"נשאר שבתות כדי שהחברים ייצאו הביתה"

"כמה שעות לפני שירו בו, ארי צלצל אלי וביקש לדבר איתי. הבטחתי לו שאתקשר אליו בחזרה, אבל כשצילצלתי, הוא כבר לא היה בחיים" - כך סיפר אמש בבכי אלי וייס, אחיו של סמל ארי וייס. יום לפני התקרית הקטלנית טלפן אריה לאלי כדי לאחל לו מזל טוב ליום הולדתו. "שמחתי על השיחה הזאת, ולא ידעתי שיותר לא אראה אותו", אמר האח בכאב.

אריה למד במדרשת "נועם" בפרדס חנה. הרב מרעננה, אביחי קצין, סיפר אמש כי ארי היה תלמיד שקט, חייכן ואהב ללמוד. ביחידתו סיפרו כי הוא היה קשור מאוד לחבריו והיה מוכן להישאר במקומם בשבתות, כדי לאפשר להם לצאת הביתה.

בני המשפחה עלו לישראל רק לפני כעשר שנים מדאלאס, טקסס והתבלטו במהרה בקהילה האנגלו-סכסית ברעננה. אריה היה האמצעי מבין ששת הילדים - שלוש בנות ושלושה בנים. האב, סטיוארט, הפך לרב מוכר בעיר: מעביר שיעורים, מפרסם פרסומים תורניים ומרכז סביבו חוגי לומדים. אתמול הגיעו לביתו קצינים מיחידת הנח"ל שבה שירת, וניסו להסביר למשפחה את נסיבות התקרית. היום (א') ב-15:00 ייטמן ארי וייס בבית העלמין הצבאי ברעננה.