה ובהתרעה של הרגע האחרון את הזמנת חברת ישרוטל לבלות 24 שעות של צניחה חופשית לאסקיפיזם מופלא שכלל טיסה (כבר מרגיש חו"ל), אירוח במלון הרויאל גארדן (תנסו סוויטה שמשקיפה לבריכה) ומופע שאין שום אפשרות אחרת לתאר אותו מלבד המילה WOW! ושיסלחו לי בבזק.

מקפיץ את רמת מופעי המלונות בארץ

שם המופע הוא "WOW מופע מעולם אחר", ובהתחשב במצב, קשה למצוא תיאור הולם מזה לתופעה. הרעיון המקורי של הנהלת רשת ישרוטל נולד לפני שנים עם ההחלטה להקים בית מלון ובתוכו תיאטרון ומופעי בית עבור המבקרים בעיר, ובראשם לקוחות הרשת. משהו בסגנון לאס-וגאס היה החזון, והמופע, פרי עבודה משותף לפנטומימאי והבמאי חנוך רוזן ולמנהל מחלקת הבידור של ערוץ 1 והמפיק, יצחק זוננשיין, הוא כרטיס הטיסה הזול ביותר לחוויה הממכרת של מועדוני הריביו או הקברטים כמו המולן רוז' הפריזאי או הלידו הפחות וותיק.
נכון, בניגוד למופעים ההם הרקדניות לא מופיעות חשופות חזה, המופע לא כולל ארוחת ארוחת ערב מזעזעת ויוקרתית, ורוב רובו מתרחש על הבמה בלבד ולא באולם כולו, אבל למרות הכל WOW מקפיץ את רמת המופעים בהם מתורגל הנופש הישראלי בארץ במספר רמות ותמורת סכום שולי במיוחד. בכניסה למופע מוצגות עבודות וידאו-ארט, שנוצרו במיוחד ומוקרנות על מסכי ענק. משך המופע שעה וחצי והוא מוצג מדי ערב (להוציא ראשון) בפני אולם של 630 מקומות, שבעונה הבוערת מלא עד אפס מקום. מדובר במופע לכל המשפחה שכולל אמנית טרפז מספרד שגם מהלכת באופן לא ברור על התקרה, קבוצת הרקדניות "פיקדילי" מאנגליה, סולן רוסי מבריק בשם דימה, קבוצה של שישה אמני אקרובטיקה מקניה המתמחים בפירמידות אנושיות, זורקי הצלחות מסיביר וכמובן את הפנטומימאי חנוך רוזן שמנחה את הערב, משתתף בו ושובה את לב הקהל. עד כה ראו את המופע למעלה מ-70 אלף איש וזוהי ללא ספק הצלחה אדירה. עלות ההפקה מוערכת בסכום של 200 אלף דולר, ועובדה זו באה לידי ביטוי בפרטים, כמו התפאורה והתלבושות, שלא היו מביישים גם את המוסדות המתורגלים ביותר של הפקות מסוג זה. את הכוריאוגרפיה יצר במיוחד עבור "WOW" הכוריאוגרף והרקדן הבריטי מיטש סבסטיאן, שהופיע ברוב מחזות הזמר בווסט-אנד הלונדוני וניפק כוריאוגרפיות למופע האחרון של רובי וויליאמס ולמופע של הזמרת טינה טרנר.

פחות נאור ציון יותר חנוך רוזן

בשביל להשקיע כסף בבניית תיאטרון (עלות מוערכת של 20 מיליון שקל) ובהפקה גרנדיוזית מסוג זה - בתקופה בה המצב הכלכלי רעוע ומספר התיירים שפוקדים את אילת צנח ממאות אלפים לשנה לעשרות אלפים - צריך להיות, כנראה, קצת מטורף. חנוך רוזן, שלטובת המופע השתכן עם משפחתו לתקופה בת שלושה חודשים רצופים באילת, מברך על הטירוף והחזון. "אין לך מושג כמה קשה היה להרים את הפרוייקט הזה", הוא מספר בלובי המלון כשהשיחה מופסקת מדי פעם על-ידי נופשים שעוצרים להביע התפעלות מהעובדה שרוזן יודע לדבר (כאילו דה!).
"אחרי שהבנו שאנחנו הולכים על קונספט בינלאומי, התחלנו לחפש נאמברים, ובשלב זה לשכנע את האמנים להגיע לישראל היתה משימה מסובכת מאד. הצגנו את אילת כמיני מדינה אם קשר רעוע לישראל. רציתי הרבה רקדנים שיתנו שואו, תלבושות צבעוניות ומשהו אחר לגמרי מצוותי הבידור המוכרים. זה נכון שלצוותי הבידור יש את הקסם שלהם דווקא בגלל שאתה רואה אותם בבוקר בבגד ים בבריכה ובצהרים בחדר האוכל, אבל חלמתי על משהו שנמצא כמה דרגות מעל, משהו שאפשר יהיה לראות רק פה. אנחנו רוצים להכניס את הקהל לחוויה קסומה".
בהתחשב בעובדה שרוזן מופיע כבר שנים במופעים דומים בווגאס, בניו-יורק ובספינות שייט אקסקלוסיביות, מדובר בחיבור טבעי: "היה צריך מנחה שמוכר בישראל אבל לא בסגנון נאור ציון, אלא מישהו שמתחבר יותר לבינלאומיות. הרבה פעמים במופעים מסוג זה בעולם הקו המקשר בין הקטעים הוא פנטומימאי או קוסם, ואני מביא למופע מצד אחד את הפנטומימה כשפה בינלאומית, ומצד שני את האתנחתא שהקהל צריך מהבינלאומיות עם קטעים שמתייחסים לדברים שקורים רק בישראל".

בקרוב סרט ההמשך

רוזן נלהב מהחזון לא פחות משהוא נלהב מהמופע ואומר "אם בעוד חמש שנים יהיה פה שלום ואם יאשרו בניית קאזינו, אילת תהיה לאס-וגאס. רק במקום כזה יכולים להיות המופעים הכי גרנדיוזים, כי מדובר במופעים נייחים עם אולמות משלהם, וזה דבר חשוב למופע מסוג זה. באילת מזג האוויר הרבה יותר טוב מבלאס-וגאס, ולאירופאים זה הרבה יותר קרוב מאשר לעלות על מטוס לארה"ב. אני חושב שהמופע הוא התחלה של משהו יותר גדול". חשוב לו להדגיש שבישרוטל לא החליטו לייצר את המופע בשביל למלא את הקופה. לא שמדובר בפילנטרופיה, אבל הרווח לדבריו הוא עקיף: "הם חושבים שזו אטרקציה שיכולה למשוך אנשים, ולא רק את מבקרי המלון או אילת", הוא אומר. לקוחות ישרוטל יכולים לרכוש כרטיס במחיר מגוחך שנע בין 35-45 שקלים ולשאר המבקרים בעיר המחיר יהיה אמנם גבוה יותר (60-90 שקלים), אבל נמוך בהרבה ממחירי הכניסה למופעים דומים בעולם ( שיכולים להגיע ל-170 דולר).
רוזן ילווה את המופע עד סוף חודש ספטמבר ואז יחליף אותו הקוסם Philippart. בפסח 2003 מקווים בישרוטל להעלות את "WOW 2", שיורכב מנאמברים שונים לגמרי ושאותו יחזור לביים רוזן. "ביימתי ארבעה פסטיגלים ועם כל הקושי, הראשון היה הקל ביותר. קשה להפתיע כשמדובר בפורמט ברור. אילת היא לא פאריז שאליה מגיעים מיליוני אנשים בכל שנה. באילת הקהל הוא קהל חוזר, ובשנה הבאה יגיעו לכאן אנשים שכבר ראו את המופע". לקראת סוף השנה רוזן מתכנן להחזיר לחיים את המופע "ספר הג'ונגל", שעלה לפני שש שנים וקצר הצלחה עם ילד הפלא שגדל מאז, תום אבני. " זה מצחיק, זה קצת כמו לסגור מעגל. הכרתי את תום אבני כשהדרכתי את צוות הבידור של ישרוטל. הגיע אליי באחד הבקרים ילד חמוד עם טייפ וקלטת שעליה היה קטע סאונד מאחד המופעים שלי. הוא התחיל לרקוד וראיתי את עצמי. הוא חיקה אותי בטיימינג מדהים, זה היה לא יאומן. לקראת חנוכה נחזיר את 'ספר הג'ונגל' עם אותו הצוות, אבל עם ילד אחר. זו היתה הפקה שהצליחה ועכשיו אחרי שהילדים של אז גדלו, אפשר לחזור לטובת הילדים של היום".