מדליקים ביחד נר

עד לפני מספר שנים הכרנו בארץ רק נרות שבת או נרות נשמה. בשנים האחרונות הנרות הפכו למוצר הרבה יותר פופולרי. אפשר למצוא נרות דקורטיביים וריחניים בכל רשתות השיווק, בפארמים, בחנויות לכלי בית וכלי מיטה, ויש כבר אפילו חנויות שמתמחות בנושא.

נראה שגם רוח הניו-אייג' והחיבה למדיטציות תורמים לשוק הזה. המוכרים מספרים על חומרים טבעיים בלבד, שמהם מייצרים את הנרות, ומגוון הריחות הולך ומתרבה: לבנדר, וניל, תפוז, קינמון ומה לא. לצד הנרות מתפתח שוק נוסף של עששיות ופמוטים: לתלייה או להצבה, בנברשות זכוכית קטנות או בעמודי מתכת, בצלוחיות נאות או על מגשים קטנים, שבהם אפשר להניח את הנרות ולהגביר את האפקט.

סקר גיאוקרטוגרפיה שנעשה עבור רשת החנויות נרות בשינקין מצא ש-32% מקרב הציבור בישראל נוהג לרכוש באופן קבוע נרות דקורטיביים, שליש מהם עושה זאת פעם בחודש או יותר. ממוצע הרכישה של הנרות עומד על 60-30 שקל, ויש גם כאלה שמוכנים להוציא מאות שקלים. מחירים לדוגמה: ברשת הנרות והסבונים ללין אפשר למצוא נר בריח קוקוס, שוקולד-מנגו או רקפות בקוטר 5 ס"מ ב-26 שקל, ברשת נרות בשינקין עולה נר בקוטר 5 ס"מ 20 שקל ובקוטר 8 ס"מ 46 שקל, ובחנות המפעל החדשה של מפעל קאסל באבו-גוש אפשר למצוא נר בקוטר 7 ס"מ בריח ורדים, דבש, קינמון ואחרים ב-13 שקל בלבד.

רוב הקונים הן נשים, בגילאים 35-18. 46% מהנרות מיובאים מסין, 14% מאירופה ו-40% הנותרים נעשים במפעלים בארץ. ירון קופל, מנכ"ל הרשת, אומר כי לקראת החגים מתעורר השוק הזה במיוחד.

מרבית הנרות הדקורטיביים שנמכרים היום ריחניים ונעימים. חלקם מכילים תמציות ריח שמיובאות מצרפת, אחרים עשויים מתמציות זולות יותר, שמזכירות את ריח תרסיסים בשירותים. הבעיה היא, שלמרות ההבטחות לבעירה ממושכת (לכל נר צריכה להיות צמודה פתקית עם אורך חייו) - נרות רבים דולקים רק פעם או פעמיים ואז נגמרים חייהם והם נשארים על המדף כאבן שאין לה הופכין.

נאווה עפרוני, בעלת מפעל נרות, טוענת שאחת הסיבות לאורך החיים הקצר של הנרות היא העובדה שאנשים נוטים לשחק עם הפתיל, ובכך הורסים את הנרות. עפרוני נותנת כמה טיפים לאחזקה: יש לכבות את הנר בזהירות ואסור למולל את הפתיל אחרי שמכבים אותו; חשוב להציב את הנר זקוף ולא נוטה על צידו; אין להציבו ליד חלון עם רוח או ליד המזגן; ולא להחזיק נר במכונית החמה - במצב כזה הוא מתכלה גם אם הוא לא דלוק.