ג'ינג'י או: תעלומת המסבחות והקסקטים

הנהגים שעמדו ביום רביעי בערב בפקק ברחוב בן גוריון בהרצליה, ציפו לעוד המתנה מייגעת ומורטת עצבים. חלקם בהו ברמזור המתחלף באיטיות, אחרים חיטטו באף, ושניים אף ניסחו בפעם המיליון את המכתב הזועם שיכתבו לעירייה על עומס התנועה הבלתי נסבל ברחוב הזה. אבל לפני שהם הספיקו לבחור בין "בכבוד רב" לבין "בתודה מראש", נשמעו צפצופים קולניים מאחור. הנהגים העייפים הציצו במראות ונדהמו למראה עיניהם: שורה ארוכה של מכוניות, מכל הסוגים ובכל הצבעים, החלה מפלסת את דרכה לכיוונם, כשהפרט היחיד האחיד שהפך אותם מסתם שיירה לקבוצה מאורגנת, היה שליד ההגה ישבו גברים חבושי כובע קסקט חום, שהחזיקו בידיהם מסבחות נוצצות. "מה זה", תמהו תושבי העיר במבוכה גלויה, "קסקטים ומסבחות? האם מדובר בטרנד אופנתי חדש שפיספסנו?". מספר דקות מאוחר יותר, כשצילומי "אצל פרנס בטברנה" החלו באולפני הרצליה הסמוכים, נפתרה התעלומה.

נחמד לגלות שבין כל התוכניות שמחקות לחלוטין את המערב, או לפחות מושפעות במידה כזו או אחרת מהנעשה בארה"ב, ההמצאה הכי ישראלית של התקופה האחרונה זוכה להצלחה מסחררת. "בטברנה", תוכנית הזמר הים-תיכונית, שהפכה את הקהל לחלק אינטגרלי מהשידור, אמנם מבוססת גם היא על משהו לא מקומי במיוחד, אך הניחוח המזרחי שעולה ממנה נותן איזו תחושה של אותנטיות שחסרה בחידונים ובשעשועונים ותחסר בוודאי גם בתוכניות המציאות שעומדות לנחות עלינו בכל רגע.

העיקר שיש "בלקון"

שמעון פרנס, שאלה שמיהרו להספיד אותו אוכלים עכשיו את המסבחה, חוזר ובגדול. לא עוד ערוץ 1 עם כל התככים והמאבקים, אלא ערוץ 2 (טלעד), שם הכל נוצץ יותר, מפואר יותר ומושקע יותר. האולפן מעוצב כמו טברנה יוונית חמימה ונוחה, שולחנות עגולים, יינות, זיתים, עלי גפן ממולאים. הבמה מכוסה שטיחים, כלי נגינה מזרחיים תלויים על הקירות, ובגירסה המסחרית נוספה גם מרפסת - "בלקון" בלשון הסלוניקאים, שמתיישבים ליד שולחן הכבוד, במרכז, שם גם יושב הגורו שלהם.

"אנחנו זקוקים לאנרגיות שלכם, למחיאות הכפיים שלכם, בואו נתחיל להתחמם", הוא מקבל את פני הקהל שמחזיר לו במחיאות כפיים נלהבות וממשיך בוידוי: "לא היה קל לעזוב אבל עוד יותר קשה לחזור. הדבר היחיד שהקל עלי היתה העובדה שידעתי שהגעגוע הזה הוא הדדי". והוא כנראה יודע על מה הוא מדבר. פרנס עזב את ערוץ 1 ברעש גדול. בחלק מהעיתונים נכתב שהוא פרש, באחרים - שהוא פוטר. להנחיית התוכנית שניצחה ברייטינג כל תוכנית שניצבה מולה בערוץ 2 הביאו את זאב רווח. תקופה ארוכה סירבו הדי העזיבה לשקוע. פרנס כעס, בחש, סלח ובסופו של דבר חזר, וימים יגידו, או יותר נכון טבלת הרייטינג תגיד, האם השינוי עשה לו טוב.

השולחן העגול ואבירי החפלה

באולפן החדש, פרנס לא שוכח להחמיא למי שצריך מצד אחד, לעקוץ את מי שצריך מצד שני ולהכניס גם משפט על "המצב". "ידעתי שאגיע לבית חם", הוא מחזק את הקשר עם הזכיינית שאימצה אותו, ולמחליפו, זאב רווח, הוא אומר תוך היישרת מבט אל המצלמה: "אני אוהב אותך". הקהל מתרגש. את השולחן הארוך בערוץ 1 שהיה מוקף במספרי סיפורים וננסי ברנדס, מחליף בתוכנית החדשה שולחן עגול מוקף סלוניקאים שמנמנים עם לחיים ורודות, וצוות מרשים של סטנדאפיסטים שנכנסים באתנחתות שבין השירים בתחפושות שונות ומשונות: מאיר סוויסה כמלצר צרפתי, רן לוי בדמותו של זאב רווח ושלום אסייג כערס מקומי. חידושים נוספים הם להקת הבית וכמובן היציאה לפרסומות.

לחגיגות הקאמבק שלו גייס פרנס כוכב ענק בדמותו של יהודה פוליקר, שמופיע אחרי תקופה ממושכת של התנזרות מהבמה. פוליקר, בחולצה שחורה וחיוך מבוייש, שהקהל הישראלי הרחב חייב לו את ההיכרות הראשונה עם המוסיקה היוונית, זוכה למחיאות כפיים ממושכות בסיום כל שיר. כוכב נוסף, בקנה מידה קצת יותר צעיר, הוא עמיר בניון שעולה לשיר איתו את "יש דברים שרציתי לומר", והגירסה המשותפת שמתקבלת הופכת את השיר היפה והמרגש הזה ליפה ומרגש עוד יותר.

הג'ינג'י מבקש שתעשו שמייח

"אי אפשר להשוות את התוכנית בערוץ 2 לזו בערוץ 1", אומרים יניב, שרון ואיציק, בני 25 מכפר סבא, ואפשר לסמוך עליהם באבחנה הזו: לשלושתם יש ותק של 15 "טברנות" בערוץ 1, כניצבים בשולחנות הראשונים. הפעם הם כאן על תקן אורחים והם מתרווחים בשורות האחוריות. "תמיד מושיבים בשולחנות הראשונים, שאותם המצלמה קולטת, סטודנטים שבשבילם זו עבודה והתפקיד שלהם זה לעשות שמח. בשולחנות האלה גם מגישים אוכל כדי שיראה יפה", מסביר איציק שמסתכל בסיפוק בתפאורה המושקעת. "אין מה להשוות", הוא חוזר ואומר, "בערוץ 1 הבחורה עמדה מולו עם בריסטולים עליהם היה כתוב הטקסט, היית מאמינה?". האמת, כן, אבל זו כבר כתבה אחרת.

הזמן עובר. הקהל שיושב באולפן ומוחא כפיים אחת לעשרים שניות כבר מתעייף. לחלק קר, חלק צריך לצאת לשירותים, אבל הם לא מפסיקים לחייך. פרנס רואה שגילגולי המסבחה ביד נעשים איטיים. "אתם חלק מהאווירה", הוא קורא אותם לסדר, "אתה יוצרים את האווירה, אז תזרמו. הכיף שיצא ממכם יגיע אלי". הקהל מתעורר לתחייה והחיוכים נמתחים עוד טיפה. הפיפי יחכה. בסך הכל לא כל יום הג'ינג'י מבקש ממך לשמוח והוא הרי לא בכל יום חוזר.

"אצל פרנס בטברנה", יום שישי 21:00 ערוץ 2 (טלעד)