שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלביס חי! עשר הוכחות
    כל מעריץ אלביס סביר יוכל להסביר לכם כי המלך חי ובועט, אי-שם. הנה ההוכחות

    בסוף השבוע (16/8) ימלאו 25 שנה למותו של אלביס פרסלי, ובתרבות המערבית בכלל, והאמריקנית פרט, מלך הרוקנרול חי. ביוגרפיות, ספרי תעלומה מגוונים, הוצאות מחודשות של אלבומיו, מזכרות, מסעדות ואזכורים הוליוודיים הם רק חלק מפולחן בלתי נגמר לדמות ששינתה לפני חצי מאה את התרבות המערבית. רק בחודשיים האחרונים שב אלביס לראש המצעדים עם רמיקס פנטסטי לשיר ישן שלו, וקולו נשמע רלוונטי כתמיד. במובנים מסוימים, אלביס חי כיום יותר מהרבה אנשים שאתם מכירים.
    אלביס הוא לא רק "מלך הרוקנרול", אלא ייזכר, לצד הביטלס, ובמובנים אחדים אף יותר מהם, כגדול גיבורי תרבות ההמונים של המאה העשרים. הסמל הגדול מכולם של האימפריאליזם התרבותי האמריקני, משיח תרבות הנעורים, גיבור הווייט-טראש האמריקני ומי שמגלם בקולו את התכת התרבות הלבנה והשחורה. חייו גילמו את המיתוס ההוליווידי הנושן והוא היה גם הזמר הלבן הראשון שהוליך את הסקס אל קדמת הבמה בצורה כה בוטה. אם פרנק סינטרה היה יוחנן המטביל של פופ הנעורים, אז אלביס היה המקבילה לישו.
    קופסה חדשה, "Elvis: Today, Tomorrow Forever" (הד-ארצי), המאגדת הקלטות נדירות מהופעות חיות וגרסאות אלטרנטיביות ללהיטיו הגדולים מתקופתו ב-RCA היא פריט חובה לאוהבי הקינג (אותי היא ריגשה עד דמעות) ומראה שוב עד כמה היה נפלא כזמר: קולו חד כתער, מורד, מלא סקס-אפיל, חצוף, מבריק אבל גם ביישן, ילד טוב של אמא, חם, חתלתול מתפנק, ואת כל הגוונים האלה ניתן למצוא בכל אחד מהשירים בצורה סכיזופרנית למדי. לא סתם הפך אלוויס לזמר האמריקני הכי גדול של המאה שעברה. הוא מגלם את כל מה שיש בה, את הטוב ואת הקיטש. מממפיס ועד לאס- וגאס – כשהוא רכב על הקאדילק המוזהבת שלו, חנוט בחליפת זהב – הוא אמריקה. מיטב הזמרים של הפופ לדורותיו - מג'ון לנון ועד בונו – יודעים שהוא הטוב ביותר, כי אף אחד, אבל אף אחד, לא שר כל כך יפה כמו המלך (טוב, אם נדלג על כל תקופת הוליווד שלו, ואם נתמקד בשנים 54' עד 57' ו- 68'- 69', בקאמבק הטלוויזיוני המופלא ובהוצאת "From Elvis In Memphis" הפנטסטי).
    אבל כמו לכל מיתוס גדול, גם לזה של אלביס יש את המימד המחורפן שלו. מעריצים רבים גרסו במשך השנים כי אלביס מעולם לא מת. המלך חי. בין אם הוא פרש בשקט לחיים שלווים בבואנוס איירס ובין אם נכנס לתוכנית העדים של האף.בי.איי, השמועות מסרבות לגווע, מותו רוויי מיסתורין. אז מהן ההוכחות לכך שאלביס חי?

    1. המצבה החשודה של אלביס

    לפני הכל, שמו של אלביס מאויית באופן שגוי על המצבה. שמו המלא של המלך הוא אלביס אהרון פרסלי, והשם האמצעי נחרט על המצבה באופן שגוי (שני A במקום AH). המעריצים השרופים נשבעים בכל היקר להם כי אביו של אלביס, אהרון, לעולם לא היה נותן לזה לקרות. הוא היה רגיש מאוד לשם שנתן לבנו, וכששמו של בנו אויית לא נכון על תעודת הלידה, הוא מיהר לתקנו. אבל כל זה מתגמד לעומת העובדה כי "מקום מנוחתו" של אלביס ממוקם בין זה של אביו לסבתו, ולא לצד אמו, אותה, כידוע, אהב עד כדי חולי. משפחתו של אלביס לא היתה נותנת לזה לקרות.

    2. תעודת הפטירה של אלביס

    אלביס היה רגיש מאוד למשקלו, ודמות האיש השמן שנשקף מן המראה בשלהי ימיו דיכאה אותו מאוד. למרות שבאוגוסט 77' הגיע משקלו ל- 250 פאונד (120 קילו), על תעודת הפטירה מצוין כי שקל 170 פאונד (82 קילו). מה גם שתעודת הפטירה הנוכחית אינה המקורית, אלא הודפסה כחודשיים אחרי "מותו".

    3. גופת השעווה של אלביס

    ארונו של אלביס שקל לא פחות מ-900 פאונד ונדרש מספר רב של חברים כדי לשאתו אל בית הקברות. אנשים שנכחו בהלוויה דיווחו כי האוויר מסביב לארון היה ממש קריר, וזאת – שימו לב – כדי לשמור על בובת השעווה בדמותו של אלביס, שהוצבה במקומו בארון. זו גם הסיבה שהלוויה נגמרה כל כך מהר; כדי לא לאפשר למעריציו לקלוט את התרמית. אנשים שהתקרבו לארון שמו לב כי בעוד זרועותיו של אלביס החי היו חזקות והכילו צלקות שונות, ידי "הגופה" היו קטנות, חפות מצלקות ודמו לידיו של גוץ. אפה של הדמות ששכבה בארון היה בעל מראה חזירי (כלומר, לא יכול להיות של אלביס) וגבותיה היו מקומרות (כנ"ל). יש אפילו שדיווחו כי גבה אחת זזה ממקומה וספר הוזעק למקום כדי לעורך תיקונים במהלך הלוויה עצמה.

    4. הספרים של אלביס

    שעתיים לאחר ההצהרה על "מותו" של אלביס, אדם שנראה בדיוק כמו המלך נצפה כשהוא רוכש במזומן כרטיס לבואנוס איירס תחת השם ג'ון בורואוס: אותו שם בדוי בו השתמש אלביס מספר פעמים בעבר. לאלביס היו גם מספר ספרים שהלכו איתו לכל מקום, ביניהם התנ"ך, כמה ספרי רוקחות, ספרים על מוות, ספר המספרים של צ'ירו ואוטוביוגרפיה של יוגי. עם "מותו" של אלביס, הספרים נעלמו ממקומם.

    5. אלביס אומר ביי-ביי בהוואיי

    בשנה שקדמה למותו, אלביס לא תכנן מסעי הופעות חדשים. במופע האחרון שלו בהוואי הוא נפנף לשלום לקהל ואמר "אדיוס" כפי שלא עשה מעולם. הוא פשוט, טוענים המעריצים, נפרד מהם ביודעין. טענה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח העבודה שיומיים לפני "מותו" של אלביס, הוא פיטר כתריסר מעובדיו ובשיחת טלפון עם אחת מידידותיו, מיס פוסטר, סיפר לה כי אינו מתכוון לצאת למסע הופעות וכי כל בעיותיו עומדות להיפתר בקרוב מאוד, ושלא תאמין לכל מה שיהיה כתוב בעיתון. ולא פחות חשוב: מיס פוסטר עברה בדיקת פוליגרף ונמצאה דוברת אמת.

    6. אלביס שולח ורד למאהבת

    עוד סיפור המחזק את טענת הפרידה המודעת גורס כי אחת ממאהבותיו של אלביס, לוסי דה ברבון, קיבלה יום לאחר מותו המשוער ורד עם הקדשה מצורפת של "אל לנסלוט", שהיה שם החיבה שנתנה למלך. אלביס רצה להודיע לה כי אינו מת, הוא רק לא רוצה להימצא.

    7. ספר המספרים של צ'ירו

    כל המתקשים במתמטיקה רשאים לעבור לסעיף הבא. האחרים צריכים לדעת כי לאלביס היתה אובססיה למספרים ובעיקר ל"ספר המספרים של צ'ירו". תאריך מותו של אלביס הוא 16/8/1977. אם תחברו 16+8+1977 תקבלו את המספר 2001, שהוא כותר הסרט האהוב על אלביס, בו הגיבור מתכנן את נצחיותו בחדר האמבטיה שלו. גם אלביס בילה זמן רב במחשבות בשירותים, שם גם נמצא "מת". אלביס, כנוצרי אדוק, אהב דברים שבאים בשלשות (האב, הבן ורוח הקודש, למשל). חברו את סכום המספרים ב- 2001 וקבלו את הספרה 3. "2001" (סרטו האהוב) מינוס 1977 (שנת מותו) הם 24, שהוא הסכום של 8 (חודש מותו) ו- 16 (יום המוות). עכשיו אם תחברו את סכום הספרות 1977 (שנת המוות) תקבלו גם 24, שמתחלק בשלוש. בקיצור, אלביס תכנן את "תאריך מותו" ליום שייצא טוב עם המספרים, ואם לא הבנתם, לא נורא.

    8. הוא בכלל רצה להיעלם

    לאלביס, אל תצחקו, היה אינטרס להיעלם. זמן קצר לפני מותו הפסיד 10 מיליון דולר בעסקת מקרקעין וטייס והסתבך עם המאפיה, ולכן ביקש להיכנס לתוכנית ההגנה של האף.בי.איי. כמו כן, אלביס היה האסיר בכלוב הזהב של תהילתו. איומי רצח הגיעו אליו אחת לתקופה והוא חשש לשלומן של בתו (נו טוב, הוא לא לקח בזמנו בחשבון את מייקל ג'קסון) ואשתו, והמעריצים חנקו אותו בכל מקום. והכי חשוב, הוא לא רצה להזדקן לעיני מעריציו; הוא העדיף להישאר צעיר לנצח. לפיכך, על-פי עצות מהאוטוביוגרפיה של יוגי, הוא ביים את מותו ויצא לחיי שקט בגלות.

    9. אלביס הבין בסמים

    כל השמועות כי אלביס הרס את גופו עם סמים אינן נכונות. למעשה, אלביס, כך מספרים, היה מומחה לרוקחות (!). הוא אמנם עשה סמים, אבל ידע מה הוא עושה. בחייכם, הוא היה בחור זהיר. הוא גם עסק בסמים המסוגלים להאט את קצב פעימת הלב ולסייע בבימוי מוות מלאכותי. בנוסף, אלביס הושפע ממנהלו, קולנול תום פרקר, שהגיע לאמריקה מפולין וברא לעצמו זהות חדשה. ומנהלו היה נחוש לעזור לו לברוא לעצמו חיים שקטים יותר. אלביס גם נפגש, כידוע, עם הנשיא ניקסון, ושמועות דיווחו כי היה סוכן ממשלתי, בעיקר בשירות מאבק הממשל הפדראלי בסוחרי הסמים – ואלביס הרי הכיר אי אלו מסוממים בתעשייה. זה די ברור: עבודתו כסוכן אפשרה לו להצטרף לתוכנית העדים.

    10. הכפיל של אלביס - אוריון

    או.קיי, אז הוא יצא לגלות, אבל הוא לא התגעגע לבמה? ובכן, לא רק שהוא התגעגע, אלא שהוא גם חזר מחופש לסיבוב הופעות קצר תחת השם אוריון. זה האחרון נהג לחבוש מסיכה, לשיר כמו המלך ובאמת דמה לו כמו שני עלי נענע. מעריצה שארבה לאוריון בשירותים נשבעה כי ראתה את הקינג. רומן בשם "אוריון" מאת גיי בריוור-גורג'יו, יצא לחנויות ועלילתו נסבה סביב זמר מפורסם שנעלם ועשה קאמבק בתחפושת. ב- 1981, בעקבות החשדות לגבי אוריון, נפתחה חקירה מחודשת לגבי מותו של המלך. אוריון נעלם וכך גם הספר מהמדפים, ואין פלא שהספר הודפס על-ידי הוצאת "וויליאם מוריס" שהיתה שייכת… ניחשתם נכון - לאלביס פרסלי עצמו.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלביס הצעיר
    ארכיון
    אלביס העוד-יותר-צעיר
    ארכיון
    אלביס הממש צעיר
    הקאדילק הוורודה בגרייסלנד, טנסי
    אלביס פרסלי. הקופסה מתקופתו ב- RCA
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים