בשבילי הכוכב זה אתה

"אני דוגמה חיה לכל האנשים שמרגישים שהם קצת תקועים ושלא הולך להם. אמא שלי תמיד שאלה אותי 'נו, מה קורה, אדיר?' ואני אמרתי לה 'אמא, יום אחד יגיע הטלפון והכדור ייפול על המספר שלי. זה כמו רולטה. זה יכול להיות בסיבוב השני, החמישי, העשירי או השלושים. בסוף הוא ייפול, ואז אתה צריך לדעת מה לעשות עם הכדור הזה".
שלא כמו בסרט "סיפורי ניו יורק" של וודי אלן, שם האם-המלאך של אלן מפריעה לו לכבוש את לב הבנות והוא מנסה (לשווא) להרחיק אותה מהשטח - המפגש בין אדיר מילר לאמו מריאן מלא אהבה וכבוד הדדי. יש בתמימות שלה משהו שגורם לך להתאהב בה. "כשיאיר לפיד צילצל", היא מספרת, "אדיר ישר צילצל אלי ואמר 'אמא, הטלפון הגיע'".
לציניקנים שבינינו, אל תמהרו לשפוט. יש כאן זן אחר של מערכת יחסים, שיכול להיראות אנכרוניסטי. קשר סימביוטי בין אמא שהקדישה את מיטב שנותיה לגידול הילדים (אדיר הוא אחד מארבעה) לילד שהפך כמעט בן לילה לכוכב טלוויזיה. הוא הכוכב שלה והיא גאה בו, ולכן היה לה הכי טבעי להצטלם עם כוכב מוכסף מבין כל האביזרים שהיו בסטודיו.
נתוני טבלאות המידרוג מדברים בעד עצמם. לאחרונה הגיעה "ערב אדיר" (ערוץ 2, יום ו' 21.05) ל-24 אחוזי צפייה (נקודת שיא של 26.6 אחוז, כשהממוצע עומד על 22 אחוז). נתון מרשים לכל הדעות, ביחס לערבי שישי שהניסו רבים וטובים - ביניהם צביקה הדר, דודו טופז ואפילו יצפאן - מהמשבצת הביתה.
עם כל ההתרגשות להצטלם לשער של עיתון, למילר ולאמו זה נראה הכי טבעי בעולם. הם לא מוכנים להצטלם בצורה שתשים אותם ללעג. הם רוצים להראות שהקשר ביניהם באמת קרוב, חזק ומשפחתי. האסוציאציות האדיפליות או הילדותיות פשוט לא קיימות לדידם.
"אני מלווה את הבן שלי לא מהיום", אומרת לי מריאן כשאנחנו יושבים ב"באגט הלוהט", מסעדת פועלים בדרום תל אביב. "אני מלווה אותו מאז שהוא בגן. אין אחד שהכיר את אדיר ולא יודע שאמא שלו תמיד נמצאת ותמיד מפרגנת". הפינה שלה בתוכנית היא רק עוד תחנה אימהית. אין לה שום יומרות משחקיות. "אני מרגישה שאדיר רצה לגמול לי על כל התקופות שהייתי איתו. מאחר שאני לא שחקנית ובחיים לא הופעתי בטלוויזיה, הוא הציע שפשוט נהיה כמו שאנחנו בבית. זה הכי טוב".
שש שנים וחצי מפלס מילר את דרכו בתעשייה הקשה הזו. הוא ידע שנים שחונות כשהופיע ב"צוותא 2" ללא תמורה ועשה לפרנסתו כדייל ב"אל על" או בחברת ביטוח. בוגר חבורת "דומינו גרוס", פינה אצל הראשון בבידור ("אפקט הדומינו"), פינה אצל יאיר לפיד ועכשיו תוכנית משלו. "באמת שלא האמנתי", הוא אומר. "אף אחד לא האמין, גם לא ב'רשת'. אמרנו, נתחיל תוכנית. אם נשיג 14 אחוזי רייטינג נהיה מבסוטים. אף אחד לא ציפה להיסטריה הזאת (והוא דופק על העץ), וזה כיף גדול - וגם מלחיץ. הצבתי לעצמי סטנדרטים נורא גבוהים, שעכשיו כל ירידה מהם זה כאילו הלכתי אחורה. ואלה נתונים שקשה מאוד לשחזר אותם משבוע לשבוע. המטרה שלי היא שהתוכנית תהיה כמה שיותר מהנה, מבדרת ומצחיקה ותיתן לאנשים אפשרות לברוח לשעה מכל הצרות במדינה שלנו. פיתחתי שיטה: את מה שמצחיק אותי אני בודק על החברים שלי ועל המשפחה, ואם זה מצחיק גם אותם אני הולך על זה".
"הוא פרפקציוניסט במקצוע שלו", מוסיפה מריאן ברצינות. "הוא מוכן לעשות עשר פעמים אותו מערכון, עד שזה יהיה מושלם. כולנו יושבים, האחים יוני (30), ניקול (32) וקרין (23) וכמובן אבא יואל, ונהנים לחוות את זה איתו. אנחנו צוחקים, מבקרים והוא מקשיב. כשאין לו זמן לבוא, הוא מקריא לנו בטלפון.
"אני מאמינה שכשילד בא לעולם, הוא מקבל מהפיות סל קטן גדוש מתנות. יש כאלה שנולדים כשאלוהים במצב רוח מרומם, ואז הוא נותן נשיקה על המצח וזה הכישרון. כששואלים אותי למי אדיר דומה, אני אומרת שהוא לא דומה לאף אחד, אלוהים פשוט נתן לו מתנה לדרך... לאדיר יש הכישרון להפוך כל אפור לצבעוני. הוא רואה את העולם במשקפי צחוק ומדביק את האחרים מסביבו בצחוק הזה".
על הקריירה שלה בשליש השלישי של החיים, אומרת מריאן: "יש לי כנראה המון חוש הומור ושמחת חיים, זה לא חדש, וכל השנים נהניתי מחוש ההומור של אדיר ושל כל הילדים שלי. כשעוד לא ידעתי בכלל מה ייצא מאדיר, כולנו צחקנו מהסיפורים שלו". "גם הקשר שלי עם אמא הוא לא ייחודי", מוסיף מילר, "יש לה קשר כזה גם עם האחים שלי".

תגידו, יש משהו שאתם לא אוהבים אחד אצל השני, משהו שמעצבן אתכם?

מריאן: "לי אין משהו שאני לא אוהבת בו. אני רק מתפללת לדבר אחד, שההצלחה לא תהרוס את האופי היפה והטהור שלו".

אדיר, מה מעצבן בה? כשהיא משלימה לך את המשפטים, זה לא מעצבן?

"בטח שכן. לפעמים היא יותר מדי דואגת ולא נותנת לגוזל ממש לעוף. לפעמים היא מרגישה שהיא יודעת דברים יותר טוב ממני וזה מעצבן. אבל לזכותה ייאמר שכשהיא עוברת את הגבול ואני אומר לה 'אמא, די!', היא מקשיבה. בתוכנית, למשל, היא מתייחסת אלי כמו אל הבוס שלה. היא לא אומרת 'תשמע, אני אמא שלך', אלא מתנהגת בצורה מקצועית לחלוטין".

יצפאן הכתיב סדרים חדשים בעולם הבידור הישראלי ופרץ את כל הגבולות האפשריים. לא חששת לעמוד מולו בתוכנית משלך?

"תראי, הלכתי לתוכנית הזאת בגישה זורמת. אני פטאליסט, מאמין שאם דברים קורים הם צריכים לקרות ולהפך. לא חשבתי על אחרים. זה כמו שכשבאתי ללפיד אמרו לי, מה יש בכלל לחדש? ואני חושב שהצלחתי להביא לשם משהו אחר. יצפאן זה יצפאן, הוא גאון, וירטואוז, פנומן היסטרי. אני לא חושב שאני מגיע ליכולות שלו, ואני אומר את זה בשיא הכנות. מה שאני עושה הוא מאוד אני".

ומי זה אדיר מילר?

"אני באמת לא יודע. כל תוכנית שלי יוצאת שונה מקודמתה".
מריאן: "יש לו שני דברים שאין אצל אף אמן אחר. הוא לא יירד מהבמה עד שאחרון האנשים בקהל לא יצחק. אז הוא באופן אישי ידבר אליו, כי הוא תמיד אומר שזה מקצוע שבחר בו ולא הוא במקצוע. ומכל הסטנדאפיסטים - וראיתי את כולם - הוא היחיד שמאלתר בטירוף והיחיד שכותב לעצמו לבד את כל החומר".

אמרת פעם שהקהל הישראלי תובעני.

"לקהל הישראלי נמאס מהר יותר מדברים מאשר, נניח, לקהל האמריקאי. הוא לא סלחן ויש צורך לחדש לו כל הזמן. זה מלחיץ נורא, כל פעם להפתיע את הקהל, אבל כשאני רואה את התגובות והנתונים זה שווה כל דקה. במיוחד עם צוות של אנשים שעובד איתי על התוכנית - האמרגן וחבר נפש שלי, יואב גרוס, וצוות נהדר: המפיק יריב יפת, העורך חגי לפיד, שכותב איתי 24 שעות ביממה את התוכנית, סגולה, נועה, טל שילמן וטל גלעד, שכותב איתנו את המערכונים".

יש איזה קומיקאי שמהווה דמות מופת עבורך?

"מכל אחד לקחתי משהו. מיאיר לפיד לקחתי את החום, האנושיות והפירגון לאורחים שלי, ומסיינפלד את הנגיעה בדברים הקטנים".

ואתה לא צובט את עצמך לפעמים ואומר "וואו, זה קרה לי"?

"כשאני עומד מול הקהל באולפן, אני חושב שאני צריך לעשות תוכנית בידור ל-400 איש שבאו לראות אותי, ממש כמו בהופעות סטנד-אפ, ופשוט מצלמים את זה וזה הכל".

אילו דמויות אתה הכי אוהב לעשות?

"אני חייב לומר שבתוכנית הזאת הפתעתי את עצמי. תוך כדי עבודה יצאו לי דמויות חדשות, כמו שמעון מזרחי, נתן זהבי או סשק פיק, אחיו התאום של צביקה פיק, אבל הדמות האהובה עלי היא סיוון הנעלבת מכל דבר".
מילר לא עבר את המסלול הרגיל של "תלמה ילין", להקה צבאית וצוות הווי ובידור באילת. הוא גדל בבית צנוע בנאות רחל בחולון, לאמא מורה לאנגלית ואבא מהנדס אווירונים. סיים תיכון במגמה תלת לשונית חמש יחידות ויודע עד היום ערבית ספרותית על בוריה. בצבא היה מפקד במודיעין. "לא נתתי לו ללכת לבית ספר למשחק, כי רציתי שהוא יגדל על ערכים אנושיים, והכישרון שלו בלאו הכי ישנו", אומרת מריאן.
לפני ארבע שנים הספיקה סבתא ויולטה, אמה של מריאן, ששרדה את מחנות הנאצים, ללוות אותו לאחת מהופעותיו. היא נשבעה כי אחרי שעברה את האכזרית במלחמות, תגדל את ילדיה ונכדיה על ברכי ההומור. בערב ההוא האיר ספוט את הסבתא, ומילר ביקש להודות לה שבאה. היא קדה קידה אירופית לעבר הקהל, ובבית אמרה למילר: "הייתי צריכה לתת נאום. זכיתי לכך שהנכד שלי יהיה אחד הקומיקאים הכי גדולים בארץ".

אתה עוד נזכר בהתחלה שלך?

"כל יום. היה כל כך קשה. אף אחד לא האמין בי אז ולא נתנו לי צ'אנס. בכל מיני תוכניות שרציתי להיכנס כסייד קיק אמרו לי לא, ואפילו אחרי יאיר לפיד אמרו כמה אנשים 'זה יהיה כישלון, הוא יתרסק'. יש כאלה שעד היום מחכים שאתרסק".
מריאן: "כואב לי שיש כל כך הרבה רוע מסביב. יש אנשים שלא יודעים לפרגן".

תגידי בכנות, איזו כלה היית רוצה בשביל אדיר?

אדיר: גם שלי קוראת את זה. אמא, תגידי 'את שלי'".
מריאן: "שום דבר לא חשוב, רק שתהיה מישהי שתהיה טובה לאדיר, ושהוא יוכל להקדיש את עצמו לאמנות שלו. שיהיה לו את האי הקטן שלו, שבו יעריכו ויאהבו אותו".

את מתערבת בסיפור שלו עם שלי?

"לא, באמת שלא".
אדיר: "היא גם מאוד אוהבת אותה, ואני אומר לך דוגרי - מזל שהיא אוהבת אותה. כי אם לא, הייתי בצרות".

היתה מישהי שהיא לא אהבה?

"לא הייתי מעז להכניס הביתה מישהי כזאת".
מריאן: אני מחפשת רק טוב. נשמה. אני סולדת מרוע. על כל השאר אפשר לסלוח, לא על רוע".

אדיר, יש לך מקום לשתיהן?

"בטח. את יודעת, כשהייתי ילד שאלתי את אמא שלי: 'יש לך ילד ואת נותנת לו את כל האהבה שלך, ואז נולד עוד ילד. אז את מחלקת את האהבה?'. ואת זוכרת מה ענית לי?".
מריאן: "לא".
אדיר: "אמרת: 'לא, נפתח עוד מקום בלב'. וזו גם התשובה שלי בקשר לשלי. זה אף פעם לא בא על חשבון. שלי היא שותפה אמיתית לחיים שלי, לתוכנית שלי ולהצלחה. בסיבוב הראשון שלנו היינו יחד שלושה חודשים, נפרדנו וחזרנו, ועכשיו אנחנו יחד חמישה חודשים. היא סטודנטית לתקשורת ודיילת ב'ארקיע'. תימנייה גזעית עם תלתלים. היא פשוט מקסימה ואני אוהב אותה".

לא בא לך ולאמא לפעמים להיפרד קצת?

"אנשים חושבים שאנחנו כל הזמן יחד, אבל אנחנו מתראים רק בסופי שבוע ובתוכנית".
מריאן: "אבל מדברים כל יום בטלפון".
אדיר: "מדברים רק כשאני עונה לה".
מריאן: "לפעמים הוא עונה ואומר לי 'איך פחדתי שזאת את, וזאת את'. וכשאני כבר מעצבנת אותו, הוא אומר לי: 'בואי ניפרד כידידים...'".

אמא אדירה

יאיר לפיד היה זה שהיפנה את הספוט הראשון אל מריאן ושאל את אדיר מילר בתמימות: "אמא תבוא גם בשבוע הבא? תגיד לה שתבוא?". ומילר ענה בטבעיות: "אתה בא לתוכנית של עצמך? מחר תזרח השמש? לא צריך להגיד לה, היא פשוט באה...".
"אני אגיד לך איך זה קרה בדיוק", מספרת מריאן. "כשכולם אצל יאיר היו מפסיקים למחוא כפיים, רק אני הייתי ממשיכה למחוא. ואז יאיר שאל אותו: 'מי האשה הזאת, אמא שלך?', וככה זה התפתח".

לא מרגיזים אותך הדיבורים על הקשר עם אמא?

"האמת, קיבלתי את זה בצורה הומוריסטית. אני לא לוקח את אמא שלי לכל מקום ויש לי את החיים שלי. וכמו שלתוכנית הבאתי כל מיני דברים מיוחדים שלא נראו עד כה על המסך, חשבתי שיכול להיות מיוחד שאמן יביא את אמא שלו. לא ייחסתי שום משמעות לאיך זה יכול להתפרש בעיני אנשים. אני חושב שאנשים מפרגנים וטובים מקבלים את זה מאוד יפה, ואנשים שלא מפרגנים ויש להם ראייה צרה, יחפשו גם את זה".