בתי הקפה של וינה
כל אחד מ-1,900 בתי הקפה הפזורים בוינה מציע לפחות 30 סוגי קפה, אבל השתייה אינה העניין העיקרי. בחלקם תמצאו עיתונים מכל העולם, באחרים תערוכות של אמנים צעירים. הלן חזן מסמנת את המומלצים והמיוחדים
שתיית קפה בוינה אינה עניין של מה בכך. זהו חלק ממסורת הקיימת יותר מ-300 שנה. ב-21 באוגוסט 1683 הצליחו חיילי וינה להדוף התקפה נוספת של הטורקים שצרו על העיר, אבל לניצחון היה מחיר כבד. לשליטים היה ברור שהחיילים לא יוכלו לעמוד עוד זמן רב בפני התקפות הטורקים. אי לכך החליטו לשלוח את ג'ורג' פרנץ קולשיצקי, פולני שהצטיין בידיעת שפות, למספר מדינות באירופה כדי לבקש עזרה.
קולשיצקי הצליח לגייס סיוע, בעיקר מפולין, שחייליה התייצבו תחת פיקוד המלך סבייסקי והביסו את הטורקים. כפרס, ביקש קולשיצקי מפרנסי וינה שיתנו לו את השקים מלאי הגרעינים שהטורקים זרקו במנוסתם. קולשיצקי, שידע גם טורקית, ראה לא פעם את החיילים הטורקים מכינים משקה חם מהגרעינים לאחר שטחנו אותם, והחליט להעתיק את המנהג המזרחי לוינה.
תחילה, ההצלחה לא האירה לו פנים. הוינאים לא אהבו את המשקה השחור והמר שקולשיצקי מכר בעסק שלו. יום אחד, עקב תאונת עבודה, נפלה כמות סוכר אל תוך הנוזל המר, וקולשיצקי הבין מה חסר למשקה אותו הגיש. הוא החליט לערוך עוד כמה ניסויים, הוסיף חלב, והמלנג' הוינאי נולד. השאר כבר באמת היסטוריה.
