קונים בזול, אוכלים בבית, משפצים לבד
הסוליה התבלתה? הולכים לסנדלר. צריך לקנות לילד ספרי לימוד? אפשר גם משומשים. נגמרה האקונומיקה? מצטיידים בחנות "הכל בדולר". הקירות זקוקים לחידוש? לוקחים צבע ומברשת ועושים זאת לבד. הצרכן הישראלי מכריז: סוף עידן הבזבוזים
אהרל'ה ברין, הבעלים של רשת ספרי הלימוד "דורון ספרים", מופתע: היקף מכירת הספרים המשומשים השנה בחנויות הרשת שלו גדל ב-10%-15%. ההפתעה גדולה לנוכח העובדה, שחנויות הרשת לא פרושות באזורי מצוקה או מוכי אבטלה, אלא בצפון תל-אביב ובבתי ספר באזור.
לצד הגידול במכירות של הספרים המשומשים מאתר ברין תופעה נוספת בחנויותיו: דחיינות קניות. "הורים ותלמידים", הוא מספר, "דוחים את קניית חלק מהספרים אל תוך שנת הלימודים, בגלל שלמדו שלא בכולם משתמשים. צנזורת הקניות בולטת בעיקר באטלסים ובספרי קריאה".
הגידול בביקוש לספרי לימוד משומשים גם באזורים מבוססים הביא את דינה גילאור, בעלת חנות ותיקה לספרי לימוד וקריאה ברעננה, להקים יחד עם בן זוגה אתר אינטרנט המתמחה במכירות של ספרים כאלה. היתרון של אתר כזה לעומת החנות השכונתית או השוק לספרים משומשים שנערך ביוזמת העירייה הוא בהיותו כלל-ארצי. שולה עינב, ממנהלי האתר: "כך ילד מתל-אביב יכול להשיג ספר שבאזור אילת כבר לא משתמשים בו".
"ההזמנות לספרים", מספרת עינב, "מגיעות מקצרין שבגולן ועד יוטבתה בדרום, כולל מקומות מבוססים, כמו רמת אביב, פרדסיה, רעננה. לדעתי הביקוש הגדול משקף את המיתון".
הצרכן הישראלי החדש
עכשיו כבר ברור: המיתון יצר צרכן ישראלי חדש. צרכן חסכן יותר, ביקורתי יותר, יצירתי יותר, צרכן שפותח את הארנק רק לאחר שהשווה מחירים.
את השינויים בהרגלי הצריכה מרגישים היטב ב"דפי זהב". לדברי ארז בהט, סמנכ"ל השיווק של החברה, סקרים מוכיחים כי השימוש בספרי "דפי זהב" לצורך בדיקה מוקדמת של מחירי שירותים ומוצרים גדל בשלוש השנים האחרונות ב-30%, ואילו מספר הכניסות לאתר האינטרנט של החברה קפץ בשלושת החודשים האחרונים פי שלושה – מ-700 אלף ליותר לשני מיליון.
בסקר אחר שערכה החברה הודו 46% מהנשאלים כי לפני קנייה של מוצר או שירות הם משווים מחירים ומבררים פרטים יותר מבעבר.
על רקע המגמה הזו קל להבין את העסקים הטובים של חנויות העודפים וחנויות הדיסקאונט, ואת הנטייה של רשתות השיווק להכתיר כל סניף בתואר "חנות מפעל". עכשיו גם ברור למה משגשגות החנויות שמציעות הכל בדולר או פחות.
אמנון, הבעלים של שלוש חנויות בתל-אביב הנמנות עם רשת "הכל בדולר", מעיד שהעסקים כעת פורחים מתמיד. "האנשים גילו את החנויות הזולות או יותר נכון מתחילים להעריך כל שקל", הוא אומר. "היום אנשים נכנסים לסופר שליד החנות שלי ברחוב בן יהודה כדי לקנות רק דברי מזון, ואז נכנסים אלי כדי לקנות את חומרי הניקוי. הם יודעים שאצלי אקונומיקה של ארבעה ליטרים עולה 4.90, ובסופר הם יצטרכו לשלם בשביל תוספת קטנה של ריח לימון 15 שקל".
אפי, הבעלים של חנות "הכל בדולר" ברחוב דיזינגוף בתל-אביב, מרוצה מאד מהעסקים. "נכנסים לחנות לפחות 200 איש ביום, וקונים בכמויות", הוא מספר. את החנות פתח לפני שלוש שנים, אחרי שסגר שלוש חנויות נעליים – בתל אביב, ברמת גן ובראשון לציון. "החנויות היו יוקרתיות, ובגלל המצב לא הגיעו קונים ולא הייתה פרנסה. עכשיו, בחנות הזולה שלי, אני יכול להתפרנס בכבוד".
"סטוק קפה", רשת שמתמחה במכירת מוצרים מיובאים לבית במחירי רצפה אך באריזה מיופייפת, חבה את שגשוגה המטאורי למיתון ולצרכנות החדשה. החנות הראשונה נפתחה באזור התעשייה סגולה שליד פתח-תקווה בדיוק לפני שנתיים. כיום מונה הרשת כבר ארבע חנויות, והחמישית בבנייה. יובל אשכנזי, הבעלים, מתכוון תוך שנה להרחיב את הרשת לשמונה חנויות.
עבודות בית
עוד תופעה שצמחה בחסות המיתון: יותר ויותר אנשים מעדיפים לבצע בעצמם עבודות שבעבר השאירו למקצוענים תמורת תשלום.
מוטי פנאוסוב מ"אלקטרה סחר", שמתמחה בייבוא ושיווק מוצרי חשמל, נדהם לדבריו לגלות בחודשיים האחרונים גידול של מאות אחוזים במכירות של מכשירי צביעת שיער לשימוש עצמי, וזה אומר מאות מכשירים בחודש. מכירות מכשירי התספורות לשימוש עצמי גדלו לדבריו בכשליש. "קונים רבים הם נשים מהמעמד הבינוני שרוצות לחסוך את הכספים שהן משאירות מדי חודש אצל הספר", אומר פנאוסוב.
אפילו ה"פוד פרוססור" (מעבד מזון) הוותיק, מספר פנאוסוב, יודע עדנה בעידן המיתון. "במקום לצאת למסעדות, הישראלי מעדיף להכין ארוחות מושקעות בעצמו", הוא אומר, אם כי הוא מודע לכך שגם לחשש מפיגועים יש משקל בהתרחבות התופעה. בעקבות הביקושים החדשים מתכננת "אלקטרה סחר", להגדיל את היקף הייבוא של מוצרים חשמליים לטיפוח עצמי ולמטבח.
גם ברשתות "עשה זאת בעצמך" מבחינים בנטייה הגוברת של הישראלי לחיסכון. לדברי אהרון מידן, מנכ"ל "הום סנטר", רשמה השנה הרשת לעומת השנה שעברה גידול של 20% במכירות הצבע לסוגיו לצרכנים פרטיים. "פתאום גברות מהודרות, שפעם היו באות לחנויות בלוויית ארכיטקט, מבקשות ייעוץ איך לצבוע את הבית, ובעקבותיהן נאלצנו לתגבר בגדול את כוח האדם במחלקות הצבע", מספר מידן.
ואילו במחלקת כלי העבודה – בדרך כלל את עלייה לרגל של נגרים, צבעים, שרברבים, שיפוצניקים ובעלי מקצוע נוספים – פוגש כיום מידן יותר ויותר אנשים שרוצים לעשות בעצמם לביתם. בזכותם, כנראה, חל גידול של 20% לפחות במכירות של המקדחות המקצועיות.
מידן: "יש עכשיו אווירה של חסכנות, והיא סוחפת גם אנשים שחשבון הבנק שלהם לא מחייב אותם להדק את החגורה. אני רואה את זה לפי המכוניות שבהן הם מגיעים: ב-מ-ואים, מרצדסים, וולוואים. הם מרגישים שזה לא הזמן לבזבז, ושבשביל לא צריך לגייס את הארכיטקט הכי יקר".
גם מחלקות המטבחים להרכבה עצמית ידעו השנה עדנה חסרת תקדים. ב"איקאה" מכרו השנה 2,000 מטבחים מלאים להרכבה עצמית – 60% יותר מהצפי.
רבי התעוזה מוכנים לבנות בעצמם אפילו בית. לדברי ערן רולס, מנכ"ל מרכז הבנייה, השנה יש גידול של 20% במספר הנרשמים לקורס של "בנה ביתך בתבונה". "אנשים גילו שבבנייה עצמית אפשר לחסוך 10% מההשקעה", אומר רולס, "וזה אומר עשרות אלפי דולרים".
"בכלל", מוסיף רולס, "ניכרת מודעות גדולה לאפשרויות החיסכון בכל מה שקשור לבנייה ולשיפוץ. לפני שהם ניגשים לבנייה ולשיפוץ אנשים מקפידים לעשות סקר שוק. באים לכאן אנשים עם מחברות וישר ניגשים לספרייה לבדוק מחירים, מברז ועד אמבטיות. נגמר העידן של לקחת שיפוצניק בעיניים עצומות, בלי לבדוק את העלויות האמיתיות. יש כאלה שמעדיפים גם לשפץ לבד, אפילו להדביק פרקטים".
מתקנים מוצרי חשמל
יותר ויותר אנשים מעדיפים היום לשפץ גם מוצרי צריכה, במקום לזרוק את המקולקל או המרופט. זו שעתם היפה של הסנדלרים, החייטים והרפדים. "היום באים לתקן נעליים שפעם היו זורקים בלי ייסורי מצפון", מספר סנדלר ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב. "אני מחזיק את הסנדלרייה כבר שלוש שנים, וזו השנה הכי טובה שהייתה לי. אני גר ברמלה, ושם קונים נעליים בשוק ב-50 עד מאה שקל, זורקים וקונים חדש. פה הנעליים במאות שקלים, אז שווה לתקן סולייה או עקב ב-50 שקל".
את מגמת התיקונים זיהו ברשת "קרביץ" זה כבר, ולכן החליטו לשלוף מהמגירה שירות ותיק לתיקוני תיקים. השירות נהוג כבר ארבע שנים, אבל עד כה דאגה הרשת להצניע אותו, לנוכח ירידה של 15% במכירות תיקים שנרשמה השנה, וכדי למשוך לחנויות את קהל התלמידים שמצטיידים לקראת שנת הלימודים החדשה – החליטו ברשת לתת פרסום לשירות הישן של תיקון ילקוטים.
המיתון לימד את הישראלי להעמיק את הקשר עם חפציו הישנים ואפילו עם החפצים שפעם שימשו מישהו אחר, וזה נכון לא רק לגבי ספרים. חנויות לבגדים יד שנייה צצות כפטריות אחרי הגשם – וגם במקומות שנחשבים "צפוניים". נכון שלתופעה אחראית גם מגמת הרטרו באופנה, אבל ניתן להניח שדווקא המיתון הוא ששולח אליהן את הנשים שפעם לא העזו להיראות בהן.
השתתפה: יהודית יחזקאלי