עם הפנים לעתיד

רק השבוע התפרסם, כי 17% מהחברות בישראל היו בחודש ספטמבר בסכנת סגירה. סביר להניח כי לא מעט מבעלי החברות הללו נתונים בחובות רבים, ויש כאלה שעלולים להגיע למצב של פשיטת רגל. להיות פושט רגל זה לא נעים ולא קל, אבל לפעמים זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות למי שלא יכול לפרוע את חובותיו.

המצב הנוכחי במשק גורם לעלייה חדה בבקשות לפשיטות רגל המוגשות לבית-המשפט. מנתונים שהועברו לידיעות אחרונות עולה, כי רק מתחילת שנת 2002 עומד מספר הבקשות לפשיטות רגל על כ-640. בשנת 2001 מספר הבקשות עמד על כ-1,300 עלייה של כ-7.6% בהשוואה למספר הבקשות שהוגשו בשנת 2000. מה זו פשיטת רגל, איך מתמודדים עם זה, וחשוב יותר: איך יוצאים מזה? לפניכם התשובות במדריך לפושט הרגל.

מהי פשיטת רגל?

מדובר במצב שבו אדם מפסיק להיות הבעלים של נכסיו, ולמעשה מופקעת ממנו כל זכות לנהל את ענייניו הכספיים. במצב של פשיטת רגל יש שני צדדים: חייב (אדם שחייב כסף, וכל ההליכים האחרים לגבות החוב ממנו לא צלחו) ועל נושה (בעל חוב, שאין מחלוקת באשר לחוב כלפיו). מטרת הליכי פשיטת הרגל היא ראשית, לרכז את נכסיו של החייב ולחלקם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר. שנית, לאפשר לחייב הנקלע לקשיים ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו.

בהליך של פשיטת רגל משתמשים למשל כאשר נושה הגיע למסקנה שהליכי ההוצאה לפועל לא הועילו לגביית החוב, והוא בוחר לנקוט אמצעי קיצוני יותר.

לפחות באופן תיאורטי, חייב שהוכרז פושט רגל מפסיק להיות "איש פרטי". בית-המשפט ממנה נאמן, שתפקידו לפקח על החייב. יש כאלה שטוענים שפושט הרגל חוזר למעשה להיות "קטין".

לדברי עו"ד שלום גולדבלט ממשרד גולדבלט, גינדס, יריב המתמחה בפירוקים, בכינוס נכסים ובפשיטות רגל, ל"איש ברחוב" נשמע ש אם מכריזים על מישהו כפושט רגל - זה משהו רע. אבל כשמבינים את מטרת ההליך רואים שלפעמים זה הצעד הנכון כדי לצאת לדרך חדשה, וכי יש לו גם יתרונות.

מי יכול להיות פושט רגל?

פקודת פשיטת הרגל מדברת אך ורק על אדם פרטי - כלומר, רק אדם פרטי, עוסק מורשה או שותפות בלתי רשומה יכולים לפשוט רגל. פושט רגל יכול להיות מי שמלאו לו 18 שנה, שיש לו יותר מנושה אחד ובעת ביצוע הפעולות שהובילו אותו להיות מוכרז כפושט רגל הוא התגורר בישראל.

יש שני מקרים של הכרזת פושט רגל: במקרה הראשון החייב עצמו מבקש להכריז על עצמו כפושט רגל.

בית-המשפט לא נוטה לאשר בקשות כאלה כדבר שבשגרה, והוא בודק תחילה אם אין מדובר בניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. במקרה כזה חובותיו חייבים לעמוד לפחות על הסכום של כ-13 אלף שקל. הוא חייב לפתוח תיק אצל כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) באזור מגוריו או באזור בו ניהל את עסקו, ולקבל את אישורו לפנות לביהמ"ש. זאת, לאחר ששילם פיקדון בסך 2,201 שקל.

בביהמ"ש יהיה עליו לשלם בנוסף אגרת פתיחת תיק בסך 125 שקל, כאשר לבקשה עליו לצרף דין-וחשבון על נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, שמות נושיו וכן פרטים לגבי נכסיהם, הכנסותיהם וחובותיהם של בת/בן זוגו וילדיו. כמו כן על החייב לצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות, ובו הסכמתו למסירת מידע לכונס הרשמי על הכנסותיו וחובותיו, וכן פרטים לגבי חשבונות הבנק שלו. בנוסף החייב צריך להצהיר שאיננו יכול לשלם את חובותיו (שהוא חדל פירעון). המטרה בדרישות הפולשניות האלה היא לברר ולחקור את מצבו האמיתי של החייב והאם נקלע לקשיים בתום לב.

במקרה השני הנושה (בעל החוב) מגיש כנגד חייב בקשה להכריז עליו כפושט רגל. הוא יכול לעשות זאת בשני מצבים: הראשון, אם החייב לא קיים פסק-דין חלוט (כזה שכבר לא ניתן לערער עליו והוא סופי), או לא התנגד לבקשת נושה לחייב אותו בהליכי הוצאה לפועל לפרוע המחאה שחזרה ללא כיסוי. כך או כך, מדובר בחוב מינימלי של כ-65 אלף שקל.

המצב השני הוא כאשר החייב מבצע פעולות שמטרתן להבריח את רכושו ולהתחמק מפירעון חוב - למשל אם הוא מנסה להעביר רכוש לקרובי משפחה ללא תמורה או לברוח מהארץ.

על מנת להגיש בקשת נושה, יש להגיש לבית-המשפט בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל. אם הבקשה אושרה, על הנושה להביאה לחייב. אם תוך שבעה ימים החייב לא פרע את חובו, יכול הנושה להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד החייב. גם הנושה צריך לשלם אגרה בסך כ-900 שקל כאשר הוא פותח את התיק בבית-המשפט.

אם כך, מדוע לא כל נושה, שחייבים לו מעל 65 אלף שקל, פותח בהליכי פשיטת רגל כנגד החייב?

לנושה אין כל אינטרס להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד מי שחייב לו כסף, כי למעשה הוא תוקע כך גול עצמי. זאת מכיוון שמייד עם תחילת ההליך מעוכבים כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב. בנוסף, בסוף הליך פשיטת הרגל עשוי החייב לקבל מבית-המשפט צו, הפוטר אותו מכל חובותיו והמגבלות שהוטלו עליו ומוחק את החוב שלו כלפי אותו נושה (הסבר בהמשך).

לדברי עו"ד גולדבלט, אם אתה נושה בעל חוב רגיל, לא רצוי שתגיש בקשה לפשיטת רגל נגד החייב כי למעשה אתה עוזר לו. "עדיף לאותו נושה ללכת להוצאה לפועל, וכך הוא לא יצטרך לחכות ולהתחלק עם יתר הנושים". לדבריו, הגשת בקשה לפשיטת רגל מהווה אומנם אמצעי לחץ, אבל הוא לא אמצעי יעיל במיוחד, מאחר שהמערכת נוחה יותר לחייב מאשר לנושה. נושה יגיש בקשה לפשיטת רגל כנגד החייב שלו אם הוא מעוניין לבטל עסקה שבה החייב שילם לנושה אחר ולא לו, או אם הוא מבריח את נכסיו.

עם זאת יש לציין, כי יש נושים שבוחרים להגיש את הבקשה על מנת להפעיל לחץ על החייב. זה קורה הרבה מצדם של בנקים, ובית-המשפט המחוזי בתא הרבה באחרונה לבקר את התנהגותם זו. מהחלטות שהתקבלו בשנה האחרונה עולה, כי חלק מהבנקים פתחו בהליכי פשיטת רגל נגד לקוחות ללא הצדקה חוקית. בית-המשפט אף חייב בנק מסוים לפצות לקוח ב-290 אלף שקל, על עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהליכי פשיטת רגל שנפתחו נגדו שלא כדין.

איזה הליך עוברים עד ההכרזה כפושט רגל?

מדובר בהליך ארוך ומורכב. חייב שבחר במסלול של פשיטת רגל צריך להגיש לכונס הנכסים הרשמי ולבית-המשפט בקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל. את הגשת הבקשה ניתן לבצע לבד או בליווי של עורך-דין.

בשלב הראשון דן בית-המשפט בבקשת החייב או הנושה (תלוי מי הגיש הבקשה) במתן צו לכינוס הנכסים של החייב. מטרת הצו היא לאסוף את כל נכסיו של החייב, כדי לראות מה יש לו, ולהגן עליהם מפני נושה זה או אחר, שמעוניין להיפרע ממנו על חשבון נושים אחרים. אחת מתוצאותיו של צו כינוס הוא מתן צו עיכוב הליכים משפטיים כנגד החייב. כלומר, מרגע זה מופסקים כל ההליכים המשפטיים (תביעות והליכי הוצאה לפועל) נגד החייב ואסור לנקוט הליכים חדשים נגדו ללא רשות מבית-המשפט. כך קונה לו החייב שקט, להתמודד מול גוף אחד ולא מול מספר רב של נושים. במרבית המקרים, עם מתן צו כינוס מעוכבת יציאתו של החייב מהארץ.

עם מתן צו הכינוס ועיכוב ההליכים כנגד החייב רשאי בית-המשפט להורות לחייב לשלם לכונס הנכסים הרשמי תשלום חודשי קבוע, בהתאם ליכולתו. כסף זה מיועד לתשלום החובות, וממנו הכונס ישלם לבעלי החוב. התשלומים נעים בפועל בין 100 שקל ל-5,000 שקל. מהרגע שניתן צו הכינוס מתקיימות חקירות ובירורים בעניין מצבו של החייב מתכנסת אסיפה של נושי החייב.

לקראת הדיון בשאלה אם להכריז על החייב פושט רגל, כונס הנכסים הרשמי צריך להגיש לבית-המשפט חוות-דעת שעוסקת בין היתר בסיבות שגרמו למצבו של החייב, ביכולתו לפרוע את חובותיו ובהליכים שיש לנקוט כלפיו.

אם בית-המשפט החליט להכריז על החייב כפושט רגל, נכסיו מועברים לנאמן - שיהיה בדרך כלל עו"ד או רואה חשבון - ויהיו נתונים לחלוקה בין נושיו. לאחר מתן הצו הנאמן הופך בעצם לבעלים של הנכסים. ההודעה על הכרזת פשיטת רגל תפורסם ברשומות ובעיתון יומי.

חשוב לדעת שהשאלה המרכזית העומדת בפני בית-המשפט, כשהוא דן בשאלה האם להכריז על חייב כפושט רגל, היא האם פעל החייב בתום לב לפני הגשת הבקשה ומאז הגשתה. אם מתברר כי החובות נוצרו בדרכי רמייה, הסיכויים לדחיית הבקשה גובהים במיוחד.

בית-המשפט ראשי לדחות כמובן בקשה של נושה להכריז על חייב כפושט רגל וכן להורות על ביטול צו המכריז על חייב כפושט רגל כאשר הגיע למסקנה כי אותו אדם לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל או כשחובות החייב נפרעו במלואם. תוצאות ביטול צו פשיטת רגל היא מחיקת הליכי פשיטת הרגל, כאלו לא היו מעולם, במובן זה שהנושים יוכלו לחדש הליכי גבייה נגד החייב.

מהן ההשלכות של הכרזה כפושט רגל?

פושט רגל אינו יכול לבצע פעולות עסקיות שונות כמו ניהול חברה בע"מ. הוא אינו רשאי להקים חברה או להיות בעל עניין בה ללא אישור הנאמן או בית-המשפט, והוא לא יכול לשמש כדירקטור בחברה. הוא נחשב ללקוח מוגבל, אסור לו להשתמש בכרטיסי אשראי ולהוציא צ'קים ללא אישור הנאמן, וכן לא לקבל אשראי מהבנק.

עו"ד גיל ורגון, ממשרד עופר-ורגון-אבנון מוסיף, כי ההכרזה גורמת לתוצאות קשות נוספות: עורך-דין המוכרז פושט רגל, נפסקת חברותו בלשכת עורכי; פושט רגל אינו יכול לכהן כחבר של מועצה מקומית או אזורית, אינו יכול להירשם בפנקס הקבלנים ולא לכהן כחבר ועד או ועדת ביקורת בעמותה. אולם את המגבלות החמורות ניתן לבטל ולצאת לדרך חדשה עם מתן צו הפטר.

מה זה צו הפטר?

הפטר זו משאלתו של כל פושט רגל. זהו צו המוחק את כל החובות והמגבלות שיש לו ומאפשר לו לפתוח דף חדש. החוק מאפשר להעניק צו הפטר מייד עם הכרזתו כפושט רגל, וזאת במקרה שבו אין טעם להמשיך את ההליכים - בעיקר כאשר החייב מוכיח שאין לו כל אפשרות לפרוע את החוב. אולם על פי רוב צו ההפטר מתבקש לאחר תקופה של התנהגות טובה מצד החייב.

לאחרונה קבע בית-המשפט העליון בקביעה תקדימית, כי מתן צו הפטר מיידי לפושט רגל לא יינתן רק במקרים קיצוניים וכי יש לתת אותו במקרים בהם פושט הרגל הוא תם לב ואין לו נכסים להשיב לנושיו.

מקרה הספציפי דובר בעולה חדש, נגר במקצועו, שהקים נגריה והכניס שותפים אשר הונו אותו. כך נוצרו לו חובות רבים שלא הוא ייצר. בית-המשפט המחוזי קיבל את המלצת הכנר להכריז עליו כפושט רגל, אולם סירב לתת צו הפטר. בימ"ש העליון שינה את קביעת המחוזי והעניק לנגר צו הפטר.

לדברי הכלכלן אילן חזני, אי אפשר לדעת מתי יעניק בית-המשפט הפטר. "זה יכול לנוע בין שנה לעשר שנים מיום הגשת הבקשה". לדברי עו"ד גולדבלט מרבית פושטי הרגל מקבלים צו הפטר 5-4 שנים מיום שהגישו את הבקשה, אולם הכול תלוי בנסיבות. לאחר מתן הפטר מתבטלות המגבלות שהוטלו על החייב כשהוכרז פושט רגל. כך למשל, איש עסקים יכול לפתוח חברה.

האם החייב יכול לבקש להגיע להסדר עם הנושים, ולהימנע מפשיטת רגל?

בוודאי, בכל שלב. לפני מתן צו כינוס הנכסים, אם יש לחייב חובות של לפחות כ-26 אלף שקל הוא יכול להציע הסדר פשרה לנושיו במסגרתו ישלם להם לפחות 30% מחובותיו כלפיהם. גם לאחר מתן הצו, ואפילו לאחר הכרזה על פשיטת רגל, הוא יכול להציע הסדר. ככלל יש לזכור כי הכרזה על אדם כפושט רגל עומדת בתוקפה עד שהחייב מגיע להסדר נושים או עד למתן צו הפטר.

אם סביר להניח שהחייב יקבל צו הפטר, למה לנסות ולהגיע להסדר חובות עם הנושים?

התשובה היא זמן. אם כמות נכסיו של החייב מספיקה לתשלום לפחות 0% מהחובות, עדיף ללכת על הסדר עם הנושים. הסדר זה חוסך לו את השנים שבהן הוא נאלץ לעבור חקירות וחדירה לפרטיות, עד שהוא מקבל את ההפטר.

מהם הסיכויים לגבות חוב במסגרת הליכי פשיטת רגל?

לרוב, הנושים מצליחים לגבות חלק קטן בלבד מהחוב, ולעיתים לא כלום. כאשר לחייב יש נכסים, הנושה יעדיף לפתוח בהליכי הוצאה לפועל ולתפוס את הנכסים לבדו, ולא להתחלק בהם עם כלל הנושים, כפי שקורה בפשיטת רגל. לדברי עו"ד גולדבלט, הליך פשיטת הרגל כשלעצמו לא נועד לגביית חוב. אם בן אדם הגיע לפשיטת רגל ולא להסדר הרי סימן שאין לו אפשרות לשלם אפילו 30% מהחוב. הסיכוי לראות כסף קטן, אלא אם כן ידוע שהחייב הבריח נכסים, ואז הליך פשיטת הרגל הוא ההליך היחיד שבאמצעותו ניתן להחזיר את אותם נכסים חזרה לקופת הנאמן, לממש אותם ולשלם לנושים.

חשוב לזכור כי הדעה הרווחת בציבור לפיה פושט רגל הוא אדם חסר-כל אינה נכונה. יכול להיות פושט רגל שיש לו נכסים משמעותיים, אבל הבעיה היא שחובותיו רבים יותר מהכספים שניתן לקבל ממכירת נכסיו.

האם אפשר לנקוט סנקציות פליליות נגד פושט הרגל?

כן. מי שמשיג אשראי במרמה או עושה עסקים מבלי להודיע שהוא בהליך פשיטת רגל, או מי שנדרש למסור מידע לכנר ולא עשה כן או הסתיר נכסים שיש ברשותו, מסתכן בסנקציות פליליות כנגדו.

לאחרונה הגיש הכנ"ר לבית-המשפט בקשות להשתמש בסנקציה פלילית נגד פושטי רגל. הסיבה היתה שפושטי הרגל, לאחר שהוכרזו ככאלה, המשיכו לנהל פעילות עסקית במרמה ולהבריח את נכסיהם מתוך מטרה להימנע מתשלום חובם. גם הנאמן, שתפקידו לפקח על פושט הרגל, יכול לבקש מבית-המשפט להטיל

סנקציות על פושט הרגל. כך למשל, נאמן של איש עסקים שחייב לנושיו כ-50 מיליון שקל ביקש מבית-המשפט להוציא נגד אותו איש עסקים צו מאסר, שכן הוא אינו מקיים את צווי בית-המשפט ולא מעביר לנאמן דיווחי אמת וכספים שהתחייב להם.

מהם היתרונות והחסרונות של הליך פשיטת הרגל?

היתרונות: כל ההליכים המשפטיים כנגד החייב מעוכבים וכל התביעות המתנהלות כנגדו מתאחדות ומתנהלות מול גוף אחד - כונס הנכסים הרשמי. ההליך מסתיים במתן צו הפטר וכך אפשר לצאת לדרך חדשה ללא מגבלות. לטענת אילן חזני אחד היתרנות המשמועתיים של הליך פשיטת הרגל הוא שנטל המימון נעצר. כלומר, כל הריביות וההצמדות בגין החובות שלפני מתן צו הכינוס נעצרות.

החסרונות: החייב מאבד למעשה את כל הנכסים שיש לו, והוא נתון תחת פיקוח מתמיד, לפחות ברמה התיאורטית. כמו כן חלות על החייב מגבלות ויש מרשם של פושטי רגל. מעבר להכול מדובר בתהליך ארוך ומייגע שבמהלכו מזמנים אותו לחקירות ומפקחים עליו.

מבחינה רגשית רבים חוששים שתדבק בהם אות קלון. לדברי עו"ד גולדבלט, "כל האנשים ללא יוצא מן הכלל שהגיעו למשרדי, הדבר הראשון שהדאיג אותם זו הבושה. אני פה כדי לגרום לאותו איש עסקים שפעל בתום לב לעבור את מחסום הבושה ולחשוב באופן כלכלי. מדובר בהליך כלכלי ואין בזה שום בושה".

אז כדאי או לא כדאי להיכנס להליך פשיטת הרגל?

הנה מה שחושבים על זה אנשי מקצוע העוסקים בתחום מידי יום ומייצגים פושטי רגל ונושים:

עו"ד דן פרידן ממשרד חיים צדוק: "מבחינת הנושה, כדאי לו לנקוט הליך של פשיטת רגל כשכלו כל הקיצין, ולאחר שמיצה את הליכי ההוצאה לפועל והם לא עזרו לו. לגבי החייב, אין ספק שמדובר בהליך קיצוני שיש בו כדי לשנות את אורח חייו של אדם מהקצה אל הקצה, שכן למעשה מופקעת מידיו זכותו על רכושו ועל ניהול ענייניו הכספיים. עם זאת, אדם שמוצא עצמו נרדף בהליכי הוצאה לפועל יכול בדרך זו לנסות ולפתוח דף חדש בחייו. אדם שבאמת הסתבך בתום לב, והוא במבוי סתום, הליך פשיטת הרגל נותן לו אור בקצה המנהרה".

עו"ד יוסף תמיר ממשרד עו"ד תמיר שמאייר: "אם מדובר באיש צעיר עם כושר השתכרות, הנטייה שלי היא להמליץ לו לבחון בזהירות יתרה את האפשרות להיכנס להליך פשיטת רגל. זאת, מאחר שלא בטוח שהוא יוכל ליהנות מהיתרונות של ההליך, למשל מתן צו הפטר. הסיבה לכך היא שהכנר נוטה לא להמליץ לתת הפטר מאחר שהוא יעדיף כי הנושים של אותו איש צעיר יקבלו כספים על בסיס קבוע".

ככלל, ניתן לומר כי הפרופיל של החייב שעשוי לקבל צו הפטר הוא: חייב מעל גיל 50, בעל משפחה, חולה, העסק קרס בתום לב. בית-המשפט לא יתן בקלות צו הפטר לצעירים בסוף שנות ה-30 או ה-20 לחייהם וידרוש להבין כיצד ארעה הקריסה. לפיכך הייתי ממליץ לצעירים עם יכולת השתכרות להגיע להסדר פשרה עם הנושים. אבל אם אחד מהנושים מנסה לטרפד את ההסדר, יהיה זה נכון להיכנס הליכי פשיטת רגל על מנת לכפות הסדר כזה על הנושים. בהליך אחר אין אפשרות לעשות זאת.

הכלכלן אילן חזני: "לא מומלץ לרוץ ולעשות הליך של פשיטת רגל, אבל יחד עם זאת זהו פתרון מעולה למי שבאמת זקוק לו. רבים מאלה שמבקשים להימנע מהכרזתם כפושטי רגל מנסים להגיע להסדר ישירות מול הנושים. במקרה כזה את מעט הכסף שנותר להם הם משלמים רק לחלק מהנושים ונותרים חייבים לשאר הנושים. בהליך פשיטת הרגל הם יכלו לטפל בכל הנושים ולצאת לדרך חדשה ושקטה".

עו"ד שלום גולדבלט: "פשיטת רגל היא ההליך הנכון לאדם שהנפילה שלו היתה בתום לב, ושנקלע לחובות בסדרי גודל כאלה, שהוא לא יכול להגיע להסדר עם נושיו לגביהם. ההליך מאפשר לו לצאת תוך מספר שנים לדרך חדשה. זאת כאשר בכל דרך אחרת הוא יישאר קבור תחת חובות וממילא יקחו לו את מרבית נכסיו".