כיצד להיות בן אלמוות

כשעוד היה צעיר, החליט בטהובן לכתוב אימפרוביזציות על יצירות של פרגולזי. הוא הקדיש למשימה כמה חודשים, ולבסוף אזר אומץ לחשוף את התוצאות.
אחד המבקרים פרסם עמוד שלם בעיתון, ובו תקף בארסיות את המוזיקה של המלחין הצעיר.
אך בטהובן לא נרתע מן ההערות. כאשר חבריו עמדו על כך שהוא יענה למבקר, כל שעשה היה לומר להם:
"מה שאני צריך לעשות הוא להמשיך בעבודתי. אם המוזיקה שאני מחבר טובה כפי שאני חושב, הרי שהיא תחיה לאחר מותו של המבקר. אם יש בה העומק שאני מאמין שיש בה, היא תחיה לאחר מותו של העיתון. ואז, ההתקפה הארסית הזו תשמש דוגמה לטיפשותם של המבקרים".
בטהובן צדק מאוד.
עד היום, למעלה ממאה שנים לאחר מכן, נזכרת הביקורת ההיא כדוגמת מופת של אי-מופתיות.