סל המוצרים לחג: מהזול ליקר

מלחמת מחירים אגרסיבית, ירידה באיכות השירות מתוך מגמה לקצץ בהוצאות, והתעצמות הסקטור של המרכולים הפרטיים - אלה חלק מהתופעות שמצאנו בבדיקה השנתית של סל המוצרים לראש השנה, שערכנו השנה בשיתוף מכון תכלית להב, בהנהלת איציק להב ואיתן תגר.

בגלל הסמיכות של תאריך פתיחת שנת הלימודים לחג השנה, דחו רבים את קניות החג לרגע האחרון. וכך, למרות המאמצים האדירים שהשקיעו ברשתות השיווק להכניס את הקונים לחנויות עוד קודם, הבום הקדחתני יתחיל רק במוצאי שבת זו.

סילבי להב, האחראית על פרויקטים בתכלית להב, שיגרה את סוקריה ל-20 חנויות מזון ברחבי הארץ, המייצגות מרכולים פרטיים מצליחים לצד רשתות שיווק, וכללו חנויות חדשות וותיקות. הסוקרים צוידו ברשימת מוצרים שכללה מוצרי יסוד וגם מוצרים חדשים.

פערים של בין 30% ל-218%

ב-56 מבין 91 המוצרים מצאנו פערי מחירים שבין 30% ל-218%, כשהפערים הגדולים ביותר שייכים לירקות, והשיא שייך (כפי שהיה גם בבדיקת סל המוצרים בפסח האחרון) לכרוב הלבן - בין 1.19 שקלים ל-3.79 שקלים לק"ג. למרות זאת, הפערים בין מחירי הסלים הסופיים הרבה פחות דרמטיים מכפי שהיו בפסח. הסיבה: כל הרשתות פועלות באותה שיטה - מורידים מחירים של מוצרים מסוימים, ומעלים מחירים של מוצרים אחרים כדי להבטיח את הרווחיות.

כמו תמיד, מחירי המוצרים אינם זהים בכל הסניפים של אותה רשת. אין רשת זולה באופן גורף, ובהתאם צריך גם להתייחס למלחמות המודעות של הרשתות. כל מחיר נכון לסניף המסוים ולשעת הקנייה, כי המחירים, בעיקר של מוצרים אטרקטיביים ובעיקר בתקופה של ערב חגים, מתחלפים כמענה למתחרים בסביבה.

ההבדלים במחירים בין הסניפים בלטו ברשתות מגה וג'מבו. כך, בסניף מגה של רשת הריבוע הכחול בתלפיות בירושלים, שנהנה עדיין מדימוי העבר שלו כחנות זולה במיוחד, נמכרה שישיית בירה קרלסברג ב-28 שקל, בעוד שבסניף בחיפה היא עלתה 25.49 שקל בלבד. בקבוק תפוזינה, שנקנה בחיפה ב-4.25 שקלים, עלה בסניף בירושלים 5.65 שקלים. בג'מבו עלתה אריזת מרק בצל של קנור 20.95 שקל בסניף גלילות - ו-21.75 שקל בסניף ראשל"צ. עוגת הבית שמרים ואגוזים של אסם עלתה בג'מבו גלילות 8.75 שקלים, ואילו בג'מבו ראשל"צ - 11.50 שקל.

ראוי לציין שהחנויות הפרטיות עומדות יפה בתחרות מול רשתות השיווק המסורתיות והחזקות: המבחר מכובד, השירות לא נופל מזה שברשתות, והמחירים מפתים בהחלט. המרכול הפרטי רמי השקמה בירושלים, למשל, גבר במחיריו הזולים על סניף מגה בתלפיות.

גם חצי חינם, חנות גדולה ומרשימה בחולון, עם אוהדים שמוכנים לנסוע אליה ממרחקים, עומדת יפה בתחרות המקומית. בהפרש קטן בלבד גבר עליה סניף חדש של רשת יוניברס, שנפתח ממש לאחרונה באותו רחוב. בסניף הזה כל מי שנכנס וקונה הופך אוטומטית לחבר, כדי לא להיות מחויב בדמי החבר השנתיים (95 שקל) המאפיינים את רשת יוניברס בדרך-כלל.

חשבוניות מבלבלות

כמו בבדיקות קודמות, גם הפעם נתקלנו בתופעה המרגיזה של חשבוניות לא ידידותיות ומבלבלות. למשל, בחשבוניות של הרשת החדשה מיסטר זול (של קו אופ ירושלים) הברקוד של המוצר מצוין במלואו, עשר ספרות ויותר, בצמוד לתיאור המוצר - מה שמקשה מאוד על קריאת החשבון. מי שרוצה להבין מה מחיר היין ברשת יוניברס, מגלה שמדובר בחידון במתמטיקה: כותבים את המחיר המלא, מורידים הנחה מיוחדת, אחר-כך מוסיפים את הפיקדון, ואם אתם לא חברים, בסניפים מסוימים יש גם 5% תוספת. הנחות למיניהן נקראות בשמות מוזרים, כמו הנחת כמות על קניית בקבוק יין ביוניברס חיפה.

בבשרים ממשיכים לככב שמות מלאי דמיון ומעוף. במיסטר זול בירושלים, למשל, מכונה בשר הודו לשניצל חזה פרפר הודו. במחסני מזון בתלפיות הוא קרוי שניצל ה. פירור (אחר-כך בבית אתם שוברים את הראש אילו פירורי שניצל קניתם בדיוק). ומי שיודע מה זה חזה פרפר ב.ע., שיקום (ההברקה שייכת לסניף חוצות להב בבאר-שבע).

וגם זה מרגיז: במיסטר זול אין תוויות מחיר על המוצרים הטריים, לא במחלקת הבשר ולא במאפים. הם נשקלים בקופה בעת התשלום, והמחיר עם המשקל מוכנס ישירות לחשבון, מה שמונע אפשרות להשוואת מחירים לפני הקנייה.

מיסטר זול, אגב - הגיחה החדשה של קו אופ ירושלים למגרש של חנויות הדיסקאונט - התגלתה, למרות השם המפתה, דווקא כמיסטר יקר, למעט בירקות.

עוד תופעה מרגיזה: ביוניברס חיפה קונסים את הלקוחות הפורסים את התשלום - וגובים ריבית על התשלומים. הסוקרים שלנו שילמו 3% ריבית. איש בחנות לא הודיע להם על כך, והם גילו זאת רק לאחר בדיקת החשבון. בבירור טלפוני חוזר נאמר להם שככל שמספר התשלומים גבוה יותר, עולה שיעור הריבית. כמה לקוחות של הרשת משלמים על קניות ערב החג בתשלום אחד? ואם כך, איך זה שלא מיידעים אותם בכך שיש ריבית על תשלומים?

תגובת יוניברס: הרשת מפרסמת את תנאי התשלום מעל הקופות, והשילוט קיים גם מעל הקופות ביוניברס תל-חנן, כאשר מודגש כי לחברי המועדון תנאי תשלום מועדפים של תשלומים ללא ריבית, ואילו ללקוחות שאינם חברי מועדון תנאים אחרים, בהם תשלום באשראי ובתשלומים, כרוך בריבית.

מהרשת שלחו אלינו את דוגמת השילוט לגבי חיובי הריבית למי שאינם חברים. השלט אומר: בקניית 200 שקלים ומעלה ב-12-2 תשלומים 12.4% ריבית אפקטיבית שנתית.

עכשיו לכו תחשבו בכמה ריבית תחויבו על קנייה של 3 או 5 או 6 תשלומים. לא פלא שהסוקרים לא הבינו.

ירידה ברמת השירות

מעבר לכל התופעות הללו, שמוכרות לנו משנים קודמות, השנה ניכרת גם ירידה בהשקעה בנושא השירות בסניפים. אולי בגלל המאזנים האחרונים של הרשתות, שהצביעו על ירידות ברווחיות, הורידו הרשתות באופן דרמטי את רמת השירות - כדי לחסוך בכספים. תופעה בולטת: ארגזי האריזה נעלמו. סוקרים שלא הצטיידו מראש בארגזי קרטון, מצאו עצמם נגררים למכונית עם ערימות של שקיות פלסטיק. ברוב החנויות גם אין אורזים, שנוכחותם מזרזת בדרך-כלל את הקצב בקופות. רק בארבע מבין 20 החנויות היו אורזים שסייעו בצורה מסודרת ועקבית ליד הקופות. שתיים מתוכן הן חנויות פרטיות - רמי השקמה וחצי חינם, שהשירות הטוב לא הפריע להן להיות גם זולות במיוחד.

שופרסל והריבוע הכחול, שפרסמו לאחרונה מאזנים שהצביעו על ירידה ברווחיות, הסבירו את הירידה בשירות בין השאר בגידול בהוצאות האבטחה. ואכן, בכניסה לכל החנויות שנבדקו היו מאבטחים, שביצעו בדיקות בתיקים.

באווירת התחרות הקדחתנית והרצון להצטייר כחדשנים, יצאו יצרני המזון השנה בשורה של חידושים שלוו ביחסי ציבור הולמים. אבל בשטח מתברר שברשתות חושבים פעמיים לפני שמעלים מוצרים חדשים על המדף. את עוגת הבננה עם קרם דבש של עלית, למשל, התקשינו למצוא. כך גם את דבש פו הדוב העומד על הראש, שיתוף פעולה מתוקשר בין מכוורת יד מרדכי לזכייני דיסני ישראל.

לעומת זאת, נוזל הכלים של פיירי, של פרוקטור אנד גמבל, שנכנס יפה מאוד לשוק ונותן פייט רציני לפלמוליב של קולגייט (יבוא של שסטוביץ), לא היה אפשר לפספס באף אחת מהחנויות, כולל במגזרים החרדי והפרטי, הודות לשיווק האגרסיבי.

גם המבצעים הם לא תמיד מה שמובטח על-ידי החברה. המבצע של קוקה קולה, בקבוק חינם על שמינייה, עובד מצוין. הסוקרים קיבלו בקבוקי חינם בכל אחת מהחנויות שנבדקו.

לעומת זאת, בחנות ג'מבו בבאר-שבע הגיעה להם כמתנה חולצת ספורט קרלסברג על קניית שישיית בקבוקי בירה, אבל מלאי החולצות נגמר, ובמקום זה נתנו להם שבע שקיות קטנות של חטיף פרפר נחמד ובקבוק קולה.