של מי הגיר הזה?
הלקוח הזניח ולא ביצע טיפולים בזמן. אבל כאשר כבר נכנס למוסך, לא הוחלף שמן הגיר במכוניתו, ואחרי 10,000 ק"מ הוא קרס. מי אחראי?
ב-1995 רכש שלום ועקנין דייהו סופר-רייסר אוטומטית חדשה. לדבריו במשך כל השנים הוא טיפל בה במוסכי השירות היבואן, לפי הספר, גם אחרי שתמה האחריות. אבל לפני קצת יותר מחודש, לאחר שהמכונית עברה כבר יותר מ-160 אלף ק"מ, הפסיק המנוע לסחוב, כפי שמגדיר ועקנין.
המוסך הקבוע איתר בעיה במשאבת הדלק, אבל המכונית עדיין לא חזרה לעצמה. ואז נחשדה מערכת החשמל, ללא תוצאות. בפעם השלישית התברר שיש להחליף את תיבת ההילוכים. לדברי ועקנין, התברר ששמן הגיר במכונית מעולם לא הוחלף, למרות שהיא טופלה כל הזמן במוסך שירות, ולמרות שהוראות היצרן מחייבות להחליפו מדי תקופה.
ועקנין פנה למפקח השירות של חברת טלקאר, יבואנית דייהו, "שלתדהמתי טען כי באחריותי להודיע למוסך מתי יש להחליף את שמן הגיר", הוא מספר. ועקנין פנה אלינו וטען שהמוסך המורשה אחראי לנזק שנגרם לתיבת ההילוכים. "כל מכונאי מתחיל יודע מתי להחליף שמן", טען.
אז למרות שהרכב עבר כבר 161 אלף ק"מ ושלוש שנות האחריות שקיבל כבר מזמן מאחוריו, פנינו לטלקאר. מתשובתו של מנהל השירות הארצי של החברה, משה בלובשטיין, עולה תמונה אחרת, לפיה ועקנין לא שמר על חלקו שלו בהוראות היצרן. את הטיפולים ברכב בוצעו לפי שיגרה שנקבעה על-יד בעליו.
מתוך 16 טיפולים שהיו צריכים להתבצע (אחד בכל 10 אלפים ק"מ), הציג בפנינו הלקוח קבלות רק על טיפול 20 אלף ק"מ, 110 אלף ק"מ, ו-160 אלף ק"מ. במוסך המורשה שבו טיפל ברכב הוא הצטייר כלקוח מזדמן, כותב בלובשטיין.
מנהל השירות הודה שככל הנראה נגרם הנזק מאי החלפת שמן, המתחייבת בכל 40 אלף ק"מ. אלא שהרכב הוכנס לטיפול במוסך מורשה (טיפול 160 אלף ק"מ), כאשר הגיע ל-150 אלף ק"מ. וגם אז לא הוחלף השמן, למרות שלפי הוראות היצרן צריך היה לבצע את ההחלפה. בלובשטיין: "מסיבות בלתי ברורות המוסך המורשה לא ביצע בעת טיפול 160 אלף החלפת נוזל תיבת ההילוכים. אולם אין זה מצביע כי הנזק נגרם כתוצאה מטעות זו, מאחר שעברו 10 אלפים ק"מ בלבד בין הטיפול לתקלה שארעה. הנזק נגרם עוד לפני-כן".
אז אין לנו ספק שועקנין צריך לבוא קודם כל בטענות לעצמו. ספר הרכב שנמסר לו כאשר קיבל את המכונית מפרט בדיוק מתי עליו להיכנס למוסך. אם נהג עשרות אלפי ק"מ מבלי להעניק לרכבו את הטיפולים הנדרשים, הוא הפר את חלקו בהסכם הלא כתוב בינו לבין היבואן והיצרן.
אבל לפחות בטיפול 160 אלף צריך היה להחליף את השמן. ההסבר של מסיבות בלתי מובנות לא הוחלף השמן לא ממש מקובל עלינו, גם אם ייתכן מאוד שהנזק נגרם ברובו עוד לפני-כן. לדעתנו המוסך צריך לפחות לבדוק את מצב שמן תיבת ההילוכים בכל טיפול, להתריע בפני בעל הרכב אם הוא שחור וצמיגי ואפילו להזהיר אותו מפני השלכות של אי-החלפה. הטיפולים הם אכן באחריות הלקוח, במובן שזכותו לא לבצעם, אבל אז עליו לשאת במחיר אי-ביצועם. בכל מקרה, מחובתו של לקוח מזדמן לידע את המוסך אליו נכנס על הטיפולים שבוצעו ברכב.
שלושה לקחים יש מהסיפור הזה. ראשית, למלא אחרי הוראות ספר הרכב לגבי הטיפולים. שנית, לא לסמוך על המוסך: השוו את הטיפולים שמופיעים בחשבון לאלה הנדרשים לפי ספר הרכב שקיבלתם. בנוסף, שימרו את הקבלות על הטיפולים. הלקח השלישי ליבואנים - סביר להניח שאם מחלקת השירות של טלקאר הייתה קונסת את המוסך שלא ביצע החלפת שמן גיר במועד ומחייבת אותו לפחות בהשתתפות חלקית בעלות התיקון, בעתיד הוא היה רגיש יותר לטיפולים במכוניות המגיעות אליו.