שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שף מושיאשווילי

    הוא ביישן, הוא מרבה לחייך, ואתם מכירים אותו כששי, שף כריכי הפסטרמה ואחד מבעליה של עוגן ב"שמש". העונה החמישית משודרת עכשיו בערוץ 2, ולכבוד האירוע נפגשנו עם זבולון מושיאשווילי כדי לשמוע מה יהיה בעונה שאחריה ולגלות שהוא גם לומד תורה וגם פוצח בקריירה של זמר

    מעשה בשלושה חברים שהחליטו ליטול פסק זמן מהפיח התל אביבי לטובת פסטורליה מייד אין ראש פינה. זבולון מושיאשווילי היה אמור אף הוא להסניף לנחיריו מנת שלווה מזוקקת מראש פינה, אבל איפה... הנה זבולון מהלך ברחוב, וברקע נשמעת קריאה "ששי, אחי, מה העניינים?". הנה זבולון פוסע לעבר המכולת המקומית, וחבורת ילדות עטה עליו בדרישה חד משמעית: "חתימה, ועכשיו!". והנה זבולון ממתין לאור הירוק ברמזור, בעודו יושב במושב הקדמי בפז'ו 206 של חברנו ע', ושני בחורים מהמכונית ליד נקרעים מצחוק, כי הנה זה הוא, זה ששי מ"שמש", כן בטח שזה הוא, ששי, אחי, מה העניינים?
    זה הרגע שבו אמתכם הנאמנה וחבריה ע' וד' נשמו עמוק לרווחה ומילמלו "ברוך שלא עשנו כוכב טלוויזיה". וזבולון מה? אז ככה: תמיד, אבל תמיד כשנשמעה הקריאה ש-ש-י! הוא סובב את ראשו, חייך חיוך ענק ומיהר להרעיף חיבה יתרה בחזרה. ועוד לא הזכרנו את ילדי צפון הארץ, אלה שניגשו אליו לבקש חתימה, וזכו בן רגע לשיחת נפש עמוקה (זבולון, נו, אתה בא?! פצחו ע' וד' בתחינות לעברו). הכי זבולון שיש.
    ועוד קווים לדמותו של זבולון: הוא שופע יצירתיות. תהיו בטוחים שבכל שנייה יש לבן אדם רעיון נפלא לתסריט/סידרת טלוויזיה/מחזה וכו'. יש לו המון קסם אישי שמורכב מתמהיל של נאיביות, אופטימיות וחיוכים למכביר. והוא רוחני בכל רמ"ח איבריו. ההוכחה: בעבר למד ארבע שנים קבלה, כיום הוא כבר שבע שנים משנן תורה וממש לאחרונה החל בלימוד התניא - הקבלה של חסידות חב"ד.

    אז מה, ששי שלנו חוזר בתשובה?

    "לא אחזור בתשובה במובן הרגיל. לא נראה לי שימצאו אותי עם כיפה על הראש, כי בעיני זה רק סמל. מה שכן, הייתי רוצה להמשיך ולהתעמק יותר במה שנקרא דרך ארץ. לדעתי, כל אדם צריך ללמוד בעצמו איך להתחבר לפנימיות שלו. יש משפט שאומר 'ושכנתי בתוככם', וזו אכן השקפת העולם שלי, הדבר האלוהי הזה נמצא בכל אחד מאיתנו".
    ועכשיו זבולון חוזר לבקר בסלון הפרטי שלכם. העונה החמישית של "שמש", שכבר שודרה בערוץ בריזה בלוויין, משודרת כעת בערוץ 2 (יום ב' 21.30). והפעם: אתי עוברת להתגורר בדירתו של שמש, שגר באותו בניין שבו חיה באושר השלישייה הנשואה חמי-עוגן-ששי. השוס, חברים, הוא ללא ספק העובדה שהגברת עוגן הרתה, ולא ברור מי האבא. "יהיו התפתחויות מסעירות בעונה השישית, שהתחלנו לצלם עכשיו", אומר זבולון. "כמובן שכולם יצטרכו להמתין בסבלנות. אני רק יכול להבטיח שיהיה מעניין. נכון, זה מוזר כל הסיפור הזה של עוגן, חמי וששי, אבל אפשר להגיד שהדמויות של ששי וחמי משלימות זו את זו. הן כאילו אדם אחד מכמה היבטים. בכל מקרה, אני לא ממליץ לאנשים לעשות את זה בחיים האמיתיים".

    לא נמאס לך קצת מששי, אחרי חמש שנים?

    "בהחלט מדובר בתקופת חיים, אבל אני אוהב את ששי ואיך שהוא גורם לאנשים לחייך. אין דבר שמשמח אותי יותר מהעלאת חיוך בקרב אנשים בימים כאלה קשים".

    ובכל זאת, כשחקן, זה לא מכעיס אותך להיות מזוהה בעיקר עם דמות אחת?

    "אני באופן עקרוני אדם שמשתדל לא לכעוס, אבל כמובן שהייתי רוצה לקבל יותר תפקידים דרמטיים ומאופקים. תפקיד קומי בנוסח ששי זה רק פן אחד בעשייה שלי כשחקן".

    היתה תקופה ש"שמש" זכתה לעדנה בקרב מבקרי הטלוויזיה, אבל בעונה האחרונה היא שוב חזרה לספוג קיתונות של ביקורת שלילית. איך מתייחסים לזה על הסט?

    "כל דבר שנכתב מקבל התייחסות אצלנו. אומנם יש כבר יותר חסינות, אבל זה עדיין מחלחל. הכי חשוב זה לנתב כל ביקורת למקום של התייעלות. אפשר להקשיב, להפנים ולהגיע לתובנות".

    זבולון דרלינג, משום מה יש לי תחושה שאתה מדבר רק בשם עצמך.

    "אני זה שמתראיין כאן עכשיו".
    זבולון, ילד בן 31, חזר לתל אביב אחרי גלות בת שנתיים במושב רשפון, שם התעורר בכל בוקר כשברקע ציוצי ציפורים. "גרתי על הגבעה הכי גבוהה ברשפון", הוא מספר. "נורא אהבתי את המקום, אבל הדירה שלי היתה קטנה מדי וקצת התגעגעתי לתנועה, לצבעים ולריחות של העיר".
    אז הוא חזר לעיר הגדולה, ובין יום צילום ל"שמש" ללימוד תורה החליט לקפוץ בנג'י לתחום חדש: מוסיקה. אז נכון, בעבר הוא כבר פצח בשיר מדי פעם בבית הספר למשחק ובהצגות, אך זו הפעם הראשונה שסינגל שלו שוחרר לתחנות הרדיו. מדובר בדואט "צעד קדימה" שלו ושל הזמרת הצעירה שמרית יפרח, שכתב והלחין מיכאל ועקנין (שחתום על כמה משיריהם של שמעון בוסקילה וזהבה בן).
    קבלו את זבולון משחזר את המהלך שהוביל אותו לצעוד לעבר אולפן ההקלטות: "מיכאל הוא חבר טוב שלי, ורציתי לעזור ללהקה שלו שנקראת 'הגבעות'. לכן פניתי לכל מיני גורמים בתעשיית המוסיקה כדי להשמיע להם את השירים המקסימים של מיכאל. כך הכרתי את דוד סוויסה, האמרגן של שמרית. הם נדלקו על אחד משיריו של מיכאל, ושמרית הקליטה אותו לתקליט הראשון שלה. הקשר התהדק, ופעם התבדחנו שיום אחד אני ושמרית נקליט דואט. דוד נדלק, והתעקש שנעשה את זה. אז עשינו את זה, למרות הרתיעה הראשונית שלי. הרי מעולם לא החשבתי את עצמי לזמר".

    איך שמרית?

    "כולה בת 20, ויש לה פוטנציאל ענק".

    הסינגל מושמע ברדיו?

    "הוא מושמע יפה, ואני מאמין שעוד יושמע הרבה".

    אנחנו אמורים להבין מהצעד הזה שאתה זומם כעת לבנות קריירה מוסיקלית?

    "אולי, זו בהחלט אופציה".
    הסיפור של זבולון מתחיל בגרוזיה. שם הוא נולד, וכשהיה בן תשעה חודשים החליטו הוריו לארוז אותו ואת אחותו הצעירה ממנו בשנה ולעלות ארצה. הם נחתו בנצרת, שבה התגורר זבולון עד בגרותו. "כאן נולדתי מחדש", הוא משחזר. "המדהים הוא שאני זוכר את ההגעה לנצרת ואת דרך הכורכר שהיתה לפני שנסלל כביש".

    איזה ילד היית?

    "מאוד שקט וביישן. הסיבה היתה שבבית דיברו רק גרוזינית, ולכן היתה לי התמודדות לא פשוטה כשיצאתי מהחממה הביתית לגן, שדיברו בו עברית. מאז הייתי די שתקן, אבל זה השתנה בהדרגה לאורך השנים. מתנועת הנוער בנצרת, דרך השירות הצבאי שלי בנח"ל מוצנח ועד לימודי המשחק בסטודיו של יורם לוינשטיין".

    מתי גילית את חיידק הבמה?

    "בגיל 16 הגעתי לראשונה לחוג דרמה במתנ"ס המקומי. היה לי קשה, אבל ידעתי שזה עשוי לפתור את בעיית הביישנות שלי. אני זוכר שרונית שדה-חן, בוגרת 'ניסן נתיב', שהיתה המורה לדרמה, שאלה אותי בשיעור הראשון כמה שנים אני כבר לומד משחק. ובכל זאת, הפעם הראשונה שאזרתי אומץ לעלות על במה היתה במסיבת הסיום בכיתה י"ב. כשהשתחררתי מהצבא החלטתי להיבחן לסטודיו של יורם, אבל כגיבוי לביישנות שלי הבאתי איתי את מיכל סלע, חברה מנצרת, שגם התקבלה".

    אתה זוכר את תקופת לימודי המשחק לטובה?

    "זו היתה תקופה מרתקת, שעברתי בה שינויים רבים. הכל השתפר אצלי, וגם היכולת לנהל שיחה ולתקשר עם אנשים. עד אז בפירוש התביישתי מאנשים, ובעיקר מנשים. האמת שעד היום נשאר בי זבולון הביישן. למרות שבמידה מסוימת אני חושב, שביישנות זו תכונה יפה. הלוואי שאגיע לענווה גדולה".
    עם סיום לימודיו בסטודיו של לוינשטיין, השתתף זבולון בין היתר בסרט הקצר "עם חוקים" של הבמאי דובר קוסאשווילי ובהצגה "חלק אינטגרלי", שכתבו גיל קופטש ושלומי מוסקוביץ'. לאחרונה נכח גם על הסט של הסרט העצמאי "חמש דקות בהליכה" בבימויו של איתי לב, שטרם הוצג בבתי הקולנוע.

    תגיד, אתה עדיין מגלה ביישנות מול נשים?

    "כן, עדיין עולה בי סומק קל, אבל אני מתגבר על הביישנות. איך אפשר שלא, הרי נשים הן כאלה מדהימות".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מתוך פנאי פלוס
    זבולון מושיאשווילי
    צילום: מתוך פנאי פלוס
    לאתר ההטבות
    מומלצים