מה ידעו הבנקים על החברה הפרטית של פלד-גבעוני

פרשת קריסת החברות בקבוצת פלד-גבעוני הולכת ומסתבכת. שלשום נחשפה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב חברה פרטית, טרומיטק, שנשלטה על-ידי רפי פלד ואריה גבעוני, ושהגיעה באופן לא מפתיע לסף פשיטת רגל. הפעם הנושה הוא הבנק לפיתוח תעשייה, לו חייבת החברה מכרמיאל עשרות מיליוני שקלים. למזלו של הבנק, למרבית החובות העניקה המדינה ערבות, כך שחשיפת הבנק לטרומיטק, העוסקת ביצור מבנים טרומיים לתעשייה ומבני ציבור, עומדת על כ-11 מיליון שקל.

פרשת טרומיטק, שלא נחשפה עד היום בתקשורת, (למרות הכיסוי הרחב לו "זוכה" קבוצת פלד), מעלה מספר שאלות מטרידות, שיישארו כנראה ברובן ללא מענה במהלך התקופה הקרובה:

באמצע חודש נובמבר 2000 נחתמה עיסקה למכירת השליטה בחברת הנדל"ן הצפונית חייל מידי יעקב חי ואבי טטרושוולי לידי חברת קרן פלד הבורסאית, בראשה עומדים רפי פלד ואריה גבעוני. גם טרומיטק היא חברה שחי מכר לקבוצת פלד-גבעוני. אלא שרכישה זו בוצעה באמצעות חברה פרטית של השניים, ולכן היא לא דווחה מעולם לבורסה או לאמצעי התקשרות. ההערכה היא, שעיסקת טרומיטק קדמה לעיסקת חייל. ולכן השאלה המרכזית שעולה היא, האם בעת נעשתה עיסקת חייל, לא היה על הצדדים לדווח כי בעבר (ככל הנראה הלא רחוק) נעשו ביניהם עיסקאות אחרות, ובאיזה היקף. אם עיסקת טרומיטק קשורה באיזה שהוא אופן לעיסקת חייל, הרי שהיא הופכת למעשה לעיסקת בעלי עניין (בין ראשי קרן פלד למשפחת חי).

במקרה שכזה, נדרשים בעלי מניות המיעוט בקרן פלד להצביע בעד או נגד העיסקה - אלא שאף אחד לא טרח לעדכן אותם על מסע הרכש הפרטי של פלד וגבעוני, וממילא אסיפה שכזו מעולם לא כונסה.

אחת הסיבות העיקריות לדרישה לדווח על עיסקה כזו, היא החשש שפלד וגבעוני רכשו את טרומיטק באופן פרטי, אולם שילמו בכספי החברה הציבורית קרן פלד. הבנק לפיתוח התעשייה טוען, כי במסגרת הסדרי פריסת חובות שנערכו בתחילת יולי 2001, הוא קיבל שתי אופציות לרכישת מניות בקרן פלד. במילים אחרות, בנק לפיתוח תעשייה הגיע להסדר עם חברה פרטית של פלד וגבעוני, וקיבל תמורה, בין היתר, באמצעות הטבה שהעניקה לו החברה הציבורית.

השאלה השנייה שעולה מהפרשה מופנית לבנק לפיתוח תעשייה. הבנק ידע שלפלד וגבעוני חברה עמוסת חובות. ביולי 2001 הגיעו חובותיה לבנק (חלקם בערבות מדינה) ל-125 מיליון שקל. עם זאת, הבנק המשיך לממן השקעה אחרת של פלד וגבעוני - חברת חייל. השאלה היא, איך הבנק מגיע להסדר פריסת חובות עם חברה אחת של פלד וגבעוני, וממשיך להעניק מימון, כאילו לא ארע דבר, לחברות אחרות שלו.

השאלה השנייה מובילה היישר לשאלה אחרת הקשורה לבנקים. מה באמת ידעו הבנקים לגבי מצבת החובות של קבוצת פלד-גבעוני? האם הבנקים שהעניקו את המימון הנדיב ששימש לרכישת קבוצת פויכטונגר (בנק לאומי ובנק קונטיננטל) באוגוסט 2001 ידעו שרק חודש קודם לכן הגיעה אחת החברות בקבוצת פלד-גבעוני (טרומיטק כמובן) להסדר פריסת חובות? מה זה אומר על החובות של פלד וגבעוני לבנקים, ומדוע להמשיך להעמיד מימון לעיסקאות כשברור שהאיתנות הפיננסית של החברה רעועה מאוד?

דן הלפרין, יו"ר חברת חייל, מסר בתגובה: בתור יו"ר חייל אני לא מתענין בעסקים אחרים של בעלי השליטה שלא קשורים כהוא זה לחייל עצמה. לא הייתי בתפקידי בזמן העיסקה, ונושא טרומיטק לא ממש בתחום ההתמחות של חייל. לקרן פלד עצמה אין שום קשר לטרומיטק. אם היו קשרים עיסקיים בין יעקב חי למנהלים בקרן פלד, אזי התשובה היא שאני לא יודע אם הם מחויבים להוציא על כך דיווח.

מבנק לפיתוח תעשייה נמסר, כי "ההלוואה לטרומיטק היא הלוואה ישנה, ולבנק לא היה ידוע דבר וחצי דבר על מצבם של בעלי השליטה בקבוצת פלד-גבעוני".