הפרסומת של ברק 013: מופע שיא הרגש

הוא עזב את הארץ לפני שנה, מיד אחרי התואר הראשון. טייל קצת באירופה ולבסוף החליט להשתקע בלונדון. הוא גר לבדו בדירת סטודיו, דווקא נאה, הצופה על הביג-בן. ההורים שולחים כסף פעם בחודש. יש לו מעט חברים, עדיין מחפש עבודה קבועה, לומד אנגלית בקורס ערב עם מהגרים פקיסטאנים.

הוא מבלה זמן רב לבד, בוהה באפרוריות האנגלית, קורא עכשיו את מאיר שלו החדש ששלחה לו אחותו. בתקופת החגים הבדידות קשה במיוחד. אז אני מרגיש זר, הניכור משתלט עלי, סיפר באי-מייל ששלח לחבר. אין ארוחות חג עם המשפחה, חסרים הריחות מהמטבח של סבתא מרים.

התיאור הנוגה נכתב בהשראת הפרסומת האחרונה של חברת ברק 013. חברת השיחות הבינלאומיות החליפה השנה משרד פרסום ועימו גם את האסטרטגיה. בעבר התמקדו פרסומות החברה באפיק המכירתי.

היו יעדים, צוינו מחירים - הובאו בעיקר נימוקים רציונליים מדוע כדאי להתקשר באמצעות ברק. משרד הפרסום הנוכחי, באומן-בר-ריבנאי, החליט לשנות כיוון. מפנייה רציונלית לאמוציונלית.

מי מאיתנו בכלל זוכר איזו חברה זולה יותר בשיחה לפאריז או לטהראן. הבדלי המחירים נעים בטווח של אגורות בודדות, כך שלבלבל לצופה את המוח ב-30 שניות עם השוואות מחירים זה אולי חסר טעם. בברק הלכו על הרגש. חבר שלך נמצא כעת רחוק, קרוע מנוף ילדותו, מנותק מהחברים, מהמשפחה, מדן שילון.

הביצוע בפרסומת מושלם. היא מיטיבה לשקף את תחושות הבדידות. המלנכוליה מרוחה על המסך. רגע לפני שהייאוש הופך לדיכאון קליני מגיע הצלצול הגואל. הבחור מרים את השפופרת ומתעורר לחיים. עיניו הנוצצות מאירות את הדירה. הוא מרגיש אהוב. אבל לא רק הוא, התגמול הוא גם של המתקשר, שהצליח לגרום אושר עילאי בעלות של שקלים בודדים.

הפרסומת אסתטית מאוד, מבוימת להפליא, מפוקסת על המסר הפרסומי. וכמובן העיתוי מושלם: בתקופת החגים בני ישראל הופכים רגישים מאוד, מסירים מעליהם את שריון הקשיחות והציניות. זה הזמן לגעת להם בקישקע, זה הזמן להזכיר להם את הקרובים מחו"ל - כדאי לברך אותם היום בשנה טובה, כדי שמחר יציעו לכם את מיטתם.

בכל זאת, פקשוש אחד יש בסרטון: עדיף היה ללוות אותו בשיר עברי ישן שיגביר את הזהות הישראלית ואת הגעגועים לארץ מולדת. בוא הביתה אמנם כבר נתפס על-ידי גבינה פופולרית, אבל אפשר היה למצוא תחליף הולם לא פחות.