עונת 03-02: סקרמנטו קינגס

סקרמנטו היא כרגע המקום הסימפטי ביותר לשחק בו כדורסל בארצות הברית. המדשאות הירוקות, התושבים מסבירי הפנים, המאמן הסבלני והמשחק הקבוצתי הפכו את הקינגס לתופעה מוזרה ונדירה בנוף ה-NBA. קיון קלארק שהגיע ח'אקרו ארינה' הקיץ, מקווה שלא מדובר בתופעה חד פעמית.
קלארק, מהאתלטים שבין גבוהי הליגה, הוא הרכישה האחרונה בסבב הקניות המצומצם של המנכ"ל ג'ף פטרי והאחים גאווין וג'ו מאלוף השנה. אחרי שכבר השלימו את שלד הקבוצה והידקו אותו לשנים רבות, פנו השלושה לליטושים אחרונים בהכנת הקבוצה המרעננת והתמימה ביותר בליגה, לניצחון על לוס אנג'לס לייקרס. קלארק, ששבר בעונה שעברה בטורונטו את שיא החסימות למרחק, הגיע כדי להוסיף מגע של רוע, שרירים ואינטנסיביות לחבר'ה הנחמדים של ריק אדלמן.
מלבד שינויים תדמיתיים קלים, קלארק הוחתם כדי לסייע לקינגס להתמודד עם המאסה העצומה של שאקיל או'ניל בגומלין קשה ומרתק מול האלופה. קלארק אמנם אינו שחקן כוחני במיוחד אבל יכולותיו האתלטיות עדיפות בהרבה על אלה של ולאדה דיבאץ' או סקוט פולארד. בנוסף לכך הצטרף גם הרכז הלא מוערך דיימון ג'ונס, שיהיה חזק ברוטצית הגארדים של הקבוצה.
ולמרות זאת, עם כל הרצון הטוב המצוי בשפע בעיר, ההתאקלמות לא תהיה קלה. מי שאמר לקלארק ש"יש כדורסל אחר", התכוון לזה שמשוחק בבירת קליפורניה. דיבאץ', כריס וובר, פרדראג סטויאקוביץ', הידאייט טורקוגלו, דאג כריסטי ומייק ביבי, הפכו בחסות פטרי ואדלמן לחבורה מגובשת ומורכבת שמתבססת על שיווי משקל קבוצתי מאוזן, מחויבות לטובת הכלל והעדפת שיתוף הפעולה הקבוצתי על המשחק האינדיווידואלי.
לא בטוח שקלארק, שנהג להילחם באחרים במאבק על השאריות של וינס קרטר בטורונטו, יצליח להשתלב.
בכל מקרה, הקינגס יכולים לעשות את זה השנה גם בלי קלארק. מרכז הכובד של הקבוצה מתחלק על פני כל חלקיה ועושה אותה גדולה אפילו מסך כל מרכיביה, וכשמדובר במרכיבים כמו וובר, סטויאקוביץ', דיבאץ', ביבי וקלארק החל מהשנה, מדובר במרכיבים גדולים במיוחד.
סוד ההצלחה של הקינגס נובע מהיכולת והנכונות של כל שחקני המפתח שלה לעשות הכל מלהוליך כדור ועד לחדור לסל ולקלוע משלוש. הרב-גוניות של השחקנים והשטף האלגנטי, בה היא באה לידי ביטוי בשיטה של אדלמן, הביאה את הקינגס לפסגות חסרות תקדים בעונה שעברה ויכולה להביא אותם מעבר לה השנה.
כדי שזה יקרה, כריס וובר צריך להתנתק מצרותיו המשפטיות ולהמשיך להוביל את הקבוצה כפי שעשה בשנתיים האחרונות כקלע וריבאונדר מוביל ומוסר בחסד מה'לואו-פוסט'. מייק ביבי, שהבטיח את שהותו בעיר לשבע שנים נוספות, עשה מספיק בשביל להצדיק את הארכת חוזהו בפלייאוף אשתקד, אך צריך להוכיח כי לא היה מדובר בהברקה של רגע. ג'רלאד וואלאס הצעיר צריך להתבגר במהירות כדי להוסיף את המימד האתלטי החסר לסטויאקוביץ' וטורקוגלו בקו האחורי, במיוחד בהתמודדות עתידית מול קובי בראיינט. פונקציה דומה מיועדת לקלארק השרוכי והגמיש מול או'ניל מתחת לסלים, שם מדדה עדיין דיבאץ', לאט אבל בטוח, בדרך המלך לתואר אליפות.

שחקן מפתח: ג'ף פטרי

את הכרוניקה המתעצמת של הקינגס יש לבחון בפרספקטיבה של שנים. ומי שמחפש נקודת ציון משמעותית בדברי ימי הקבוצה, בין הזכיה באליפות כרוצ'סטר רויאלס ב-51' לזכיה עתידית באליפות כסקרמנטו קינגס, ימצא אותה בעונת 94', עת התמנה פטרי לתפקיד המנכ"ל של הקבוצה. פטרי בן ה-54 שינה את פני הקבוצה הנכשלת ובנה אותה מחדש בשמונה השנים האחרונות, עד שהגיעה למעמד המכובד בה היא ניצבת כיום, לשביעות רצונם של האחים מאלוף. סבלנותו ושיקול הדעת המבריק של פטרי, שהחמיץ אליפות כשחקן הבלייזרס בשנות השבעים שלו, ליטשו את הקינגס עונה אחר עונה עד למוצר המוגמר שלו העונה, שיכול להביא לו תואר ראשון, הפעם כמנכ"ל.

אבידה הגדולה: ג'ומיין ג'ונס

פטרי הצליח להביא את קלארק כפרי אייג'נט וכמעט והצליח להוסיף לסגל אתלט צעיר נוסף בטרייד עם קליבלנד קבאלירס. ג'ומיין ג'ונס (23, 2.03), שזכור לטובה מריצת האליפות של פילדלפיה 76', כבר הגיע לסקרמנטו במקום מאטין קליבס, אולם האחרון התגלה כפצוע והקינגס, כמו כל עסק מכובד איפשר לקאבס לבטל את העיסקה ואלו נאלצו לקלוט מחדש את קליבס, סחורה פגומה שתמשיך להתבזבז על הספסל.

סגל הקבוצה:

חמישיה מוערכת: ולאדה דיבאץ' (34, 2.15), כריס וובר (29, 2.08), פרדראג סטויאקוביץ' (25, 2.06), דאג כריסטי (32, 1.98), מייק ביבי (24, 1.85).
על הספסל: סקוט פולארד (27, 2.11), קיון קלארק (27, 2.11), לורנס פאנדנברק (32, 2.07), הידאייט טורקוגלו (23, 2.04), ג'ראלד וואלאס (20, 2.01), דיימון ג'ונס (26, 1.90), מאטין קליבס (25, 1.88), בובי ג'קסון (29, 1.86), ברנט פרייס (34, 1.85).