פליטי השטפון: מפחדים לחזור הביתה

ביום שאחרי השטפונות: 16 משפחות שבתיהם הוצפו בשכונת התקוה עברו להתגורר במלון אמבסדור בתל אביב. הילדים עדיין לא חזרו ללימודים והיום בבוקר (יום ה') הם צפו בשידורי ערוץ הילדים בלובי הקטן של המלון.

הילד בן מזרחי, בן חמש, סיפר כי התעורר אתמול לפנות בבוקר על הארון בביתו. אמו, לימור, הוציאה אותו מהמיטה לאחר שהמים הציפו אותה והרימה אותו על הארון כדי שלא יירטב. סמוך ל-5.30 בבוקר הם חולצו מהדירה על ידי אחד השכנים ששבר את סורגי החלון.

בן סיפר ל-ynet: "אני מפחד לחזור הביתה, אני מפחד לטבוע שם. זה היה מאוד מפחיד שהוציאו אותי דרך הסורגים ואני לא רוצה לחזור לשם". לימור מספרת שאתמול אמר לה בן כי הוא רק רוצה להשאר בחיים.

"זה כבר הפינוי השלישי שלי"

אבנר סופייב, נמצא בבית המלון עם אשתו לילך, ששחתה את דרכה החוצה מביתה כשהיא בחודש השישי להריונה ועד עכשיו היא סובלת מהקור.

ברטה, אמו של אבנר כבר רגילה לבתי מלון. זו הפעם השלישית שהיא מפונה מביתה, לאחר שפונתה כבר במלחמת המפרץ, כשטיל נחת ליד ביתה והיא התגוררה שלושה חודשים בבית מלון. בשטפונות לפני עשרה חודשים, פונתה שוב המשפחה והתגוררה במשך חודש במלון אמבסדור. הפעם חוששים במשפחת סופייב כי הם יאלצו להיות בבית המלון עד סוף החורף. אבנר אמר כי "בשנה שעברה היינו כאן חודש וזה היה בסוף החורף. עכשיו אנו רק בהתחלה ונראה לי שנשאר פה עד סוף החורף".

המשפחות במלון כועסות מאוד. כל מה שהן רוצות זה פיצוי כספי ולחזור הביתה - כמה שיותר מהר.

מירקה כהן, עובדת סוציאלית מטעם עיריית תל אביב, לא יודעת מתי המשפחות יוכלו לחזורת לביתם. "אנחנו דואגים למשפחות לציוד ראשוני, כולם קיבלו ביגוד ונעליים כדי שהם יוכלו להסתדר לכמה ימים. נדאג לילדים להסעות לבית הספר ונראה מה הלאה. אני לא יודעת תוך כמה זמן הם יוכלו לחזור הביתה", אומרת מירקה.

הילדים הסתבבו בבית המלון עם קורקינטים, ונראה כי הם די מרוצים מהחופש מבית הספר. בלובי ישב קשיש שסיפר על השטפונות שעבר בעירק בשנת 44' ועל שקי החול שהצבא העירקי שם ליד הבתים שלהם. "פה אפילו את זה אין", הוא אומר.

היום יחזרו נציגי המשפחות לשכונת התקוה, ייפגשו עם השמאים ויעריכו את הנזקים. תושבי השכונה יודעים שהעירייה השקיעה הרבה כספים בשכונה אבל הם עדיין מרגישים נטושים. "זה כבר מזמן לא עניין של כסף, זה פוגע בנשמה, הורס את החיים וכבר מדובר בעניין של חיים ומוות. אני אעשה הכל כדי לצאת מהשכונה" אומר ציון סופייב, "אם רק יציעו לי תנאים נורמלים".

אבדה התקוה בשכונת התקוה

אבל בשכונה עצמה, יום לאחר השטפונות, נראה רחוב קלמן כתל חורבות. תמרה ומיכאל שניידרמן, בני 82, מנסים ללא הצלחה, לנקות את דירתם המוצפת. השניים עלו לארץ לפני שש שנים מקזחסטאן והיום הם יושבים חסרי אונים בדירה מליאה מים וישנים אצל השכנה מלמעלה. בגלל שקשה להם ללכת, השניים לא הצליחו להגיע למתנ"ס ומהעירייה לא נישלח אף אחד כדי לעזור להם לנקות את הבית, שכלל אי אפשר להכנס אליו.

בני הזוג לא יכולים גם להתקשר לעירייה מכיוון שגם הטלפון נשבר במהלך השטפונות. זה היום השני שהם יושבים חסרי אונים בכניסה לביתם ואוכלים את מה שהשכנים מספקים להם ומחכים.

נלה איבניצקי, אם חד הורית לחייל, נאלצה לבלות את היומיים האחרונים בויכוחים עם השמאי של העירייה שלא האמין לה שמכונת הכביסה שעמדה מחוץ לביתה נשטפה למקום לא ידוע ושתקרת דירתה עומדת להתמוטט.

"אני גרה אצל השכן והמזל שלי הוא שהוא עוזר לי. הבן שלי התקשר מהצבא, הוא משרת בעזה ואני לא יודעת לאן הוא יגיע. גם כל המדים שלו נהרסו בשטפון ואני מקווה שבצבא לא יעמידו אותו למשפט על זה", אומרת נלה בייאוש.