עלויות חינוך גבוהות בקיבוצים שעברו הפרטה

לאיריס ואיציק בן-שמחון מבית-השיטה, יש חמישה ילדים בגילאי חינוך, ביניהם תינוק בן חצי שנה. תהליכי ההפרטה בקיבוצם ועלויות "החינוך המשותף" אילצו אותם לחפש פתרונות קריאטיביים. כך למשל, יומיים בשבוע נמסר התינוק להשגחת ידידת המשפחה טלילה ירבעם, ותיקה בת 65, תמורת תשלום, שהוא נמוך בהרבה מכ- 2000 שקל, עלות חודשית של בית התינוקות בבית השיטה.

איציק, האב: "אילו מצאנו בסביבה קיבוץ שמספק שירותי חינוך זולים יותר, היינו לוקחים את התינוק לשם. 2000 שקל בחודש זה לא הולך ברגל".

איילת חתוכי, רכזת החינוך בבית-השיטה מסבירה: "החינוך אצלנו טוב, ויקר. העסקת מטפלות פרטיות לתינוקות היא תופעה שולית בקיבוץ, והיא מסתכמת בשתי אמהות שיש להן חמישה ילדים".

נירה ואלה (יטבתה), רכזת מדור הגיל הרך בתנועה הקיבוצית, נמנעת מלהגדיר את פתיחת "המשפחתונים הפרטיים" בקיבוצים כתופעה, בוודאי לא תופעה גורפת. אבל גם ואלה מכירה במגמה חדשה שמתפתחת לצד המערכת הקיימת. "זה קורה בדרך כלל בקיבוצים שעוברים למערכת חינוך מופרטת, וחברי הקיבוץ נלחצים עקב התשלום בעבור חינוך הפעוטים בבית התינוקות". לדברי ואלה, בכמה קיבוצים הוקם "בית תינוקות מתחרה" וזול יותר לצד בית התינוקות הקיבוצי.

"על חברות ותיקות שמטפלות בתינוקות תמורת תשלום עדיין לא שמעתי", אומרת ואלה, "אבל הגיוני שגם דבר כזה קיים. אנחנו מזהירים את ההורים מכניסה להרפתקאות כגון אלו. לא תמיד אשה חמה וחכמה גם יכולה לטפל בתינוקות.

למה לא, בעצם?

ואלה: "מערכת הגיל הרך בקיבוץ יקרה, כיוון שהיא משקיעה במקצועיות בכל ילד. כל אופציה אחרת, ללא פיקוח וייעוץ ואמצעים מתאימים – עלולה להיות מסוכנת לפעוטות".

למרות כל הסיכונים, איך משפחה עם חמישה ילדים יכולה לעמוד בעלויות כאלה?

"עקרונית, עלות החינוך לא אמורה אמורה להתבסס במלואה על תשלומי ההורים. הקיבוץ המשתנה צריך לדעת כיצד לתמוך ולעודד את מערכת החינוך הקיבוצית, ולא כיצד לכרסם בה".