ביילין: רמון ומצנע צריכים להחליט מי יתמודד מול פואד

השר לשעבר יוסי ביילין, ראש תנועת שח"ר, עוקב בעניין אחר ההתמודדות על ראשות העבודה. אולם האיש שהודיע שיפרוש מהמפלגה אם יתמנה בנימין בן אליעזר לעמוד בראשה, ושהביע בעבר את תמיכתו החד-משמעית בחיים רמון, אינו ממהר היום להכריז למי נתונה תמיכתו - לרמון או לעמרם מצנע.
לדעתו, האיש בעל הסיכויים להביא הכי הרבה מנדטים צריך לרוץ, ועל השני לוותר ולעמוד לימינו. עם זאת בראיון ל-ynet הוא אומר: "העמדות של מצנע מבטאות בדיוק את עמדותיי, שעיקרן לשבת למו"מ עם ההנהגה הפלסטינית ללא תנאים מוקדמים". לכשיוחלט מי עומד בראש מפלגת העבודה, אומר ביילין שיקרא לו להתאחד עם מרצ. "הדרך היחידה לנצח בבחירות היא להיות המפלגה הגדולה ביותר, ולכן יש להתאחד למחנה שלום אחד".

מצנע הכריז היום רשמית על התמודדותו על ראשות העבודה. תתמוך בו או ברמון?

"אתמוך במי שיש סיכוי לקבל יותר מנדטים. הדבר שאנסה למנוע בכל כוחי זה שמצנע ורמון ירוצו האחד מול השני. ביקשתי משניהם שמי שיש לו סיכוי להביא יותר מנדטים ירוץ, ושהשני יפרוש. צריך לרוץ לבד מול פואד. אתמוך במי שהסקרים ינבאו לו אפשרות לנצח".

ומה לגבי פרישתך מהעבודה?

"כשתסתיים ההתמודדות בתוך מפלגת העבודה אמליץ לעומד בראשה להתאחד עם מרצ משום שזו הדרך היחידה לנצח את הליכוד. גם אם מצנע יצליח לקבל יותר מנדטים ממה שקיבלה מפלגת העבודה בבחירות האחרונות, זה עדיין לא יספיק כדי להצדיק את הפער לטובת הליכוד. הדרך היחידה לנצח בבחירות היא להיות המפלגה הגדולה ביותר, ולכן יש להתאחד למחנה שלום אחד עם מרצ".

ואם בן אליעזר ינצח בפריימריז?

"אז צריך להקים מחנה שלום סוציאל-דמוקרטי שיהיה מפלגה שתאחד את מרצ ואת פורשי מפלגת העבודה. הליכוד לא יכול לחבור לש"ס או לליברמן, אך העבודה יכולה לחבור למרצ. כדי להתחרות בליכוד, העבודה צריכה להתחבר למרצ, או שחלק ממפלגת העבודה יצטרך לפרוש מהמפלגה על מנת לחבור למרצ, בראשות מצנע או רמון. המטרה היא לנצח בבחירות ולא ליצור אופוזיציה גדולה יותר".

מה המשמעות של הכרזת מצנע על התמודדותו?

"זה אומר שלושה דברים. האחד, שרבים במסגרת העבודה סבורים שפואד לא מתאים לעמוד בראש המפלגה, ושיציאה מממשלת האחדות היא הכרחית; שנית, שהאיש הפופולרי ביותר לא מנסה לקרוץ למרכז, כמו שפואד עושה, ולהציג עמדות שמאל מובהקות; ושלישית, העמדות של מצנע מבטאות בדיוק את עמדותיי שעיקרן לשבת למו"מ עם ההנהגה הפלסטינית ללא תנאים מוקדמים".

מה היתרון של מצנע על פואד?

"היתרון הוא בכך שמצנע מזוהה, עוד מאז מלחמת לבנון, כמי שהיה בעימות חריף עם שרון, כמי שראה בו אסון למדינת ישראל כבר אז. בניגוד לפואד שמציג את עצמו כחבר קרוב של שרון, שאמר כבר: 'פעם הוא אוכל אצלי ופעם אני אוכל אצלו'. מצנע רואה בשרון סכנה לתהליך השלום, לכן הוא גם ייתן פייט".

בימים האחרונים התנזים והחמאס מנהלים דיונים על השגת הפסקת אש בשטחי ישראל בלבד. איך אתה רואה את הדיונים הללו?

"ברור שישראל לא יכולה להסכים להפסקת אש רק בתחומי הקו הירוק, משום שזה יהיה כמו להתיר את דמם של המתנחלים. עם זאת, הייתי מציע לא להתייחס לדיונים הללו בביטול, משום שאם הם יוכיחו שהם מסוגלים להפסיק את הטרור בתחומי ישראל, זה יסתור את העמדה הישראלית שאין פרטנר ואין עם מי לדבר משום שאין להם כל שליטה על השטח. זו ההזדמנות שלהם להוכיח שיש להם שליטה על השטח ולכן אי אפשר יהיה לטעון שאין עם מי לדבר".

נראה ששרון הצליח במאמצים להפוך את ערפאת ללא-רלוונטי.

"אולי הוא הצליח להפוך את ערפאת ללא-רלוונטי במידה רבה, אבל התוצאה היא הפוכה ממה שרצו להשיג. אם רצו להחליף את ערפאת כדי שבמקומו יעלה גורם מתון ופרגמטי, אז מה שקיבלנו זה את שייח' יאסין ואת רנטיסי, שקובעים את הטון הקיצוני והפכו להיות דומיננטיים ברשות הפלסטינית".

האם לדעתך יש טעם בקיום הבחירות ברשות הפלסטינית?

"קשה לי לראות כיצד יהיה אפשר לקיים בחירות במצב הנוכחי. הסגרים והכתרים לא מאפשרים שום דרך לקיים תעמולת בחירות, ופרט לכך – אם גם האמריקנים וגם ישראל לא מתכוונים לכבד את תוצאות הבחירות במידה וערפאת ייבחר, אז מה הטעם בהן? ערפאת נחלש, אבל הוא נשאר עדיין המנהיג הפופולרי ביותר ברשות. ההחלשות שלו נובעת בעיקר מחוסר היכולת שלו לשלוט בארגונים הפלסטינים החמושים בשטחי הרשות הפלסטינית".