איפה גר קרפיון?

"דג חי בגריל", התנוסס שלט במסעדה אחת ברמת גן (אני חושב שהוא עדיין שם). אותי השלט הזה תמיד שעשע, וגם איפשר להתחבט בשאלות קיומיות עד שהמנה הראשונה הגיעה, למשל: כמה זמן הדג חי בגריל, אם הוא חי בגריל, אז מה עושים עם הגריל כשצריך אותו לצליית בשר וכן, שאלת השאלות, מה עשו עם בריכת הקרפיונים המסורתית.

אצלנו הקרפיונים גרו באמבטיה. היו להם חיים קצרים למדי, אבל נאמר שמיום חמישי בערב ועד בוקר שישי היתה האמבטיה מקור לא אכזב לשעשועים, כולל האכלת החיות (בלחם כמובן) ותצפית על מה קורה להן כאשר מוציאים את הפקק. יסלחו לי כל אנשי "תנו לחיות לחיות", אבל ילדים יכולים להיות אכזריים למדי בלי שום כוונה אמיתית להרע, לעיתים רק מתוך סקרנות.

"כמה זמן הוא כבר ככה?" שאלה סבתא שלי בדאגה.

"אני לא יודע. אני לא הוצאתי את הפקק."

"מה זאת אומרת "אני לא הוצאתי את הפקק?"

"איש הבה נישט..."

"זה אני הבנתי! נו שויין..." (ממלאת חזרה את המים)

"מה כבר קרה? תעשי לו מה שראיתי שמוישה המוכר דגים עושה לדגים והוא יהיה בסדר."

אצל מוישה היתה בריכה של קרפיונים. יום אחד עמדתי מהצד וראיתי שני קרפיונים שלא בדיוק שחו. "תגיד," שאלתי אותו, "הם בסדר הדגים האלה?"

"ששש, חכה רגע, יקה, חכה."

נכנסת קליינטית: "מוישה, תן לי שניים יפים יפים, שלושה קילו ביחד!"

קריצה לעברי, ובלי לחשוב יותר מדי, הרשת נשלחת למים, אחד משני הדגים הנ"ל נזרק אחר כבוד על השיש: "זה בסדר?" שואל מוישה, מחזיק את הדג בראשו, עם אגודל מנענעת את הבטן. הלחיצות הקצובות על הבטן גורמות לזנב הדג לקפץ משהו.

"מצוין!", מגיעה התשובה. מוישה מעביר כף יד אל הבטן, בום-טראח על הראש.

"טוב מאוד! עוד אחד בדיוק כזה. תנקה לי אותם, אני כבר חוזרת!"

סיפרתי לה, לסבתא שלי: "אה," חייכה היקֶתֵה, "אני מכירה את כל השטיקים של מוישה. הפוילישער הזה...למה אתה חושב שאני מבקשת ממנו להחזיק את הרשת של הדגים כל כך גבוה כל פעם?"

עוד דג שמעולם לא חי אצלנו באמבטיה הוא הבקלה. הוא היה מאוד פופולרי בימי ילדותי (וגם בצבא), וזכה לכינוי המפוקפק "דג פילה". אצל מוישה אפשר היה להשיג פילה בקלה מצוין.

פשטידת בקלה ותפוחי אדמה עם קרום של שום, פטרוזיליה ופרורי לחם. (מתכון של השף ריק שטיין)

חומרים:

1/2 קילו תפוחי אדמה קלופים

130 גרם חמאה

1/2 קילו פילה בקלה

מלח ופלפל גרוס טרי

2 פרוסות לחם לבן

2 שיני שום

כמה גבעולי פטרוזיליה

הכנה:

1. מחממים את התנור ל – 200 מעלות צלזיוס.

2. חומכים את תפוחי האדמה לפרוסות בעובי חצי ס"מ לערך. חולטים אותן כשתי דקות במי מלח רותחים.

3. מורחים מחצית מכמות החמאה בכלי אפיה בעל מכסה.

4. חותכים את הפילה לקוביות של 2.5 ס"מ כל אחת ומפזרים את תפוחי האדמה והפילה בכלי. מתבלים במלח ופלפל ומפזרים את שאר החמאה מלמעלה.

5. אופים מכוסה במשך 15 דקות. במשך האפייה, פותחים פעם או פעמיים ומרטיבים את הדגים ותפוחי האדמה בחמאה שבכלי.

6. בינתיים, במעבד מזון, טוחנים את פרוסות הלחם עם השום והפטרוזיליה, בתוספת מעט מלח ופלפל.

בתום האפייה מוציאים את הכלי מהתנור, מפזרים מלמעלה את תערובת פרורי הלחם ואופים עוד במשך 5 דקות (או עד שהקרום זהוב-שחום) ללא המכסה.

רצוי להשרות קצת את הפילה במי לימון לפני הבישול. זה תמיד מוציא את הטעם ה"דגי".